לפני מספר שבועות נערך תרגיל של התגוננות בפני נשק ביולוגי "להבה כתומה 4". התרחיש היה פיזור חשאי של נשק ביולוגי על-ידי ארגון טרור. ישראל משקיעה משאבים רבים בהתגוננות כנגד נשק ביולוגי, האם השקעה זו מוצדקת?
המפחידים והמרגיעים יש נטייה בעולם להפריז בעוצמת האיום הביולוגי. המומחים בשטח זה נחלקים לשתי קבוצות: המפחידים והמרגיעים. המפחידים רואים צל הרים כהרים ומנבאים שחורות על הצפוי לנו אם לא נשקיע בהתגוננות בפני נשק ביולוגי. המרגיעים אומרים כי התרחישים המוצעים מוגזמים ויש להשקיע את המשאבים במטרות ראויות יותר. קבוצת המפחידים תמיד תהיה צודקת, במקרה של פיגוע ביולוגי הם יגידו "אמרנו לכם". במקרה שלא יתרחש פיגוע כזה, יגידו המפחידים שאמצעי ההתגוננות מנעו התקפה ביולוגית.
שני התרחישים הפופולריים שמוצעים על-ידי המפחידים הם פיזור חשאי של נגיפי אבעבועות שחורות או של נבגי אנתרקס. עד עתה אין שום הוכחה כי נגיף האבעבועות השחורות נמצא בידי גורם כלשהו מלבד האמריקנים והרוסים. יתר על כן, רוב המדינות המפותחות אגרו חיסון יעיל נגד נגיף זה, שיכולת המיגון שלו תפעל גם אם יינתן עד שלושה ימים לאחר החשיפה. נגד מחלת האנתרקס יש טיפול יעיל של אנטיביוטיקה וחיסון.
תרחישים דמיוניים נשאלת גם השאלה האם ארגוני טרור מסוגלים ליצור נשק ביולוגי? כת יפנית aum shinrikyo (אום שינריקו), שפיזרה בשנת 1995 את הגז סרין ברכבת התחתית בטוקיו, ניסתה בשנת 1993 לייצר נבגי אנתרקס ואת רעלן הבוטולינום. לצורך זה גויסו מספר כימאים עם תואר שלישי, אולם הם נכשלו בייצור נשק ביולוגי. בשנת 2001 נשלחו מעטפות אנתרקס שגרמו ל-22 נפגעים מתוכם 5 מתו. ב-2008, ה-FBI הודיע כי מעטפות האנתרקס נשלחו על-ידי מדען שעבד בתחום האנתרקס במעבדות הצבא האמריקני - דר' ברוס אייבינס שהתאבד. כנראה שכדי לייצר נשק ביולוגי יש צורך באמצעים מיוחדים ובמיומנויות מיוחדות, שספק אם הם קיימים בארגוני טרור ואם בכלל ארגון טרור ישקיע כל כך הרבה מאמצים כאשר האלטרנטיבה ליצירת בהלה בציבור היא לפוצץ מטען פשוט בקניון הומה אדם.
לפני מספר שנים השתתפתי בכינוס אמריקני לביו-טרור, בכינוס זה, מומחי חקלאות הציגו תרחישים בהם טרוריסטים פוגעים אנושות בכלכלה האמריקנית על-ידי הדבקת הבקר ושדות התירס והסויה בנגיפים. במקביל, מומחים אלה מיד הציגו תוכניות למיגון וציפו שהממשל האמריקני יממן מחקרים אלה. נוצר מצב אבסורדי שבו מדענים ממציאים תרחישי טרור דמיוניים וגם מתכננים אמצעי התגוננות לתרחישים אלה.
תקציבים נבונים האם אנו אמורים למגן עצמנו לדעת? ישנם למעלה מ-50 גורמים היכולים לשמש כנשק ביולוגי, האם מדינת ישראל צריכה לפתח חיסונים נגד כל החמישים ולחסן את כל אוכלוסיית המדינה נגדם? בוודאי שלא. האם נוכח איום הגרעין האירני יעלה על הדעת שהמדינה תשקיע בבניית מקלטים אטומים לכל אזרח? בוודאי שלא. למדינה יש סדרי עדיפויות בהקצאת משאבים. לפני מספר שבועות סגן שר הבריאות,
יעקב ליצמן, נאלץ לקחת מתקציב סל התרופות 65 מיליון שקלים לצורך טיפולי שיניים לילדים - מטרה ראויה שהמדינה לא תקצבה היות שלילדים אין לוביסטים שילחשו באוזני השרים שיש לתקצב מטרה חיונית זו.
אין זה סוד שבמקרה של התגוננות בפני נשק ביולוגי וכימי קברינטי המדינה נועצים במומחים בעלי עניין. מומחים אלה שייכים לקבוצת המפחידים היות שהפחד הוא סלע קיומם והם דואגים כי הגופים שהם עומדים בראשם יהנו מתקציבים מוגדלים.
למדינת ישראל צרכים מרובים שאינם מתקוצבים בתחומי החברה והרפואה. לדוגמה, מחסור במיטות אישפוז ובעיות בחינוך. לכן, מדינת ישראל צריכה לקבוע לעצמה את סדר העדיפויות של נושאים אותם תתקצב. וכן, על קברניטי המדינה - הממשלה וועדת החוץ והביטחון - זקוקות לוועדות מומחים, בהן ישבו יועצים אובייקטיביים ככל האפשר, אשר אינם בעלי עניין, כדי שתתקבלנה החלטות מושכלות.
