בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
להחזיר את האחיות לבתי הספר
|
מי כמו האחות הקבועה, שהיא חלק מצוות בית הספר, עשויה לתרום לגלוי בטרם התפוצצות מרעישה את הילד הנתון, למרבה הצער, במצוקה קשה המלווה גם בבעיות בריאותיות
|
מעדיפים מעקב צמוד [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
המעקב הצמוד אחר בריאותו של הילד בבית הספר זה נושא כה ברור, שאין חולקים על חשיבותו. אבל האוצר בהסכמה אילמת של כל המשרדים הנוגעים בדבר, הצליח לגדוע מוסד, שתרם כה רבות למערכת הבריאות בין כותלי בית הספר | |
|
|
|
|
אני למדתי בבית הספר של ישראל העניה של שנות ה-30 וה-40 במאה הקודמת. לצערי, דברים משמעותיים וחיוניים שנתנה ישראל העניה למערכת החינוכית ביד נדיבה, ישראל של היום נמנעת מלתת, למרות שחוסנה הכלכלי התעצם במאות מונים.
בכל בית ספר בישראל - בזרם העובדים, בזרם הכללי ובזרם החרדי, היה מוסד שזכה לשם "חדר האחות". ישראל שהחליטה להפריט את עצמה לדעת נטלה את האחות מבתי הספר. מפעל שנבנה במשך עשרות רבות של שנים נגדע באבחת החלטה שמחשבה לא הייתה בה, בוודאי לא מחשבה בנושאי בריאות או חינוך.
מי כמו האחות הקבועה, שהיא חלק מצוות בית הספר, עשויה לתרום לגלוי בטרם התפוצצות מרעישה את הילד הנתון, למרבה הצער, במצוקה קשה המלווה גם בבעיות בריאותיות. המעקב השיטתי היום יומי אחר התלמידים, הבדיקות התכופות, עשויות לחשוף את הילד שמעד בנטילת סם, ילד או ילדה המתמכרים באופן מוגזם לצורת אכילה לא נאותה, כי הם חפצים בגזרה "המתאימה" ועלולים למצוא עצמם נתונים לתוצאות ההרסניות של אנורקסיה.
אי-אפשר להתעלם מהעובדה, שישנן משפחות רבות במצוקה כלכלית קשה, והתוצאה - מפגעים בריאותיים קשים מנשוא אצל ילדים, שאינם זוכים לקבל את המזון הדרוש או את הטיפול הרפואי הנחוץ להם.
המעקב הצמוד אחר בריאותו של הילד בבית הספר זה נושא כה ברור, שאין חולקים על חשיבותו. אבל האוצר בהסכמה אילמת של כל המשרדים הנוגעים בדבר, הצליח לגדוע מוסד, שתרם כה רבות למערכת הבריאות בין כותלי בית הספר.
התחליפים ה"מופרטים" שישנם, הם קוסמטיים. אחות נודדת בין עשרות בתי ספר, מבלי שיתאפשר לה להכיר את התלמיד, זה מס שפתיים ל"ניירת" או כמו שאומרים במקומותינו - "זו עבודה בעיניים".
|
תאריך:
|
15/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
15/02/2010
|
|
איתן קלינסקי
|
להחזיר את האחיות לבתי הספר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אביבית ר.
|
15/02/10 14:24
|
|
2
|
|
כונה סוקולובסקי
|
15/02/10 20:29
|
|
3
|
|
ע.ג3
|
16/02/10 00:11
|
|
4
|
|
י.ש
|
16/02/10 10:19
|
|
|
|
אביבית ר.
|
17/02/10 11:21
|
|
5
|
|
ישע
|
16/02/10 15:35
|
|
אסף הוא מנכ"ל של חברה גדולה, שופע כריזמה וקסם חברתי. לצד רגישותו העסקית והחברתית, אסף מגלה אטימות לבת זוגו ולקשייה ובוגד בה שוב ושוב. אמנון הוא איש עסקים מצליח, מוקף חברים רבים ומנגד הוא לא מצליח לקיים מערכות יחסים זוגיות יציבות. הוא בוגד בבנות זוגו שוב ושוב. כאשר שקל להינשא לאחת מבנות זוגו, הוא נתקף בחרדות וברגשות כאובים שמנעו ממנו להתחתן והכשילו גם את היחסים האלו.
|
|
|
מי מפחד ממשפט התורה? - כולם, חוץ מהדתיים. ההוכחה לכך היא פליטת הפה המפורסמת של שר המשפטים, יעקב נאמן, שהציג בפורום רבני סגור את המשפט הדתי כמערכת אלטרנטיבית למשפט האזרחי, והמדינה הייתה כמרקחה. שוב הופרחו הסיסמאות לאוויר על השר החשוך, הפונדמנטליסט, המחזיר אותנו לחשכת ימי הביניים, וכי טהרן כבר כאן. הדוספוביה חגגה. הסערה הציבורית הוכיחה שוב, עד כמה הציבור שבוי בסטריאוטיפים, בדעות קדומות ובדימוי מסולף של התורה, שאין להם שחר, לצד בוּרוּת מדהימה בתכניה.
|
|
|
מחזהו המפורסם של מקסים גורקי "בשפל" עבר עיבוד ישראלי עכשיווי והפך ל"בפסגה", אכסניה למוכי גורל ולטיפוסים מפוקפקים בתחנה המרכזית בתל אביב. המחזה מוצג בבכורה בבית צבי ברמת גן והתוצאה היא בבואה של מציאות ישראלית, על שלל טיפוסיה, לטוב ולרע, בכאב, בשחוק ודמע.
|
|
|
היה זה יום שמים בשנת 1945 במינכן אשר בגרמניה. אימא שכבה דואבת וגוססת על ערש-דווי במיטתה בבית החולים לחולי-ריאה, שהוסב להיות בית-חולים יהודי.
|
|
|
במחוזותינו הלכה והשתלטה תכונה אפרורית, מעומעמת-מעמעמת ורב-ערכית כלשהי: מין שמיכה שאפשר להשתמש בה מעת לעת כדי להתכסות, לכסות, להתחמק, להתנצל, להביע חרטה – אמיתית או מזויפת, ועוד. היא נחשפת אצלנו בראש חוצות דווקא אצל מי שהיו אמורים להתבייש בחשיפתם כבעליה.
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|