גם עוינת וגם מסתירה מאיתנו נתונים

ואחרון אחרון - סקר בין הגויים האמריקנים. 57% מגדירים את עצמם כתומכי ישראל ורק 8% - תומכי הערבים. על כך אפשר לומר: הלוואי עלינו. יתר על כן: רק 19% מן הנשאלים טענו שהסכסוך הוא על אדמה, 73% אמרו שזה סכסוך של דת ואידיאולוגיה. עם זאת, יש לציין ששנה לפני כן שיעור התמיכה בישראל היה 69%, כלומר - הייתה נפילה של 12%, והסיבה - מלחמת "עופרת יצוקה". אלא, שאת המלחמה הזאת חולל השמאל, אותו "מחנה השלום" האחראי לנסיגה ולגירוש מעזה, והוא שהוריד את מעמדנו בעולם כפי שלא עשו 40 שנות התנחלות!

לסיכום, לימין אין כל סיבה להתייאש. אם השמאל מצניע את הסקרים, יש לו סיבות טובות לכך. רוב העם רואה את העולם בעיניים פקוחות.

גם אין סיבה להתבכיין "שלא התנחלנו בלבבות", התנחלנו לא רע.

ועתה, לפרט עסיסי בסקר של הארץ, אל השאלה שהייתה אמורה להיות קלף-הניצחון של השמאל: "האם נוכחות מתמשכת בשטחים עלולה להביא לידי מדינה דו-לאומית?" בטרם נביא את התשובות, ניתן תחילה לשאלה הזאת את מקום הכבוד הראוי לה. אינסוף נימוקים הביא מחנה השלום במשך השנים - מדוע חייבים לסגת מיש"ע. זה התחיל ב"שלום תמורת שטחים" עם דגש על "שלום אמת". כשמפולת אוסלו קברה תחתיה את הסיסמה הזאת, בא שרון עם "שקט תמורת הינתקות", ואת השקט הזה ניפצו הקסאמים והפצמ"רים.

הייתה טענה, שרק פירוק ההתנחלויות יחסל את הטרור, מפני שזה כלל ברזל, שבכוח אי-אפשר לנצח טרור. בא מבצע "חומת מגן" וחיסל גם את התיאוריה הזאת.

כל חכמי הכלכלה וקברניטיה התנבאו, שלכלכלה הישראלית אין תקנה, כל עוד ישראל כובשת את "השטחים". בא נתניהו ופיזר גם את מסך העשן הזה. כלכלת ישראל פורחת! שמעון פרס נהג להעלות את הטענה הדמגוגית, שאם לא נצא מן "השטחים", יטילו עלינו האירנים את פצצת האטום שלהם. הוא כבר חדל מן הטענה הזאת. מחמוד אחמדינג'אד אינו משאיר כל ספק, שאין כל קשר.

טענה חזקה, מגה-טענה, הייתה הדמוגרפיה. באה קבוצת מומחים, בדקה את המספרים ומצאה 1.4 מיליון ערבים שלא היו ולא נבראו, ירידה דרסטית בילודה הערבית, עלייה ביהודית - עד כדי שוויון תוך מספר שנים, וכן הגירה ערבית ניכרת. השד הדמוגרפי חזר לבקבוק.

מה עושים? הלא השמאל אינו יכול להוביל את העדר ללא סיסמה! פישפשו ומצאו את טיעון המחץ האולטימטיבי: "מדינה דו-לאומית"! כבר לא צריך שלום, לא צריכים ביטחון, מוותרים על הסכם - העיקר: להיפטר! כיבוש השטחים הוא מחלה, וכדי להיפטר ממחלה לא מבקשים תמורה, משלמים! ומהי המחלה? מדינה דו-לאומית! אם לא נברח הערבים עוד יתחרטו, לא ירצו יותר "שתי מדינות לשני עמים", "חלון ההזדמנויות" ייסגר ואנחנו נישאר תקועים איתם במדינה אחת, וזה יהיה סוף הציונות וסוף המדינה "היהודית" שהובטחה לנו במגילת העצמאות. (מעניין איך השמאל, שתמיד הדגיש את "הדמוקרטית" בנוסחה "מדינה יהודית-דמוקרטית" נזכר לפתע במרכיב היהודי של הנוסחה!)

שד המדינה הדו-לאומית השתלט על השיח השמאלני. הוא הדגל, הוא הסיסמה, הוא הקלף המנצח. ואל תשאלו אותם שאלות של היגיון: מדוע דו-לאומית, הלא הם אינם מצביעים לכנסת! האם מישהו מציע להם אזרחות? יש להם כיום אוטונומיה, ואם כך יישאר, אם אנחנו במו ידינו לא נשנה זאת - הלא אוטונומיה אינה מדינה דו-לאומית!

העם בימין, המוח בשמאל

עיתון הארץ הציג לציבור בדיוק את השאלה הזאת, האם הוא חושש מהתהוות מדינה דו-לאומית. 53% השיבו שאינם חוששים ורק 25%, השליש המשוריין של השמאל - ענו שהם אכן חוששים. הרי, שהעם דוחה גם את המנטרה האחרונה הזאת של השמאל. אבל ברק מבקש שנאמין לו שהעם מצביע ימין, בעוד אשר מוחו וליבו הם בשמאל.

75% מהדתיים לא ימלאו פקודת פינוי

בנושא הסרבנות פורסם ביום 30.7.09 סקר של מכון "מותגים" ו-"פרסום גל-אורן", לפיו 75% מהדתיים לא ימלאו פקודת גירוש ("פינוי", בלשונם): 36% הם בעד סירוב גלוי ו-39% יבקשו שלא להשתתף. נתון זה חייב לעניין גם את מועצת יש"ע, וזאת במסגרת הפקת לקחים ואומדן נזקים אחרי הקטסטרופה של כפר מימון והפילוסופיה התבוסנית שכמה ממנהיגיה ורבניה אימצו להם בעקבותיה.

לא למדינה פלשתינית

עבודה חשובה עושה בתחום הסקרים ד"ר אהרון לרנר, דווקא בתקופה שהסקרים חדלו להיות פופולריים במחנה השמאל. הנה תוצאות של סקר שהזמין ב"מאגר מוחות" ביולי 2009.

שאלה: מה משרת יותר טוב את האינטרס הישראלי - אוטונומיה פלשתינית או מדינה פלשתינית ריבונית? 70% מן הנשאלים היהודים צידדו באוטונומיה והתנגדו למדינה, ורק 15% העדיפו מדינה פלשתינית. הממצא הזה, אין ערוך לחשיבותו, כי הוא נוגע בנקודה המרכזית, המכרעת, שממנה נגזר הכל: מכירת בכורתנו - זכותנו על הארץ - לעם זר, ירושלים, ההתנחלויות, ביטחון החיים שלנו, עצם עתידנו בארץ הזאת. והנה, למרות שטיפת מוח פרו-פלשתינית בלתי פוסקת - היום גם מפי ראש הממשלה ומנהיג הליכוד - העם לא קנה את המדינה הפלשתינית.

אין לתת אמון בצד הערבי

באותו הסקר השיבו 62% נגד 27%, שכוונת אבו מאזן היא לבוא במקום ישראל ולא לחיות לצידה. גם זו היא דעה ימנית טיפוסית, בניגוד להצגה הכוזבת של אבו מאזן כ"פרטנר", שגם נתניהו וממסדו מפמפמים ללא הרף. ובכלל, הרוב אינו מאמין לערבים. על השאלה, האם המנהיגים הפלשתינים יכבדו הסכמים חתומים השיבו 58% בשלילה ורק 12% מאמינים להם.

הרוב מתנגד למדינה פלשתינית

גם בסקר שהזמינו "מטות ערים" אצל "מאגר מוחות", מפברואר 2009, 51% מתנגדים למדינה פלשתינית ורק 32% תומכים. כדאי לשים לב לנתון אחד, החוזר ונשנה ברוב הסקרים: לשמאל יש בין 20% ל-30% תומכים ולא יותר, ולא חשוב מאיזו זווית באות השאלות.

לעניין המדינה הפלשתינית מעניין גם הפילוח בין המפלגות. ההתנגדות הגדולה ביותר למדינה הפלשתינית היא בין בוחרי האיחוד הלאומי: 92%. אחר-כך - לתשומת ליבם של הרב עובדיה יוסף ואליהו ישי - באים בוחרי שס עם 79% מתנגדים, לפני בוחרי הליכוד, שם מתנגדים 72%. אך גם לפי נתון זה, תהום רובצת בין הרוב המכריע בליכוד לבין מנהיגם, נתניהו. עוד נתון מעניין ואולי אופייני: בבית היהודי-המפד"ל רק 62% מן הבוחרים מתנגדים למדינה פלשתינית. לתשומת ליבם של הצועקים "איחוד-איחוד": איך אפשר לגשר בין מצדדי ומתנגדי מדינה פלשתינית בארץ ישראל, הלא בכך מתמצה כל המחלוקת שבין ימין לשמאל!

90% - לא יהיה שלום לדורות

בסקר שהוזמן אצל "מאגר מוחות" ע"י ד"ר לרנר - נובמבר 2009 - הוצגה שאלה זו: "יש הטוענים כי אם ישראל תיסוג לקווי 67', כולל נסיגה מהגולן, היא תיהנה משלום לדורות, שכן לערבים לא יהיו יותר תביעות מישראל. מה דעתך: האם זו טענה פשטנית ונאיבית או שהיא נכונה והגיונית?" 90% (לא פחות!) השיבו שזו טענה פשטנית ונאיבית ורק 10% אמרו שנכון והגיוני לחשוב שתמורת נסיגה נקבל מן הערבים שלום!

בעד המשך אישור הקמת מאחזים

בסקר של "מאגר מוחות" לפי הזמנת ד"ר לרנר מאוגוסט שנה שעברה השיבו על השאלה, האם יש לקרוא לממשלה להשלים את הליכי האישור של המאחזים שהוקמו בהסכמת הממשלה, 61% בחיוב ו-29% בשלילה, והיחס הזה משקף בנאמנות את יחסי הכוחות בין שמאל לימין.

"שלום עכשיו" הזיקה לישראל

תשובה מאירת עיניים נתן הציבור היהודי על השאלה, האם תנועת שלום עכשיו "גרמה נזק רב" לישראל. 58% ענו בחיוב ורק 28% השיבו בשלילה. שוב - השליש המשוריין של השמאל, ולא יותר.

באותו הסקר התבטא נגד ההקפאה רוב של 61% מול מיעוט של 39%.

מתנגדים לדרישת ההקפאה מצד ארה"ב

בסקר של "שווקים פנורמה", לפי הזמנת "הכל דיבורים" בגל ב' של קול ישראל, הוצגה השאלה: האם אתה בעד או נגד דרישת ההקפאה האמריקנית? 55.6% היו נגד ו-29% - בעד. הסקר הזה שיתף גם ערבים ישראלים, המהווים 20% מן האוכלוסיה. הרוב היהודי נגד ההקפאה הוא אפוא עוד יותר גדול.

73% חשים קשר רגשי כלפי חברון

יש עוד היבטים, למדוד בעזרתם גישה לאומית. בעקבות הגירוש מ"בית השלום" בחברון, בסקר של מכון "פנלס" שהוזמן על-ידי ynet, השיבו 73% מן הנשאלים היהודים שהם חשים קשר רגשי אל חברון. רק ל-27% לא היו כלפי חברון "שום רגשות מיוחדים". שוב עומד השליש המשוריין של השמאל מול רוב ימני מוחץ!

"אנחנו קודם כל יהודים"

בסקר בשביל העיתון "ישראל היום" מאפריל 2009 שאלו: איך אתה רואה את עצמך בראש ובראשונה - כיהודי או כישראלי? 62% ענו - קודם כל כיהודי ורק 26%: "כישראלי".

ירושלים עדיפה על העיר תל אביב

ועוד שאלה: מה אתה מעדיף - את ירושלים או את תל אביב? את ירושלים העדיפו 50%, את תל אביב - 41%. זאת, למרות שבתקשורת העוינת אוהבים להמאיס את ירושלים: מלוכלכת, חרדית, ערבית, משעממת, קיצונית, עיר שכל "היפים" נוטשים אותה.

לקינוח - עוד תוצאה אחת של סקר, הפעם של ד"ר מינה צמח בערוץ הכנסת. השאלה היתה, האם אתה תומך בפיקוח בינלאומי על המקומות הקדושים בירושלים, ושוב - בול! - אותם יחסי הכוחות: 69% אמרו לא, ו-26%, הגרעין הקשה של השמאל, צידדו בבינאו"ם.

תוך כדי דיון עם צבי הנדל ומוסי רז נפלטה מפי הגב' צמח שאלה להנדל, שחשפה את פנימיותה של הסוקרת המיתולוגית: "אתה באמת מאמין שאנחנו יכולים לחיות פה עוד הרבה זמן עם הסטטוס קוו?" אמור מעתה - היא אינה מאמינה, ודי לחכימא להבין, מה הן נטיותיה הפוליטיות.

68% - ביבי במדרון חלקלק

ועתה, למעמדו האישי של נתניהו. עוד באוגוסט 2009 שאל "מאגר מוחות" לפי הזמנת ד"ר לרנר: "האם אתה חושב שנתניהו נמצא או לא נמצא כיום במדרון חלקלק מול הנשיא אובמה? כן, הוא במדרון חלקלק, ענו 68% מן הנשאלים ורק 32% השיבו בשלילה.

הרוב אינו מרוצה מתפקוד רה"מ

בינואר 2010 התמונה התבהרה עוד: מאגר מוחות, לבקשת ד"ר לרנר, שאל: "האם אתה מרוצה או לא מרוצה מטיפולו של ראש הממשלה בנושאים הקשורים לסכסוך היהודי-ערבי?" - "לא מרוצה" השיבו 67% מן הנשאלים, "מרוצה" השיבו רק 33%. ייתכן שהמספר המדהים - 67% - מורכב מלא-מרוצים גם מן הימין וגם מן השמאל, אך גם זה צריך לאותת לנתניהו, שבמשחק הכפול שלו הוא עלול ליפול בין הכיסאות!

בעניין הזה כתב יוסי וורטר בהארץ מיום 5.2.2010, שבנימין נתניהו "מאבד גובה". בסקר שנערך ב-2.2, שמדד את כוחן של המפלגות, קיבל הליכוד 35 מושבים בכנסת (במקום 27 היום), ולעומת זאת על שאלת שביעות הרצון מן הביצועים של נתניהו כראש ממשלה ענו 46% בשלילה ורק 42% בחיוב. את הסתירה הזאת מסביר יוסי וורטר כך: הסיבה העיקרית לנפילת הפופולריות של נתניהו היא החלטתו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, דבר ששום ראש ממשלה ימני מעולם לא העז לעשות.

על-פי הסקר הנ"ל - בכנסת, לו נבחרה היום, היה כוחו של הימין מתחזק עוד יותר. לכל המפלגות הימניות והדתיות בכנסת ביחד יש היום 65 מנדטים מול 44 מנדטים לקדימה, העבודה ומרצ (בלי ערבים). לו היו בחירות היום, האגף הדתי והלאומי היה מקבל 72 מנדטים, גידול של 7 מושבים ולשמאל היו רק 40 מנדטים, ירידה של 4 מושבים (הכל - בלי הערבים).

מכאן, שהציבור נוטה יותר ויותר ימינה, עד שאדם מבחוץ יכול לחשוב, שמה שמשתקף בתקשורת הכללית מצד אחד והמציאות כמות שהיא מן הצד השני - מתרחשים בשתי ארצות שונות.