האבולוציה של השנאה

והנה עתה, בימינו, כאשר האנטישמיות מהווה אות קלון ובושה לכל בר-דעת מתחיל, כאשר שוב, הוברר לכל כשמש בצהריים שצוררי ישראל אינם צוררי ישראל דווקא, אלא מתחילתם ועד סופם צוררי האנושות כולה, האנשים שהסבו נזק רב ביותר לרבים ביותר בעולם כולו, עדיין השנאה לעם ישראל אינה שוקטת ואינה נחה לרגע. המונח החדש שבפיהם הוא אנטי-ציונות.

ומה כבר יכול להעיד יותר מכל על ניצחון הרוח היהודית שבכל דור ודור, אם כל דור חדש של שונאי ישראל מתבייש בביטוי הקודם של אותה שנאה ובמונח הדגל של אותה תועבה? עם ישראל אינו מתבייש באבותיו, אינו מתבייש באותם שעלו על המוקד, אינו מתבייש באלו שנרצחו בגלגלי האינקוויזיציה, אינו מתבייש באלו שנטבחו בפרעות, אינו מתבייש באלו שצעדו לתאי הגזים; עם ישראל גאה בהם ובמורשתם, עם ישראל גאה בבניו שביכרו להירצח ולא לרצוח, שביכרו למות על הצדק ולא לחיות על החרב. ואלו שמנגד? הבושה מכסה את פניהם, אם אומנם חסרי בושה הם, הרי בכל זאת יודעים הם להתבייש באבותיהם ובאבות אבותיהם.

ובכן, כרונולוגית, טרמינולוגית, יאמרו האומרים לא ניתן לקשור בין שלושה מונחים שונים שהופיעו בזמנים שונים. מה בין אנטי-יהדות שהופיעה בימי הביניים לאנטישמיות שפרצה בעת החדשה, ואנטי-ציונות הבוערת בשווקים בימינו אלה? אך צריך להיות עיוור או כסיל כדי להתחמק מהחוליה הנצחית המקשרת בין התופעות הללו כולן - עם ישראל. היהודים והיהדות הם השרשרת שעליה נטפלו כל אותן חוליות של שנאה קמאית המפעפעת כארס.

אף לא ניתן להימלט מחוט השני העובר בין כל הדורות והצורות של שנאת ישראל, שונאי ישראל, מאז ומעולם היו אלה אותם אנשים ששאפו, ולעיתים הצליחו, להסב את הנזק הגדול ביותר לאנושות בכלל. אותו דחף קמאי של הרס ושנאה מעולם לא הגביל את עצמו ליהודים בלבד, אף אם היהודים היו על ראש שנאתם. מאז ומעולם שנאת ישראל קיצונית הייתה המכנה המשותף הרחב ביותר לעוינים את החירות, צוררי החופש, שונאי הקידמה, מתעבי השוויון.

מאות בשנים נשאה הכנסייה הקתולית את דגל שנאת היהדות והיהודים כנושאי כליה. אבל בעת שקרנה החלה לשקוע ועלתה קרנו של אותו הרפורמאטור הגדול, זה שהציל את הנצרות מכליה עקב התנוונות ושחיתות, זה שבעת גסיסתה, כפסע לפני מותה, כאשר המיאוס כלפי שחיתות האליטה הנוצרית ואופייה הנצלני גדשו את הסאה באירופה כולה, בא והגיש לה סם פלא שהצילה לחיים, קרי הרפורמציה, אותו רפורמאטור, הלא הוא מרטין לותר מייסד הפרוטסטנטיות, שבתחילת דרכו מצא אהדה ליהודים ולסבלם הפך את עורו, כאשר תקוותו לקחתם לחיק הנצרות ולאמונה במשיחם התבדתה ומאז הפך לאויב המושבע אחוז הפוביה הגדול ביותר ומבשר הגל החדש והאכזר מכל של שנאת יהודים באירופה.

