נתניהו ומחיר המים: כסף מעני לעשיר

דוגמה מספרית תבהיר את השלבים בתהליך: נניח שהעשיר מרוויח נטו 15,000 שקלים, והעני מרוויח נטו 5,000 שקלים. עתה ניתנות הקלות במס המעלות את ההכנסה נטו באחוז אחד: העשיר מקבל 150 שקלים, והעני 50 שקלים. סך הכל יש עתה לעשיר 15,150 שקלים, לעני 5,050 שקלים, ושניהם הרוויחו. לאחר מתן ההקלות ירדו הכנסות המדינה ממיסים ב-200 שקלים, וכדי שלא ייווצר גירעון, מקוצץ התקציב המממן את תשתית המים. עתה נדרשים שניהם לשלם את הסך הכולל של מאתיים השקלים במחיר המים שהם צורכים, וכיוון שאין הבדל בצריכתם, ישלם כל אחד מהם 100 שקלים. לעשיר יישארו 15,050 שקלים, לעני 4,950 שקלים, וכך עברו 50 שקלים מהעני לעשיר.

ואם לא די בכך, מדד האי-שוויון בין העשירים לעניים לא ישקף את השינוי האמיתי. המדד מתייחס רק להבדלים בהכנסות בין העשירים לעניים. ולכן, בתחילת התהליך העשיר מרוויח פי שלושה מהעני (15,000 / 5,000), וגם בסופו הוא מרוויח פי שלושה (15,150 / 5,050). אומנם היחס בין ההכנסות הפנויות עלה ל-3.04 (15,050 / 4,950), אבל עד שיפורסמו מדדי האי-שוויון, ישכחו כולם מהעלייה במחיר המים, ונתניהו יסביר לכולם שגם העני נהנה ממדיניותו הכלכלית. עובדה: הכנסתו נטו עלתה מ-5,000 ל-5,050.

קשה לדעת כמה מחברי הכנסת התומכים במהלכו של נתניהו אכן מבינים את העוול שנעשה לעניים, ולכמה מהם בכלל אכפת. מי שכן הבין זה מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, שבדיוק מסיבה זו ביקש לדחות את העלאת התעריפים. אך חברי הכנסת לא שעו לבקשתו, והיו אף שזעמו על שהוא מעז להתערב בנושאים לא לו.

לפני כתשע מאות שנה כתב אברהם אבן עזרא שיר המתאים גם לימינו:

אשכים לבית השר, אומרים כבר רכב
אבוא לעת ערב, אומרים כבר שכב
או יעלה מרכב, או יעלה משכב
אויה לאיש עני, נולד בלי כוכב