|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סדר היום הבינ"ל של ארה"ב אינו רואה בסכסוך הערבי-ישראלי עדיפות עליונה. לכן, יש לצמצם את מעורבותה כמתווכת בסכסוך
|
|
נשיא ארה"ב, ברק אובמה. לא מתייחס? לא צריך! [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| הלחץ שהוא מפעיל על ישראל פוגע במעמדו בציבור האמריקני, המעניק לישראל באופן שיטתי אחוזי תמיכה גבוהים (66%-70%), לעומת התרסקות אובמה (מ-65% בינואר 2009 ל-47% בינואר 2010). הפעלת הלחץ פוגעת ביחסי אובמה עם תומכי ישראל בקונגרס, החיוניים לאישור הצעות החוק שלו | |
|
|
|
|
היעדר התייחסות לסכסוך הערבי-ישראלי - בנאום לאומה של הנשיא אובמה - משקף את סדר העדיפויות של ארה"ב ואולי אף מבטא את חששו של אובמה שמעורבותו בסכסוך איננה נכס - אלא נטל-פוליטי בזירה הפנים-אמריקנית. החלטת אובמה לא להתייחס לסכסוך מהווה הזדמנות לממשלת ישראל לפעול לצמצום מעורבות ארה"ב במו"מ הישראלי-ערבי/פלשתיני, כדי לצמצם מוקדי מתיחות עם המתווך הוושינגטוני ולשדרג את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם בעלת בריתנו האמריקנית.
נאום אובמה התמקד בנושא הכלכלי בכלל ובבעיות האבטלה (שיא של 26 שנים) והגירעון התקציבי (שיא של 65 שנים) בפרט. אובמה הציג סדר עדיפויות לאומי המדגיש נושאי פנים המטרידים את הציבור האמריקני יותר מנושאי חוץ וביטחון וקובעים את גורל אובמה ומפלגתו לשבט או לחסד. סדר היום הבינלאומי - ואפילו המלחמה בטרור - נדחקו לקרן זווית.
סדר היום הבינלאומי של ארה"ב אינו רואה בסכסוך הערבי-ישראלי עדיפות עליונה. לכן, הקדיש אובמה את הדקות המעטות שהוקצבו לנושאי חוץ וביטחון להתחייבויות לסגת מעירק, לתגבר את הכוחות באפגניסטן, לנטרל את האיום הגרעיני הצפון-קוריאני, למנוע את התגרענות אירן, לצמצם את מרוץ החימוש הגרעיני, להילחם בטרור, להתמיד במדיניות ההידברות עם יריבים ואויבים ולהמשיך בשיתופי פעולה רב-לאומיים בכלל ושיתוף פעולה עם מוסלמים בפרט. אי-אזכור הסכסוך הערבי-ישראלי לא היה מקרי.
קפיצת אובמה לקלחת הרותחת של הסכסוך הערבי-ישראלי מסיטה את תשומת ליבו מנושאים חשובים יותר לארה"ב. הלחץ שהוא מפעיל על ישראל פוגע במעמדו בציבור האמריקני, המעניק לישראל באופן שיטתי אחוזי תמיכה גבוהים (66%-70%), לעומת התרסקות אובמה (מ-65% בינואר 2009 ל-47% בינואר 2010). הפעלת הלחץ פוגעת ביחסי אובמה עם תומכי ישראל בקונגרס, החיוניים לאישור הצעות החוק שלו. על מעמדה המוצק של ישראל בקונגרס מעידים 334 צירי בית נבחרים (76% מסך הצירים) שגינו את "דוח גולדסטון", לעומת 54 צירים (13%) שקראו "להסיר את המצור מעל עזה". תקדים קלינטון מלמד שאפילו מעורבות מתוקשרת של נשיא אמריקני בחתימה על הסכם השלום עם ירדן - שבוע לפני בחירות נובמבר 1994 - לא מנעה את התרסקות מפלגתו בבחירות לסנאט ולבית הנבחרים.
|
|
להוריד את הפרופיל האמריקני
|
|
|
| האיסלאם הוא חלק בלתי נפרד מהחברה האמריקנית, ישראל איננה נכס - ואולי אף נטל-אסטרטגי, ישראל שייכת למערב המנצל והערבים לעולם השלישי המנוצל | |
|
|
|
הורדת הפרופיל האמריקני במו"מ הישראלי-ערבי/פלשתיני תקדם את יחסי ישראל-ארה"ב ואת האינטרסים של שתי המדינות. ככל שארה"ב מתפקדת יותר כמתווך הוגן, כן היא מתפקדת פחות כבעלת-ברית ייחודית של ישראל. ככל שארה"ב מעורבת יותר בתיווך, כן היא נסחפת יותר לחילוקי-דעות ולהטחת האשמות הדדית עם ישראל. ככל שארה"ב שקועה יותר בגישור ישראלי-ערבי, כן היא מדגישה יותר את המפריד - ומערפלת את המשותף - בינה לבין ישראל.
