העיתון
ידיעות אחרונות בפאניקה. הוא מאבד קוראים. איבד את המונופול, ומעל לכל איבד את השליטה המוחלטת (כמעט) על דעת הקהל וקביעת סדר היום של מדינת ישראל.
פילוסוף המלחמה הסיני (המאה השישית לפני הספירה), סון צו הזקן, כבר קבע שאם אינך יכול לנצח במלחמה אל תצא לקרב חזיתי. טוב, ידיעות אחרונות יצא בקרב חזיתי, אך דרך יד שלישית היא הערות שני -
אמנון אברמוביץ' וחבריו, שהתנגדו בתוקף לחלוקת עיתונים חינם. אם אני רוצה לחלק לחם וספרי לימוד חינם לכל ילדי ישראל, מה יש להם נגד זה?
הקשר בין ידיעות אחרונות לערוץ השני אינו בגדר סוד (אגב, גם שם מאבדים צופים לטובת הערוץ הראשון(!) וערוץ 10). הם פשוט לא מבינים שהם אומנם נמצאים באותו מקום שבו הם נטעו (כמו עצים או כמו הקרח הנע על פני הקוטב הצפוני), אך לא שמו לב שמאז פעולות הטרור העם זז ימינה! ידיעות אחרונות לא זז שמאלה! אבל לא ידע לקרוא את תנועת היקום והיה בטוח שהוא מרכז העולם והשמש סובבת סביבו.
אז כדי להילחם ב"ישראל היום" יש לתקוף את נתניהו! אבל איך תוקפים את נתניהו, שנוא נפשם של בעלי ידיעות אחרונות (וכולנו יודעים באיזה הקשר)? אם אין אפשרות לתקוף אותו ישירות, תוקפים את אשתו! סון צו היה מרוצה, אך אנו לא מטומטמים. הנה, שוב יוצאות אמירות ריקות כמו "אין עשן בלי אש", אלא שיש עשן מנר חנוכה, יש עשן משריפת קוצים ויש עשן ממפעלי חומר נפץ ודלק. אבל אין פרופורציה - יש עשן.
צחקתי למעשיה של עוזרת הבית שקודם פנתה לעיתון, אחר-כך למשטרה ולא מצאה לנכון לפנות למשפחת נתניהו... מעניין, לא? אפילו בכירים במשטרה מחו נגד התופעה.
משפחת נתניהו ביקרה בכ-40 סופי שבוע בשנה בבית הזה, כמה ימי עבודה היו לה בחודש? לפי מה שולמה לה המשכורת? חודשית או לפי שעה? כמה שעות עבדה בחודש? ובסוף היא נכנסת למכונית מאזדה 3 חדשה (אני נוסע בטויוטה 2004 יד שנייה), מאיפה הכסף? למה לסבול שש שנים של גיהנם? ידיעות אחרונות - וגם
מעריב - שוכחים לספר לנו שבתקופה עליה מתלוננת העוזרת נתניהו, לא היה ראש
ממשלה. ובסך-הכל, מדובר בתביעה אזרחית של עוזרת בית נגד המעבידה שלה, הרי אם הייתה זו העוזרת של גב' שוורץ מרמת גן או גב' בוזגלו מגבעתיים, איש לא היה עושה מזה עניין.
אותם עיתונים (כולל
בן כספית) לא עשו עניין ממכירת הציורים (הבינוניים במקרה הטוב) של רעייתו של אולמרט במחירים מופקעים, ולא מהמתנות שהיא כל-כך נהנתה מהן עד אשר הפרשה התפוצצה.
אותם עיתונים (כולל בן כספית) לא עשו עניין מהתערבותה של לאה רבין בעבודתו של בעלה כראש ממשלה, ושלא היה מגיע לשום מקום אלמלא היא דחפה אותו ופעלה בכל הכלים הקיימים לקדם אותו לתפקיד לאחר תפקיד. כן, הם לא עשו עניין מזה שחייבו חיילים לחפש בערבה את הסיכה שאבדה לגברת רבין. לא עשו עניין מזה שהיא החליפה מתנות שקיבל בעלה כראש ממשלה בחנויות (בעסקות ברטר), ולא עשו עניין ואף הצניעו את עובדת רכישת החווילה המפוארת באזור היקר ביותר בוושינגטון הבירה ליד הפוטומק, ביותר מ-20 מיליון דולר! מאיפה הכסף? הרי בעלה חי ממשכורת של ראש ממשלה עד שנרצח.
ביום ג' (26.1.10) יצא בן כספית עם קצף על שפתיו במאמר תחת הכותרת: "אנחנו לא מפחדים", והמשיך לספר דברים ריקים מתוכן, כמו "נתניהו לא השתנה". מי כן השתנה? ברק? ג'ומס? כספית? אם בן כספית היה לומד קצת לוגיקה, מדעי החברה או אנתרופולוגיה, הוא היה לומד לדעת ששינויים תכופים מדי גורמים לניוון החברה ומונעים הישגים, כי אז אף רעיון לא יגיע לכלל מימוש. אבל במעריב צריכים מישהו כמו בן כספית כדי להידמות יותר לידיעות אחרונות.
לסיכום, ניתן לומר בוודאות סבירה, כי מלחמת העיתונים במשפחת נתניהו היא בעצם מלחמת הישרדות נגד "היום הזה" של ידיעות אחרונות ומעריב.
