הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   דת ומסורת  ספרות  תרבות 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מוזיקה חדשה בפייסבוק
28/12/2016   |   איתמר לוין
 
 
 
אס.אם.אס ידוע לוועדת החוקה חוק ומשפט
28/12/2016   |   יצחק מאיר
 
 
 
לא לשכוח את מורי הקבלן
28/12/2016   |   איתן קלינסקי
 
 
 
גישור חסר תוחלת
28/12/2016   |   עו"ד זהר הר-נוי
 
 
 
ביבי יוצא למלחמה נגד ניו-זילנד
28/12/2016   |   איתן קלינסקי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
שיעורי השבת השבועיים של עמנואל לוינס
עמנואל לוינס [צילום: ברכה אל אטינגר]

הגותו של לוינס זכתה בשנים האחרונות להתעניינות רבה בישראל ותרגומים של כתביו היו לרבי-מכר בארץ. פחות מוכרת כאן פעילותו החינוכית בקרב יהודי צרפת אלי שיינפלד מספר על אחד ממפעליו הייחודיים והמקוריים של הפילוסוף והמחנך שהיה ממבשרי ההגות היהודית המתחדשת: 'שיעורי רש"י' קצרים שהעביר לוינס מדי שבת בבוקר בתיכון היהודי אותו ניהל בפריס, שיעורים שהתנהלו לאורך קרוב לשלושה עשורים והותירו רושם עז על דורות רבים של תלמידים

▪  ▪  ▪
עמנואל לוינס מוכר כאחד הפילוסופים הצרפתיים הבולטים במאה ה-20 וכהוגה דעות יהודי חשוב. בארץ, שמו נודע בעיקר דרך הקריאות התלמודיות שלו - דיון פרשני רחב אופקים על טקסטים תלמודיים שנשא הפילוסוף לאורך כשלושה עשורים בכנס השנתי שייסדו האינטלקטואלים היהודים דוברי הצרפתית לאחר מלחמת העולם השנייה. הקריאות התלמודיות יצאו לאור גם בדפוס וארבעה מחמשת כרכיהן תורגמו בעשור הקודם לעברית (שניים כונסו ב'תשע קריאות תלמודיות', הוצאת שוקן 2001, אחד ב'קריאות תלמודיות חדשות', הוצאת שוקן 2004, שני הספרים בתרגום דניאל אפשטיין, ו'מעבר לפסוק', בתרגומה של אליזבט גולדוין, הוצאת שוקן 2007) וזכו להצלחה רבה בקרב קהל הקוראים הישראלי.

אולם פעילותו החינוכית של לוינס בקרב קהילת יהדות צרפת בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה זכתה לחשיפה פחותה בהרבה. זאת, למרות שלמעשה רוב שנות חייו של לוינס הוקדשו דווקא לפעילות מסוג זה. לבד מפעילותו במוסד להכשרת מורי רשת אליאנס בפאריס, שימש לוינס משנת 1947 ועד שנת 1974, כלומר כשליש מחייו הבוגרים, כמנהל וכמורה בתיכון יהודי בשם ENIO, אקול נורמאל איזראליט אוריאנטאל. כמנהל וכמורה, חינך לוינס דורות של צעירים ברוחה של יהדות מודרנית מתהווה שהוא היה חלק מגיבושה. הייתה זו יהדות פתוחה לעולם, לספרות, למחקר האקדמי, שראתה עצמה, עם זאת, מחויבת ליהדות ההלכתית.

אחת מהפעולות החינוכיות המקוריות יותר של בית הספר הייתה מה שכונה לימים 'שיעורי רש"י' של לוינס. שיעורים אלו התקיימו בין כתלי בית הספר בכל שבוע מיד לאחר תפילת שחרית של שבת. תחילה התקבצו להם תלמידים ותלמידות צעירים שבאו לשמוע את 'אדון המנהל', כפי שכינוהו, שהיה גם המורה לפילוסופיה בבית הספר, מפרש פסוק מפרשת השבוע בעזרת פירוש רש"י. במהלך השנים הפך מעמד זה למעין מוסד בפני עצמו, אירוע לימודי-אינטלקטואלי שמשך אנשים מכל קצוות הקהילה היהודית הפריסאית, ואף לא-יהודים רבים שדלתות בית מדרש זה היו פתוחות בפניהם.