אבחנות אלו מתחדדות לאור העובדה שיישום המעורבות האמריקנית הוא בעיקר בידי מחלקת המדינה - שהתנגדה להקמת המדינה היהודית ותומכת בשיטתיות בצד הערבי - ה-CIA ו"המועצה לביטחון לאומי" המצטרפות בדרך כלל לעמדת מחלקת המדינה. תפישת עולמו של אובמה מחריפה את המצב ומלמדת על כיוון "התיווך": האיסלאם הוא חלק בלתי נפרד מהחברה האמריקנית, ישראל איננה נכס - ואולי אף נטל-אסטרטגי, ישראל שייכת למערב המנצל והערבים לעולם השלישי המנוצל, יש להידבר עם - ולא להדביר - אויבים, הטרור הוא אתגר של רשויות אכיפת חוק יותר מאשר רשויות הביטחון, אין טרור מוסלמי אלא טרור טליבאן ואל-קאעידה, האו"ם ואירופה שחקנים מרכזיים בעיצוב יחסים בינלאומיים, פתרון הסכסוך הערבי-ישראלי כולל נסיגה לקווי 1949, חלוקת ירושלים, עקירת ההתנחלויות ודיון על שיבת פליטי 1948 הערביים.
הסכסוך הערבי-ישראלי איננו ציר היחסים בין ישראל לארה"ב, הנשענים על בסיס רחב ואיתן יותר של ערכים, איומים ואינטרסים אזוריים וגלובליים משותפים. לכן הביאה הפעולה הישראלית, שהסיגה את הפלישה הסורית מירדן ב-1970, לשדרוג דרמטי של שיתוף הפעולה הביטחוני, למרות חילוקי הדעות הבלתי-ניתנים לגישור לגבי "תוכנית רוג'רס" שקראה לנסיגה מלאה והעברת ה"אגן הקדוש" בירושלים לריבונות שלוש הדתות. לכן גרמה התרומה הישראלית הייחודית בתחומי ההרתעה והלוחמה בטרור ובטילים בליסטיים לגיבוש מזכרי הבנה אסטרטגיים חסרי-תקדים ואישור סדרה ארוכה של תחיקות להרחבת שיתופי פעולה אזרחיים וביטחוניים, למרות המחלוקות הקשות לגבי מלחמת של"ג, "תוכנית רייגן", האינתיפאדה הראשונה ועוינות עמוקה של בוש ובייקר.
המזרח התיכון צופן לישראל ולארה"ב סכנות קטלניות. כדי לעמוד מולן, מן הראוי להתמקד במכנה המשותף המניב תועלת הדדית ולצמצם את מעורבות ארה"ב כמתווכת בסכסוך הערבי-ישראלי.
|
|
|
הכותב הוא מומחה לענייני ארה"ב ומנכ"ל "במחשבה שנייה".
|
|
| תאריך:
|
29/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
29/01/2010
|
|
יורם אטינגר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
גדעון אמיר
|
29/01/10 11:30
|
|
|
במעגל השנה העברי קיימת חוכמה עמוקה ופשוטה. כל חג קשור למה שקורה באותה תקופה בטבע של ארץ ישראל - בה צמחה התרבות העברית, וקיים רצף התפתחותי מעגלי בין כל המועדים כולם. אז בואו ניקח הפעם את ט"ו בשבט ונתחיל ממנו את המעגל.
|
|
|
|
|
למעלה מעשרת אלפים קאסמים פצמ"רים וגראדים נפלו בשמונת השנים האחרונות באזור עוטף עזה, שדרות, והנגב המערבי.
|
|
|
|
|
על המשבר הכלכלי העולמי אין טעם להכביר מילים. נהרות של דיו נשפכו בנושא.
|
|
|
|
|
ספק אם קיים תקדים להחלטה של שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי לפסול עצמו מלשבת בדין בהליך הדיון הנוסף בעניינו של עו"ד ישראל פרי (שנדון כזכור לעשר שנות מאסר).
|
|
|
|
|
אלה שהקימו את המדינה, לא העלו בדמיונם המסויט ביותר את האפשרות כי שנאת היהודים, מה שמכונה אנטישמיות, תמשיך להתקיים ואף תגבר בעת שיש ליהודים מדינה משלהם. חשבו שנהיה מדינה ככל המדינות, עם ככל העמים וממילא, לגויים לא תהיה עוד סיבה לשנוא אותנו. איזו תמימות, חשבו ששונאים אותנו כי אנחנו שונים מהם וגם כי אין לנו ארץ משלנו. לכן, כאשר תהיה לנו מדינה כמו זו שיש להם - יפסיקו לשנוא אותנו. חשבו גם שמה שמבין השכל האנושי, כלומר מה שהם מבינים ומשערים, זו תכלית ההבנה ולפיכך לא יכול להיות שהתחזיות שלהם יכזיבו. אלא שהמציאות אינה מתיישרת בהתאם להשערות אנושיות, אפילו אם המשערים מכונים אבות הציונות.
|
|
|
|
|
