|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
קשה לעבור לסדר היום לנוכח העובדה שהמשלחות מורכבות מחתך סוציו-אקונומי של בעלי יכולות כספיות, ואלפי תלמידים משכבות חלשות יותר אינם מצטרפים למסע
|
|
סמל לפערים בין עניים לעשירים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
מה שהתחיל במתכונת צנועה וערכית הפך במהרה למופע ראוותני, המאופיין בעיקר בנגע הממאיר והפרוע של קוטביות חברתית, לפיו המשלחות לפולין מורכבות מחתך סוציו-אקונומי מסוים, ומונעות מתלמידים משכבות חלשות יותר להצטרף למסע.
המשלחת הראשונה לפולין יצאה ב-4.4.65 והשתתפה באירועים לציון 20 שנה לשחרור מחנה אושוויץ על-ידי חיילי הצבא האדום. הייתה זו משלחת קטנה מאוד של חברי "השומר הצעיר". חבורה של מדריכים ובוגרי תנועה, שהחליטו החלטה ערכית. לא החלטה מכוונת ומוכתבת.
כאשר הגיעו יחד לכלל החלטה, התגייסו לממן את המסע בעבודות נוספות במפעלים של הקיבוץ הארצי. לאחר הפסקה עקב משבר ביחסים עם פולין כתוצאה ממלחמת ששת הימים, חידשה תנועת "השומר הצעיר" את המסע לפולין בשנת 1983 באותה מתכונת צנועה וערכית המבוססת על העיקרון, שכל חברי הקבוצה ללא יוצא מהכלל יוצאים למסע.
טרם יציאתה של משלחת זו כתב אבא קובנר "...ובחושבי על מגילת היחוסין שנשרפה באירופה, היה לי צער כפול על בני הדור המצוין הזה של ישראלים, שיתבגרו ויזדקנו, אפשר אפילו שלא ידעו על מה לבכות" (אבא קובנר, העבר? העתיד? 1983).
ב-1988 יזם אברהם הירשנזון את "מצעד החיים" הראשון, ומאז לבש המצעד שלל נגעים חברתיים ערכיים, שהם סטירת לחי לכל מה שנקרא חינוך. וזאת למרות שגובש נוהל מסודר במשרד החינוך.
המסע מתנהל במשולש שבין הערים הגדולות ורשה, קרקוב ולובלין. יש המבקרים גם בלודז', על כיכר המשלוחים ובית הקברות שבה. התלמידים מבקרים באתרי מחנות המוות: אושוויץ-בירקנאו, פלאשוב, מיידנק, טרבלינקה, חלמנו וכן באתרי ההוצאה להורג כמו לופחבה. לעיתים משלבים גם אתרי "הפוגה" כמו גני שופן בורשה, מכרות המלח בוייליצ'קה, העירה הציורית זאקפונה ועוד.
ב-2006 מחיר הנסיעה היה 4,500 שקלים ולעיתים גם 5000 שקלים. בשנת 2008 המחיר הרקיע לסכום של כ-6500 שקלים וב-2010 כבר מדברים על חציית 7000 שקלים, ו... לקצר את ימי השהות בפולין.
קשה לעבור לסדר היום לנוכח העובדה שהמשלחות מורכבות מחתך סוציו-אקונומי של בעלי יכולות כספיות, ואלפי תלמידים משכבות חלשות יותר אינם מצטרפים למסע.
מיכאל בהט, מוותיקי המורים לתנ"ך ומחשבת ישראל בגליל, כתב בימים אלו באתר "עבודה שחורה" כתב אשמה חמור כלפי מארגני המסע: "החמור מכל הוא שמפעל המסעות נעשה גם סמל לפערים קשים בין עניים לעשירים בחברה הישראלית... בתי ספר באזורי המצוקה - בעיקר בפריפריה - פשוט אינם נוסעים".
אני שותף לזעמו של מיכאל בהט, גם קריאתי להפסקת המסע היא בעיקרה עקב היותה כלי גס של הבלטת פערים חברתיים. כאשר תלמיד אינו יכול לשאת בעלויות הכספיות הכבדות, משאירים אותו בבית.
להתנגדותי הנחרצת מסיבות חברתיות אני מוסיף עוד שאלות ותהיות. האם המסע לפולין הוא לא הודאה בכישלונה של הציונות, שאינה יכולה לספק יותר זהות ושורשים. אני רואה בצורך בחוויה יוצאת-דופן ביטוי למשבר זהות חריף בחויה הישראלית-ציונית.
יש לבחון האם המסע הזה הוא למעשה בעצם רק עלה תאנה, שנועד לכסות על כישלון חינוכי. לדעתי, תהליך חינוכי אמיתי צריך לקרות בארץ כתהליך איטי, רציני, מעמיק ובוחן שסופו אינו מובן מאליו.
