רב-אלוף
גבי אשכנזי הודיע שהוא מתבייש בבית הספר בו למד. הוא בוגר הגימנסיה הרצליה, ורק לא מזמן לקח חלק בחגיגות מאה שנים לבית הספר. על מה יצא קצפו של הרמטכ"ל? ד"ר זאב דגני, מנהל בית הספר, החליט שלא לאפשר לקציני צה"ל להיכנס לחדר המורים, למפגש שבו יעודדו הקצינים את המורים לעודד את התלמידים להתגייס לצבא בבוא העת. נשמע לכם מורכב? - למען האמת זה מאוד פשוט: קציני צבא יגיעו לחדרי מורים וירביצו תורה ודעת במורים. הקצינים, בוגרי קורס קצינים, ילמדו את המורים, בוגרי לימודי הוראה, איך להחדיר בילדים אהבת הארץ וציונות, או במילים אחרות - איך להפוך את התלמידים לחיילים טובים.
הנימוק שנתן ד"ר דגני, ש"לצבא אמורים להיות תפקידים אחרים" דווקא נשמע הגיוני. הצבא אמור להגן על המדינה, לשמור עלינו מפני אויבים מחוץ. לשם כך מכשירים את החיילים ואת המפקדים - הם לא מקבלים שיעורים בהוראה ובחינוך, אלא כלים רלוונטיים לתפקידם כחיילים בצבא ההגנה לישראל.
הרמטכ"ל יכול לכעוס, להיעלב, לנשוף ולשאוף עד מחרתיים. דגני צודק. במדינה דמוקרטית לא נכנסים קציני צבא ללמד ו"להעשיר" את המורים בבתי הספר. במדינה דמוקרטית יש הפרדה ברורה בין מערכת החינוך לצבא. שר החינוך
גדעון סער, שיזם את המהלך, מסכים כמובן עם אשכנזי. יתר על כן, סער מתכוון להדק ולהרחיב את שיתוף הפעולה בין מערכת החינוך לצה"ל.
אז אשכנזי יכול להתבייש בבית הספר בו למד. הוא רמטכ"ל, ומה שהוא חושב ומרגיש כלפי מערכת החינוך מעניין - אבל זה הכל. סער, לעומת זאת, עשה כל מה שהוא יכול כדי להפוך את בתי הספר לסוג של מחנות הכנה לצבא - החל מתלבושת אחידה (הרעיון טוב, אבל הביצוע בבתי הספר בהם זה כבר מתבצע, קלוקל), עמידת דום בתחילת שיעור, הסללת תלמידים למקצועות טכנולוגים, ולאחרונה גם מיחשוב ואיסוף מידע - למערכת אחת. צנזורה על תכנים הוא כבר מקדם באמצעות המפקחים. עוד מעט הוא גם ידרוש שירת המנון כל בוקר, והצדעה לדגל. כל הסממנים של - של מה? לא של דמוקרטיה, זה בטוח. כל מה שנותר למי שדווקא מחבב את הדמוקרטיה, זה לקוות שעוד מנהלים יגלו מעט חוט שדרה חינוכי, ממש כמו ד"ר זאב דגני, ויאמרו לצה"ל - מפגש תלמידים עם קצינים לקראת הגיוס, למה לא? אפילו בשמחה, אבל חינוך המורים על-ידי קציני צבא - זה לא! שהצבא יעסוק בהגנה, ומערכת החינוך בחינוך ובהוראה.