ובעניין זה, הרי לא היה לותר חדשן כלל וכלל, הקדים אותו אבי האיסלאם מוחמד, שבתחילת דרכו העתיק וחיקה באובססיביות אי-אלו מנהגים יהודיים לתוך דתו החדשה, מתוך כוונה להשפיע בכך על היהודים, ואף חלק שבחים לעם היהודי והכיר בו כעם המועדף לעיני כל. אותו מוחמד, כאשר יהודי יתריב (היא מדינה) שאף שלא היו למדנים גדולים, בכל זאת מצאו בו בור ועם הארץ וסירבו בעקשנות להצטרף לדתו החדשה ולהאמין בו כמשיח, בזיגזג שאינו הולם את המתיימר לטעון כי הוא נושא האמת של אללה - הפנה את עורפו להם והניח את הבסיס לשנאת היהודים באיסלאם אשר תוצאותיה מכות בנו כיום ביתר שאת.

מכל מקום, אם נשוב לאירופה, הרי שאף כאשר שקעה ספינת הדת בכלל, שנאת היהודים לא שקעה כלל. אף כאשר הטיעונים הנוצריים נגד היהודים נתפסו כמופרכים מיסודם, בימים שבהם הנצרות גיחכה עצמה לדעת, וימים רבים אחרי שעלילות הדם הנוצריות נתפסו כמופרכות אצל כל אחד, שנאת היהודים נותרה איתנה. היא רק החליפה צורה. מעתה הייתה זו אנטישמיות, חפה ונקייה מטיעונים דתיים, בסיסה גזעי 'רציונאלי' וסופה אותו טירוף אנטי-אנושי כללי שאפיין את שונאי היהודים בכל הדורות, אלא שהפעם הטירוף הגיע לשיאים שמעבר להרי החושך.

כיום, ללא ספק, יוכלו להתכנס מרבית מניין ובניין של צוררי האנושות, שונאי החופש, שוחרי הרע, נבערי הדעת נוטפי האיבה, תחת השם 'אנטי ציוניים'. אנטי ציונות היא ללא ספק המכנה המשותף הרחב ביותר לאינספור מזיקים שהחושניות של הרוע, לא הבנאליות שבו, מושכת אותם שוב ושוב לאותה רצחנות, לאותו טירוף רצחני השואף שוב ושוב לחרב סדרי עולם. אם במאה שעברה אנטישמיות הייתה חוט המאגד שבין כל אלה, הרי שבדור הזה, ללא ספק, אנטי-ציונות היא החוט המקשר בין אותם המינים.

לא כל הציונים כשרים, לא כל מעשיה של הציונות הגונים, בדיוק כשם שלא כל היהודים כך. אך יותר משהציונות מגדירה את עצמה, מגדירים אותה נחשולי השנאה המכוונים לעברה. אף לא כל האנטי-ציונים נבלים, רבים וטובים נפלו בפח היקוש של שטיפת המוח האנטי-ציונית בדורנו, כמו רבים וטובים אחרים שלתומם סברו וקיבלו את תעמולת השנאה האנטישמית בזמנה. קשה, קשה מאוד, להימנע מנפילה בקורי השנאה; הדבר קשה שבעתיים כאשר על כל אמת אחת שיספר אחד מאיתנו, ששה מיליון איש, יש מיליארד אנשים שמוכנים לספר במקומו מיליארד שקרים בכל מקום כל אחד. אך עדיין ביכולתנו ובזכותנו לדרוש מכל אדם חושב, מכל מי שמוחו לא התרפס כליל בפני מכונת השנאה המשומנת, להפעיל את מיטב השיפוט הביקורתי שלו, מיטב ההיגיון ושיקול הדעת שבתוכו, בכדי להבחין בין אמת לשקר. וניכרים דברי אמת, כשהם שהשקר מעיד על עצמו.

רוצים שונאי ישראל שבדור הזה להגדיר עצמם כאנטי-ציוניים? הדור השלישי לשנאת ישראל מתבייש בקודמים לו? אדרבה ואדרבה כך נאה וכך יאה. אנטי-ציונות אינה אנטישמיות חדשה, אנטי-ציונות היא אנטי-ציונות, אך להווי ידוע לכל שהדור הרביעי יתבייש בה בדיוק כמו שהללו מתביישים בקודמיהם.