אני גם מודאג מהעובדה שהמסע כפי שהוא מתנהל כיום נגוע בגוון פוליטי לאומני-דתי, מחנך לסגירות ושנאת זרים ומוזנח הכיוון ההומניסטי האוניברסלי של לקחי השואה.
|
| תאריך:
|
19/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
19/02/2010
|
|
איתן קלינסקי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אביבית ר.
|
19/02/10 16:18
|
|
|
|
|
|
חושף הרעלו
|
21/02/10 00:31
|
|
|
|
2
|
|
בוחן כליות
|
19/02/10 16:23
|
|
|
|
3
|
|
עדות הסטורית
|
19/02/10 16:24
|
|
|
|
4
|
|
אביב עקרוני
|
19/02/10 19:12
|
|
|
|
5
|
|
י.ש
|
19/02/10 20:44
|
|
|
|
|
|
איתן.
|
19/02/10 22:31
|
|
|
|
|
|
י.ש
|
20/02/10 20:00
|
|
|
|
6
|
|
קורןנאוה טבריה
|
20/02/10 07:00
|
|
|
|
7
|
|
לנין
|
20/02/10 08:15
|
|
|
|
8
|
|
ארני
|
20/02/10 17:07
|
|
על טוהר המידות הבא לידי ביטוי בכך שלאחר שחפרו במהלכיה - כל מה שמצאו, זה שהמפלגה "בזבזה יותר מהאחרות את כספי המיסים שלנו - בערכה שני כינוסי בחירות בהוצאה של 400,000 שקלים, בהוציאה על נסיעות לחו"ל ללא כל קשר לבחירות - 118,000 שקלים, ובשלמה דמי הצלחה ליועצי הבחירות שלה - קרוב למיליון שקלים" - ולא מדובר לא בשוחד ולא בגניבה [עיין ערך - בכירי קדימה], והא ראייה שההוצאה הוכחה כיעילה וכמוצדקת - כי בעקבותיה הגדילה ישראל ביתנו את כוחה ולא הייתה זו הוצאת שווא עקב חלומות פז ואשליות כוזבות, אלא פרי תכנון ושיקול דעת ריאליסטי שהוכח כנכון.
|
|
|
|
|
היחסים בין שופטים לעורכי דין הם שריד אחרון של התקופה הפיאודלית, יחסים של כפיפות מוחלטת, משוחררים מתרבות קפיטליסטית מנוונת של נימוס וחלוקת שליטה ויחסי ייצור לא טבעיים. כל מי שרגליו הוליכו אותו לאולם משפטים פעיל, יופתע מכמות העלבונות שמוכן לשאת הייצור המרוט שפל הרוח העומד לפני כבודו, נאחז בכנפי גלימתו, מתפתל לעיתים כתולעת מבוהלת ולעיתים עובר לקידות מגושמות ימינה ושמאלה, בריקוד המה יפית המסורתי ונשמתו פורחת מפחד, ובקושי הוא מצליח לשאוף אוויר ולמלמל את דברי החנופה החלקלקים שלא היו מביישים את אקאקי אקאקביץ, הגיבור הרופס של האדרת לגוגול, ובאותה עת מרום כבודו מותזים אל עורך הדין ביטויים חסרי רחמים כגון, "אדוני חוזר על עצמו", אדוני יסיים", "אדוני מדבר לא לעניין", "אדוני הגיע לא מוכן", "אדוני ישב", "אני מורה לאדוני לשבת", אדוני יישב ולא יחוייב בהוצאות אישיות", ה"אדוני", במשפטים הללו מותז החוצה כאשר לשונו של כבודו מוטחת בחיכו של כבודו, אוספת טיפות רוק רענן כטל הבוקר על פרחי הכרוב, ומשם מדלגת הלשון אל השיניים הקידמיות ומשתרבבת החוצה מן השפתיים הדקות. "א ד ו נ י".
|
|
|
|
|
העיתון ידיעות אחרונות מלפני כחודשיים, מספר על התופעה המדאיגה של סחיטות דמי חסות. הסיפור הוא של קבלן מאזור המרכז שבוקר אחד התייצבו אצלו קבוצה של גברים והודיעו לו כי הם שומרים עליו. הקבלן קצת לא הבין וענה כי אין לו צורך בשמירה. ה"שומרים" לא ממש אהבו את התשובה והבהירו כי הוא צריך ועוד איך צריך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ישראל, היא סיפור הצלחה, למרות כל מה שקרה, בשישים שנות המדינה. הצלחה בכל קנה מידה היסטורי, ועל-פי כל אמות המידה הריאליות. ניצחון החזון הציוני והיהודי של קיום לאומי, עצמאי, ריבוני. אם תרצו אין זו אגדה - זה סיפור הצלחה שהתגשמה. Yes We Can.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
|
|
|
רון בריימן
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף  אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
