|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
צרה צרורה בפייסבוק: ילדים וילדות מופקרים
|
תופעת ה"בייביסבוק": ילדים רכים פותחים כרטיס ומבלים בפייסבוק ● איפה משרד החינוך כשצריך אותו? איפה הורי הילדים? ומה קרה לצעצועים?
|
|
ילדים רכים, תמימים, שאינם מבינים כלום מחייהם זוכים לחשיפה כה גדולה ברשת - חשיפה שיכולה להוביל כל אחד מהם, כשה תמים, לצרות צרורות [MyBabybook / צילום: אתר facebook]
|
|
|
|
|
הרבה מאוד עושים הורים עבור ילדיהם. עבור שלומם, בטיחותם, שמחתם והצלחתם. הם דואגים לנפשם הרכה, עושים הרבה כדי לגונן עליהם, כדי למנוע מקשיי החיים ומטרדות היומיום להטריד את ילדותם השלווה. לכן, קשה לי כל-כך להבין את ה"בייביסבוק" הגדל והולך לממדים חסרי שליטה. כמעט כל ילד היודע להקליד את שמו במקלדת פותח כרטיס, מעלה תמונה, מוסר נתונים אישיים ואוסף חברים.
ומי שמכיר את נדיבותו ואת דאגתו של הפייסבוק לחיי החברה שלנו; לסיוע הנרחב במציאת חברים ובהצעות חברויות; לחשיפת חברים והצעות צירופם - מבין בוודאי את הסכנה הטמונה בחשיפת ילדים קטנים, מתוקים ותמימים ברשת החברתית הענקית הזאת. |
|
|
בילוי מרגש בפייסבוק [אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
ילדים הגולשים באינטרנט צריכים הכוונה והדרכה. ילדים צריכים שמירה. זהו תפקיד ההורים וגם המורים. אותם מורים ששולחים את הילדים לאסוף חומר מהאינטרנט, בו הם לומדים הרבה יותר ממה שכיוון המורה.
ייתכן מאוד שכבר מאוחר מדי. ילד שחווה את עצמאות הפייסבוק ודומיו - לא יוכל לחזור למשחקי הכדור ולדוקים (זוכרים מה זה בכלל?). ילדה שגולשת באינטרנט, לה יש כרטיס יפה בפייסבוק - הבארביות שלה ייראו עלובות לעומת הבארביות בשר ודם באינטרנט וכן כל הבארבים למיניהם.
הילדים הללו חשו את טעם החופש, את טעם החשיפה הגדולה, את הפומביות וההתחברויות הרבות. הם מתרגשים. הם מכורים. אולי אי-אפשר להוציא אותם מזה, אבל עדיין אפשר לפקח, אפשר לחנך.
זהו צו השעה! המצב הזה מחייב שיעורים מיוחדים בבתי הספר, מחייב היערכות מיוחדת של משרד החינוך. ויפה שעה אחת קודם!
|
|
|
אין לדעת מי משוחח עם ילדכם [צילום: AP]
|
|
|
כל מי שמקבל מדי יום או רגע הצעות מהפייסבוק לצרף חבר כזה או אחר, יוכל בוודאי לדמיין מה חש ילד בן 10 כשמציעים לו לצרף לכרטיסו בנות יפות; מה חשה ילדה יפה בת 10 כשמציעים לה לצרף לכרטיסה עלם חמודות שזה עתה סיים צבא או אולי בכלל יצא כבר לגמלאות...
אז אם יש לכם ילדים קטנים והם משוטטים להנאתם בפייסבוק, כותבים, מעלים תמונות, מצרפים חברים - אין פה סיבה לגאווה! יש בהחלט סיבה לדאגה!
האינטרנט הוא כמו במה מרכזית. הוא חשוף להמון גורמים ולסכנות. הילדים אולי לא ממש מבינים - המבוגרים בוודאי שכן. לכן, חשוב שיהיה פיקוח. ואם אתם לא תהיו איתם - אתם לא תבינו מה קורה באמת. זה לא שאני מציעה לכל אב או אם לפתוח כרטיס בפייסבוק ולהיות חבר לילד כדי לפקח - זה לא בהכרח עוזר.
הילד או הילדה מפתחים חברויות שאולי לא ממש ראויות. הם שמים תמונות יפות. יפות מדי... הם חשופים יותר משהם מבינים. אז כשאתם נועלים את הבית בפלדלת, שולחים את הילד לחדרו לשחק קצת במחשב ולגלוש באינטרנט, ואתם שוכבים במיטתכם רגועים, או גולשים בשלווה לפייסבוק שלכם, דעו שהילד בעצם משוטט בחוץ בעולם פרוץ והוא חשוף. לכם, למעשה, אין שום שליטה על המצב.
|
|
| תאריך:
|
16/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
16/02/2010
|
|
ציפורה בראבי
|
|
צרה צרורה בפייסבוק: ילדים וילדות מופקרים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ינון המורה
|
16/02/10 14:15
|
|
|
|
2
|
|
גם אני דואגת
|
16/02/10 17:01
|
|
ברייטון, עיר הנופש שבדרום-מזרח אנגליה, חוגגת בימים אלה 2,000 שנה מאז ראשיתה ככפר הדייגים הקטן ליינס. כיום גודשות אותה סימטאות צרות, גדושות בחנויות-עתיקות, פאבים ומסעדות, אבל עדיין היא מוקפת גם שטחים חקלאיים רבים, שתורמים לנוף הפסטורלי שלה. בשטחים אלה ניתן להסתובב באורח חופשי ולצפות במשקים, המבוססים בעיקר על גידול צאן-כבשים, סוסים וגידולי-פלחה מסוגים שונים.
|
|
|
|
|
בסוף השבוע שעבר ניתן היה להיווכח הלכה למעשה כיצד פועלת המערכת הפוליטית האינטרסנטית ויוצרת עוול חברתי משווע זועק לשמים.
|
|
|
|
|
כאשר הפרקליט-מרצה, התבטא כפי שהתבטא, געשה המדינה. שופטים, פרקליטים, יועצים משפטיים - אלו שסמל המדינה מונח מעל ראשם - נזעקו כולם. אנחנו חמורים? אנחנו משחקים טטריס במהלך הדיונים? אנחנו נפקדי שכל ישר? חלילה וחס. בסיפור הזה יש אשם מרכזי אחד, והוא הדין הפלילי עצמו. מה שכן חריג (מאוד) בסיפור הזה, והוא שחץ הרעל נורה דווקא על-ידי תובע. שהרי הדין הפלילי משרת את עבודתו כעבד נרצע. על כן, תמוה מאוד שדווקא הקוזאק מתאונן ומלין.
|
|
|
|
|
הדבר החדש שישראל וארצות הברית הצליחו להשיג בשנים האחרונות ולהנחילו לכל העולם, במיוחד מאז ועידת אנאפוליס (בנובמבר 2007), הוא הסתכלות אלטרנטיבית על הסכסוך, ולפיה הבעיה שיש לפתור כרגע היא "הבעיה הישראלית" ולא "הבעיה הפלשתינית", והזכויות שיש להצילן ולהבטיחן ברמה הבינלאומית הן "הזכויות הלאומיות הישראליות" ולא הזכויות הלאומיות הפלשתיניות או זכות ההגדרה העצמית של העם הפלשתיני. ישראל, בתמיכתה של ארצות הברית, לא מנסה רק לכבוש את השטחים הפלשתינים, אלא מבקשת לחלץ מהעם הפלשתיני את מעמד הקורבן ולהתחרות עליו.
|
|
|
|
|
כאשר ניגשים לדון בסוגיית יהדותה של מדינת ישראל, מוטלת עלינו בראש ובראשונה החובה לחזור לדרך שבה הגדירו אותה מייסדיה, מנהיגי התנועה הציונית. כן עלינו לחזור ולעיין בהחלטות האו"ם שעל בסיסן הוקמה מדינת ישראל, ובאופן שבו מובע בהן היחס לפלשתינים שנאחזו באדמותיהם ובמולדתם, ושהאזרחות הישראלית הפורמלית נכפתה עליהם, שכן אנחנו "אזרחי מדינת ישראל". התשובות לשאלות אלו שואפות להציע ידע סיסטימטי על מהותה של מדינת ישראל, כדי להימנע מחילוקי דעות פנימיים בנוגע להיסטוריה, ובלי כל קשר למסקנות הפוליטיות הכרוכות בידע זה.
|
|
|
|
|
