הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   היסטוריה  צבא וביטחון 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
האם ADHD נובע מחוסר שינה
04/09/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
הברקזיט יקצץ את הכנפיים?
04/09/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
משחק מאובק
04/09/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
נזקי "הארווי": 180 מיליארד
04/09/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
צמחונות - סיכון לדיכאון
04/09/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
הגולאג מת, "אויבי השלום" התחלפו
יוזף סטלין [צילום: AP]

נראה ש"התיק האנטישמי" שפתחו כאן לסולז'ניצין אמור לסייע אם לא בסגירת כל התיקים שהוא "פתח" לסטלין, הרי שלפחות בדחיקתם לפאתי הזיכרון

כדי לחפות על "אשפוזם" הכפוי והממושך בגולאגים של עשרות אלפי אזרחים, עשו הסובייטים שימוש במנגנון לוחמה פסיכולוגית אדיר משהו ממנו זוכה לשימוש גם אצלנו

>
>
▪  ▪  ▪
השבוע הלך לעולמו הסופר וההיסטוריון אלכסנדר סולז'ניצין - הדמות המזוהה ביותר במערב עם חשיפתה של מערכת עבודת הכפייה הסובייטית ועם ההתנגדות-מבית לסטליניזם.

סולז'ניצין, שנולד בקיסלובודסק שברוסיה, למד פיסיקה ומתמטיקה באוניברסיטת רוסטוב, ובמלחמת העולם השנייה פיקד על סוללת תותחנים בצבא האדום, הגיע לדרגת סגן וקיבל שני אותות גבורה. אולם כיוון שבהתכתבות עם חבר הוא הלעיג על דרך ניהול המלחמה של "בעל השפם", הלא הוא סטלין, הוא נעצר ונידון לשמונה שנות גלות ועבודת פרך בגולאג - מחנה במערך מחנות הכפייה הסובייטיים, אשר שמו הרשמי היה "המינהל הממלכתי של מחנות העבודה".

בתחילה שהה סולז'ניצין במחנה קל יחסית, אך לאחר מכן הוגלה למחנה כפייה נוקשה בסיביר. לאחר מותו של סטלין ב-1953 ועלייתו של ניקיטה חרושצ'וב, שהוקיע את הסטליניזם בוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית, זוכה סולז'ניצין ב-1957 מכל אשמה, אך הוגלה לקזחסטן, שם התפרנס מהוראה בבית ספר ובערבים כתב את ספריו, בהשראת החוויות הקשות שעבר במחנות העבודה. בשל חושפנותם וביקורתיותם כלפי הממשל הסובייטי הוא לא הורשה לפרסם אותם בברית־המועצות: "אגף הסרטן", "במדור הראשון", "אוגוסט 1914" ו"ארכיפלג גולאג" התפרסמו תחילה במערב בלבד, ורק "יום אחד בחיי איוואן דניסוביץ'" זכה לאישור מפורש של מזכיר המפלגה הקומוניסטית חרושצ'וב לפרסום במולדת.

ה"עשבים שוטים" שלהם ושלנו

כמובן, כדי לחפות על היעלמם הפתאומי של רבבות בני אדם מכל שדרות הציבור, על הובלתם כבהמות אל מעבר להרי החושך ועל "אחסונם" למשך שנים ארוכות במחנות כפייה, במשטר של עבודה מפרכת, מחסור במזון ובשינה והתעללות מסוגים שונים - היה צורך במנגנון אדיר של לוחמה פסיכולוגית ב"עורף", אשר יצדיק את המעשים הללו ויסייע בשמירת "השקט התעשייתי" במדינה הענקית. וכך הפכה התעמולה למתחרה ממשית של המציאות: בשנת 1937 הפך המונח "אויב העם" למילת גידוף, כשסטלין מתייחס בפומבי אל "אויבי העם" כאל "רעל", "זוהמה" ו"טינופת" וכאל "עשבים שוטים" שיש לעוקרם.

ואם הביטוי "עשבים שוטים" נשמע מוכר משהו במקומותינו, אולי זה בזכות המורשת הסטליניסטית של "מקדמי הסכמי אוסלו" שלנו, העושים בעמוס עוז ובדומיו שימוש דומה לזה שעשו "מקדמי הקומוניזם" במקסים גורקי ובדומיו. את הספר "קנאל אימני סטלינה" (התעלה על שם סטלין) חיברו ב-1933 במשותף עשרות סופרים סובייטים, בתום מסע בספינת קיטור לאורך תעלת הים הלבן, שנחפרה על-ידי אסירי גולאגים בתנאים קשים ביותר, והפכה לבסוף לפיל לבן שכיום שטות בו לא יותר משלוש-ארבע ספינות ביום; ואילו את דברי הפתיחה והסיכום לספר כתב מקסים גורקי, אשר כבר בשנת 1929 תרם את נוכחותו בגולאג סולובצקי ואת "יומן המסע" הנלהב שלו באזור לטובת מערכת יחסי הציבור של "המהפכה", זו ההופכת את "האישיות הפלילית והא-סוציאלית לאזרח סובייטי מועיל". אצלנו, המומחה ל"עשבים שוטים" הוא עמוס עוז, שתיאר את "גוש אמונים" כ"כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סאדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה... מתוך פינה אפילה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על-מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף" ("בשם החיים והשלום", ידיעות אחרונות, 8.6.89).

אבל אולי בעצם אסור להתלונן על הדמוניזציה ה"סטליניסטית" הזו של יריבים פוליטיים מפיו של "האזרח החופשי עוז": על-פי "ארכיפלג גולאג" של סולז'ניצין - בחסותה של המערכה המתמדת לפרשנותה של המציאות, לא רק אזרחים שגורלם שפר לשמוע על "אויבי העם" מרחוק - נכבשו בפרשנות הזאת, אלא גם הקומוניסטים שבין אסירי הגולאגים. ל"מאמינים" הללו הייתה יכולת להסביר כל מהלך קומוניסטי, ואפילו את המעצר שלהם, את העינויים שעברו ואת המאסר שנגזר עליהם כ"קונספירציה של שירות ביון זר", "חבלנות בהיקף עצום" "מזימה של אנשי נ.ק.וו.ד מקומיים" או "בגידה". היו ביניהם שנתלו אף בהסברים דיאלקטיים עמוקים: "הרדיפות הללו - כורח היסטורי בהתפתחות החברה שלנו".

המורשת הסטליניסטית של היטלר

כשזכה סולז'ניצין בפרס נובל לספרות ב-1970 הוא חשש לנסוע לשטוקהולם כדי לקבלו, שמא לא יינתן לו לחזור הביתה. אולם לאחר שהוברחה למערב הטרילוגיה שלו "ארכיפלג גולאג" (שפורסמה בשנים 1978-1973), שבזכותה נכנסה המילה "גולאג" לאוצר המילים המערבי, הוא הוגלה מברית-המועצות לגרמניה ואזרחותו נשללה ממנו. לאחר הגלייתו הוא התגורר בציריך שבשווייץ, ולאחר מכן בוורמונט שבארה"ב, שם החל בכתיבת סדרה של רומנים היסטוריים בשם "הגלגל האדום" על רוסיה בתחילת המאה העשרים. במקביל, הוא המשיך להיאבק בקומוניזם הסובייטי, ואף קרא להנהגת ארה"ב שלא להסס להשתמש בנשק גרעיני נגדו. במולדתו ניתן היה באותה תקופה לקרוא את ספריו רק במהדורות מחתרתיות שהודפסו באמצעים ביתיים והועברו מיד ליד.

ב-1990, לאחר נפילת השלטון הסובייטי, זכה סולז'ניצין שוב באזרחותו הרוסית, ארבע שנים לאחר מכן הוא שב למוסקבה, ועם בחירת ולדימיר פוטין לנשיאות זכה להוקרה מיוחדת. הוא המשיך בכתיבת הסדרה "הגלגל האדום", וכן פרסם ספר בן שני כרכים על יחסי רוסים ויהודים ברוסיה - "מאתיים שנה יחד, 1995-1795".

אצלנו, כצפוי, בהשראת "הסנטימנט הסטליניסטי", אוהבים לתאר את סולז'ניצין כ"דמות שנויה במחלוקת" לכל הפחות, שכן היה "לאומן רוסי קנאי", ונתלים בספרו "מאתיים שנה יחד, 1995-1795" כדי להגדירו "אנטישמי", אולי משום שבספר זה הוא מתגלה כ"ציוני" הרואה בהתיישבות היהודית הממלכתית בישראל כעין נס, דווקא בעקבות כישלונותיה של רוסיה הצארית לקיים התיישבות חקלאית של יהודים.

נראה ש"התיק האנטישמי" הזה שפתחו לו כאן אמור לסייע אם לא בסגירת כל התיקים שסולז'ניצין "פתח" לסטלין הרי שלפחות בדחיקתם לפאתי הזיכרון. כך מבקשים אולי חניכי "השומר הצעיר" וצאצאיהם הרוחניים להדחיק ולהשכיח את הפרטים הקשים על שיטות המעצר הסובייטיות הגחמניות, הטקסים הקבועים והבלתי משתנים שנערכו לאחר המעצר, הבידוד שנועד לשבור את העצירים החדשים, הצפיפות שנועדה להחריד את העצירים הוותיקים, המסע הארוך והמפרך במשאיות דחוסות וברכבות אטומות היטב לירכתי צפונה ומזרחה של ברית-המועצות וחיי העבודה המפרכת והמחליאה במחנות הריכוז; פרטים שמעוררים את המחשבה על הקשר בין מחנות הריכוז והעבדות הסובייטיים למחנות הריכוז והרצח הנאציים: אומנם הנאצים הקימו את המחנות בעיקר לשם עינוי, התעללות ורצח ואילו הסובייטים הקימו אותם בעיקר לצרכי ענישה ולצרכים כלכליים (ורק "בדרך" מתו להם כמה מיליונים), אולם אלמלא יישומם ו"הצלחתם" של המחנות הסובייטיים אולי לא היה היטלר מפתח תוכניות כל כך גרנדיוזיות לשכלול השיטה שירש משכניו ממזרח.


פורסם במקור באתר מגזין מראה
לאתר מגזין מראה
תאריך:  19/01/2010   |   עודכן:  19/01/2010
שרית ילוב

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הגולאג מת, "אויבי השלום" התחלפו
הודעות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
צנחן
19/01/10 16:17
2
מדובר -50,000,000
19/01/10 18:07
3
ראספוטין בן מדביד
19/01/10 18:16
4
ההבדל הקטן
19/01/10 19:20
5
ש. עליון
19/01/10 19:30
פורום: מראה כתוב הודעה
+
שבץ חלובה
12/12/15 17:50
 
חיים ק
26/10/16 13:13
+
שבץ חלובה
16/05/15 13:47
 
לשבץ חלובה
22/06/15 13:09
 
שבץ חלובה
23/02/16 06:36
 
חרדי
27/03/16 04:30
 
שבץ חלובה
23/05/16 08:13
+
יסודו של דבר
22/05/16 21:07
+
טובית
24/01/16 14:30
 
מיכל מירושלים
20/04/16 10:43
+
נתנאל
20/06/15 22:45
 
צרצר
7/09/15 09:07
 
רפובליקאי דמוקרטי
2/02/16 20:43
+
שבץ חלובה
28/12/15 08:31

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
רוברטו זוקו, המועלה לראשונה בישראל בבית צבי ברמת גן, הוא מחזה המשרטט את חייו העקובים מדם של רוצח סדרתי מול בבואת החברה האדישה, המצולקת והקודרת. זהו מותחן פסיכולוגי הבנוי מרצף של תמונות, חלקן מרשימות והנוטלות אותנו בנתיב הדמים עד לסוף הבלתי נמנע.
19/01/2010  |  חיים נוי  |  מאמרים
ז'וז'ו וזלמן, שני חברים ותיקים, נפגשים באקראי לאחר שלא התוודעו זה לזה זמן רב.
19/01/2010  |  עמוס שריג  |  מאמרים
בעצם ימים אלו מוצפים כלי התקשורת בתיאוריות קונספירציה. ליליאן פרץ, מנהלת משק הבית של משפחת נתניהו לשעבר, אינה אלא שליחת השטן, קרי ידיעות אחרונות ו"כל הגורמים האינטרנסנטיים אשר עשו יד אחת לכלות את שלטונות של נתניהו". המצקצקים בלשונם מתלהמים כי תביעתה של ליליאן פרץ בושלה במשרדי ידיעות אחרונות, ואינה אלא חלק ממלחמתו של נוני מוזס, בבנימין נתניהו, אשר המיט על ברוני התקשורת בישראל את הקוץ-התקשורתי-בישבנם השמן ששמו "ישראל היום".
19/01/2010  |  ענבל בר-און  |  מאמרים
ח"כ רונית תירוש לדוגמה, עברה מכיסא מנכ"ל משרד החינוך לפוליטיקה, ומשם לכיסא בכנסת תוך יישום תקופת צינון כנדרש, שכנראה אין לה כל משמעות.
19/01/2010  |  איתן גנור  |  מאמרים
המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם את ממד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2009 וממנו עולה המסקנה כי 53% מאזרחי ישראל היהודים אינם רוצים מדינה דו-לאומית, הם רוצים את הערבים בחוץ.
19/01/2010  |  עמי רוחקס דומבה  |  מאמרים

רשימות נוספות
לקראת פוליטיקה של הלשון  /  עמוס גורן
השיעור של זימבבואה  /  בועז ארד
פיוס ללא תוחלת  /  רפאל ישראלי



בלוגרים נוספים ברשת 
יום עיון של Swets
05/09/2017  |  05:37  |  דניאל ליפסון
יום עיון Primo
05/09/2017  |  05:37  |  דניאל ליפסון
יום חג לספרייה הלאומית
05/09/2017  |  05:37  |  דניאל ליפסון

עידן יוסף
מחלקה ראשונה
עידן יוסף
פורומים
היסטוריה
מראה
צבא וביטחון
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט