אבעבועות קור

הסיבה להופעת "אבעבועות קור" מקורה בשילוב שבין הקור היחסי ללחות התמידית האופיינית לאקלים הים תיכוני בחורף. המעבר בין ימים שהם חמים ונוחים, לבין ימים גשומים וקרים, הוא עניין שבשגרה בעונת החורף בישראל.

לא תמיד אנחנו מתלבשים בהתאם לשינויים מהירים במזג אוויר ולכן חשופים יותר לפגיעות קור, כאשר אחד מהסוגים שלה היא רגישות יתר לקור, או בשמה המקצועי "אבעבועות קור". כאמור, הבעיה היא שמרבית האנשים אינם מודעים לאפשרות שתיווצר מעין פגיעה כזו בשל החורף המתעתע בישראל והבדלי הטמפרטורות של חום רב לקור בימים בודדים.

רק בשבוע שעבר הגיעו להלל יפה מספר מקרים של אנשים הסובלים מ"אבעבועות קור", ביניהם נערה בת 15 עם אודם משמעותי, מלווה בנפיחות וכאבים עזים בכפות הרגליים. בשיחה איתה, התברר שתופעה דומה התרחשה גם בחורף שנה שעברה.

כל הבדיקות שביצענו לה היו תקינות ולכאורה לא נראתה סיבה לכאבים העזים. נעשתה בדיקה מול הנערה לגבי אופן הלבוש האופייני לה מתחילת החורף וכיצד התנהגה בשבוע האחרון שהיה חורפי במיוחד. התשובה שלה - נעלי ספורט קלות ובגדים רגילים.

הילדה הייתה במצב טוב ולא היה צורך בטיפול כלשהו, למעט השגחה והדרכה כיצד עליה לנהוג מעתה ואילך, גם כשמזג האוויר לכאורה לא מאוד קר, על-מנת שהתופעה לא תחזור על עצמה.

כפי שניתן להבין, האבחנה של "אבעבועות קור", אינה פשוטה ונסמכת כיום בעיקר על מראה האזור הפגוע, ניסיונו של הרופא, וכן על סמך שלילת מחלות אחרות אפשריות.

התופעה הזו מופיעה בשכיחות יתר בנשים צעירות והן בסיכון קצת יותר גבוה מהגברים, חולים הסובלים מבעיות בכלי הדם כגון: חולי סוכרת, מעשנים, אצל מי שסבל בעבר מפגיעות קור (כוויות קור), ישנה גם נטייה גנטית לפתח רגישות לקור.

הופעת סימפטומים ראשונים בגיל מבוגר יחסית אף דורשת בירור לשלילת מחלות המטולוגיות, ריאומטולוגיות ואחרות כסיבה הראשונית להופעת "אבעבועות קור".

לצערי, הרבה פעמים אנשים הסובלים מ"אבעבועות קור" / רגישות יתר לקור, מגיעים צומת לב של הרופאים רק כשיש מתפתחים הנזקים כגון כאבים בלתי נסבלים מלווים בפגיעה קוסמטית מקומית בחומרה שונה (אודם ונפיחות העור, יצירת שלפוחיות, כיבים, עיוות של הציפורניים). במקרים חמורים, הפצעים עלולים להזדהם.

חשוב להבין שמניעת הופעת הסימפטומים של "אבעבועות קור" / רגישות יתר לקור, פשוטה ויעילה הרבה יותר מאשר טיפול שניתן אחרי שהפגיעה מתפתחת, ולכן מידת ההיכרות עם התופעה והעלאת המודעות לאבחונה בקרב הרופאים המטפלים, חשובה ביותר.

לגבי המניעה יש מספר נקודות עיקריות:

• חולה ב"אבעבועות קור" צריך לקבל הדרכה לגבי התנהלות יומיומית, משום שהתופעה חוזרת על עצמה. בהתאם, יש לבצע בדיקות נוספות לשלילת מחלה סיסטמית אחרת שאולי הרגישות לקור מעידה על קיומה או התפתחותה. זה נכון בעיקר בגיל המבוגר;

• אדם שיודע על רגישות לקור, או שסבל בעבר מכוויות קור, צריך להימנע מחשיפה לקור. לבישת כפפות, כובע והקפדה על חום גוף קבוע בכל מקום בו נמצא, עשויים בהחלט למנוע את הישנות התופעה. כמו-כן, יש להקפיד שהנעליים תהיינה נוחות ולא לחוצות, והרגליים יהיו יבשות תמיד;

• בקרב ילדים - להקפיד על הלבוש ב"שיטת הבצל" - מספר שכבות, כך שהלבוש יתאים בין אם קר ובין אם חם;

• הימנעו מעישון אקטיבי או עישון פסיבי - הללו גורמים לתפקוד לקוי של כלי הדם;

• במידה שהופיעו חלק מהתופעות - להימנע מלחמם את המקום על-ידי קומפרסים חמים או טבילה במים חמים שעלולים דווקא להרע את מצב המקום הפגוע;

• להימנע מגרד או נגיעה באזורים הפגועים שאינם שלמים - לא לפתוח שלפוחיות או לקלף את העור במקום. בהתאם לא לנסות לנקות את המקום או לנגוע בו יתר על המידה;

• להיעזר במשחות שמורידות את רגישות היתר והגרד המקומי. ישנן משחות המכילות סטרואידים במינונים נמוכים המסייעות לסימפטומים באופן מקומי. כל אלו ניתנות רק לאחר התייעצות עם הרופא המטפל;

• אם יש סימני זיהום או נוצרים פצעים, לפנות מייד לרופא ולא לחכות שיעבור מעצמו;

• אם שוהים בתנאי קור - להקפיד על ביצוע פעילות מתמדת כדי לשפר את זרימת הדם גם ברגליים.

לסיכום, אם למרות ההקפדה על ההמלצות הנ"ל, מתפתחת התופעה של "אבעבועות קור" ואף מחריפות משנה לשנה, אפשר להיוועץ ברופא לשם קבלת טיפול מונע כגון תרופות להרחבת כלי דם.