שלמה מלכה, אחד הביוגרפים של לוינס שהיה גם תלמידו בתקופת ה-ENIO , מתאר בספרו ('עמנואל לוינס - ביוגרפיה', תרגום: דניאלה יובל, הוצאת רסלינג 2008) את המפגשים הללו. מלכה מספר כיצד היה המורה יושב בראש שולחן גדול שסביבו הסתופף מעגל ראשון של תלמידים, כאשר שאר באי השיעור התיישבו סביבם במעגלים הולכים ומתרחבים. בכל שבת, כותב מלכה, מונה אחד מתלמידי בית הספר להיות אחראי על קריאת פסוק שנבחר על-ידי לוינס, וכן את פירוש רש"י הצמוד לו. תרגיל זה היה כנראה חלק מנסיונו של לוינס לעודד את התלמידים ללמוד עברית ולהכיר את הכתובים בשפתם המקורית. כאשר סיים התלמיד, היה לוינס מפרש את הקטע הנלמד תוך שהוא משלב בו הן מן הספרות העולמית (דוסטוייבסקי, פרוסט, טולסטוי, עגנון), והן מן הספרות הפילוסופית. אלו היו שיעורים קצרים, שארכו, לאחר קריאת הפסוק ופירוש רש"י, לא יותר מעשרים דקות. אולם המעמד בו פילוסוף מן השורה הראשונה נדרש לפסוקי התורה כדי לפרשם לאור פירוש רש"י יצר פרשנות מקורית, בה השתלבו זו בזה הלמדנות היהודית (לוינס נהג להסמיך את פרשנויותיו אלו לקטעי תלמוד רלוונטיים) והידע האוניברסאלי. ככלל, לוינס סבר שכל ספרות עולמית, באשר היא העוסקת בשאלות היסוד של הקיום האנושי, יש בה 'רשימו' - אותו מונח קבלי המציין הותרת עקבות, או הדהוד, לאיכויות הנמצאות בספרי הקודש, ולכן ניתן, ואף ראוי, להיעזר בהם ולדלות מהם לשם הבנת הפסוק. למעשה, היה זה כבר יישום מסוים של רוח הפילוסופיה שלו, שביקשה לתרגם לשפת הפילוסופיה - לשפה האוניברסאלית - את המסרים שנבעו במקור מן העברית, מן היהדות. וזאת לאו-דווקא כדי לפייס בין שתי מסורות אלו, אלא כדי לחדד הן את הקרבה והן את הריחוק שביניהן ולהבין כך יותר לעומק הן את ה'יווניות' והן את ה'עבריות'; הן את הרוח המערבית, והן את זו היהודית.

ייתכן ששיעורים אלו היוו מעין בית מדרש ברוח אותו 'בית מדרש חופשי' (Freies Jüdisches Lehrhaus ) שהפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצווייג, אחד ממקורות ההשפעה החשובים ביותר של לוינס, ייסד בפרנקפורט לאחר מלחמת העולם הראשונה. אין ספק, עם זאת, שכמו הקריאות התלמודיות היו שיעורים אלו - אף שהיו מעין 'מיניאטורות' שבועיות שמטרתן חינוכית - ביטוי לסגנון הפרשני החדשני של לוינס, לדרך הייחודית בה ניגש לטקסטים יהודיים ולחשיבות הרבה שמצא במימד הפומבי, הפתוח, הטמון בנשיאתם מול קהל של שומעים-מבחירה. למרות שנישאו לאורך שנים כה רבות, לא הועלו שיעורים אלו על הכתב בידי לוינס. למעשה, כל מה שנותר לנו מהם הינם זיכרונות שתוארו בידי תלמידים וכן רשימות שנכתבו על-ידי פלוני זה או אחר לאחר צאת השבת, שכן בשל השבת לא היה נהוג לכתוב במהלך השיעורים. מעניין לגלות, לכן, מעיון בשיעורים המעטים שכן נתפרסמו (בביוגרפיה שכתב מלכה, למשל), כי אלו אינם מותירים אותו רושם עז עליו דיווחו אלו שנכחו בשיעורים עצמם. הממד הייחודי של השיעורים, תחושת המאזינים כי בכל שיעור ושיעור זכו לחידוש, נחשפו לזווית ייחודית ויוצאת דופן או חוו ניצוץ של תובנה חדשה, ממד זה התפוגג איכשהו במעבר לכתב. הייתה זו, כנראה, 'תורה שבעל פה' במלוא מובן המילה.


אלי שיינפלד הוא דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במכון שלום הרטמן ובמכון ון ליר בירושלים. מזה כמה שנים הוא מלמד פילוסופיה יהודית בחוג ללימודים כלליים ובחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. ספרו 'פלא הסובייקטיביות - עיון בפילוסופיה של עמנואל לוינס' יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2007.
תאריך:  19/02/2010   |   עודכן:  19/02/2010
אלי שיינפלד

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה בחירות 2015 בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שיעורי השבת השבועיים של עמנואל לוינס
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
מבנה הכוכבים מאתגר השבוע את דרך החשיבה שלכם. הדמיון העשיר מוביל לפריצת דרך ולמעשה, מוציא אתכם מהקופסה. החשיבה המסורתית אינה עובדת, ולכן זה הזמן להגיע לנתיבים חדשים בצורת החשיבה שלכם.
19/02/2010  |  טובה ספרא  |  מאמרים
השבוע, בהמשך ישיר למעמד הר סיני בו ניתנה לנו התורה באירוע נשגב ונורא הוד, אנחנו מקבלים הוראה (שמות כ"ה): [ח] וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. בפסוקים הקודמים נאמר שאת המקדש הזה אנחנו צריכים לממן בעצמנו: [ב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. [ג] וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. [ד] וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. [ה] וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. [ו] שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. כל הטובין האלו היו דרושים לבניית המקדש ולעבודה הסדירה בו. כאמור, ההוראה על כך באה בסמוך לאחר מתן תורה בהר סיני, מעמד בו ירד ה' על הר סיני וכולם ראו שאין עוד מלבדו. כלומר, הקדושה העליונה, מושג שהוא מעבר להשגה אנושית שכן הוא על שכלי, נחשפה בגלוי באותו מעמד.
19/02/2010  |  נסים ישעיהו  |  מאמרים
בעולם מתקיימים דיונים אינסופיים ואיומים בסנקציות נגד אירן, הכל בקשר לדרישת המעצמות ומועצת הביטחון של האו"ם להפסקת העשרת האורניום באירן. כמות הדעות לגבי מתי תהיה כבר לאירן כמות מספקת של אורניום מועשר לפצצה, שווה לכמות העוסקים בנושא. ועדיין אין תשובה ברורה והחלטית.
19/02/2010  |  אבנר יופי  |  מאמרים
פרשת תרומה פותחת את סדרת הפרשות שעוסקות במשכן. בסוף ספר שמות מתארת התורה באריכות את הציווי על בניית המשכן ואת בנייתו בפועל. הפרשות הראשונות של ספר ויקרא עוסקות בתיאור עבודת המשכן.
19/02/2010  |  אריה יואלי  |  מאמרים
על הדירה הצנועה מאד של אהוד ברק, על ההצעה להשבת רכוש יהודי מדינות ערב, על חוסר ההיגיון שבשביתת הטכנאים ברשות השידור ובשכר המוגזם של עובדי חברת החשמל
19/02/2010  |  איתמר לוין  |  מאמרים

רשימות נוספות
המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון  /  ד"ר יעקב ידגר
יצר הרע: פרק באנתרופולוגיה תלמודית  /  ד"ר ישי רוזן-צבי
הטלת גורל  /  שרגא בר-און



בלוגרים נוספים ברשת 
בלי ידים אבל עם קרש
28/12/2016  |  18:09  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
קרי תכנן את ההצבעה יחד עם הפלשתינים
28/12/2016  |  18:08  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
מזרח התיכון בוער אבל את אובמה מעניין חיסולה של ישראל
28/12/2016  |  18:07  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com

יצחק מאיר
איתמר לוין
עידן יוסף
פורומים
דת ומסורת
מכון שלום הרטמן
ספרות
תרבות
כתבות שיווקיות
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
יעל מעוז
אילו אירועים ניתן לקיים בווילת נופש
הזדמנויות עסקיות
מיזמים חדשים
פרויקט יוקרתי בברוקלין במחיר הזדמנות
לפרסום במדור זה הקלק כאן
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |