הפעילויות בתחום החינוך הבלתי-פורמלי יכולות לספק צרכים חברתיים, ערכיים וקהילתיים מגוונים, בהעניקן לתלמידים מסגרות נוספות לביטוי עצמי ובאפשרן לילדים ולנוער להתנסות בגישות חינוכיות חלופיות.
כדי להעשיר את התהליך החינוכי ולחזק אותו מומלץ ליצור רצף תהליכי כולל בין המערכת הפורמלית למערכת הבלתי-פורמלית ועל שילוב של פעילות מוסדות החינוך עם ההורים, עם הקהילה, עם מוסדות תרבות וחינוך אחרים ועם גופים העוסקים בחינוך בלתי-פורמלי ובחינוך משלים.
יש לשנות את התפיסה בקרב בעלי התפקידים העוסקים בחינוך, תרבות, נוער, ספורט ורווחה על כל שלוחותיו, באשר לחיבור האופטימלי בין המערכת הפורמלית לבלתי-פורמלית. מטרה זאת תושג על-ידי מערך הסברה, הדרכה והנחייה, שתראה חלק מתוכנית העבודה הכוללת של מינהל החינוך בכל רשות.
שילוב של פעילויות בלתי-פורמליות ופורמליות בחינוך, מוצאות את ביטויין בארבעה אופנים:
- בית הספר כמוקד חינוכי-חברתי המספק שירותים חינוכיים לקהילה גם מעבר ליום הלימודים.
- פעולות העשרה לתלמידי בית הספר בתוך יום הלימודים בבית הספר ומחוצה לו.
- חיזוק החינוך הבלתי פורמלי וביסוס הקשר עם בית הספר.
- חיזוק המחוייבות הקהילתית לפעילות הנוער ותנועות הנוער ביישוב.
אוכלוסיות היעד
תלמידים במסגרת בית הספר, בני נוער בישוב, הורים, חניכי ומדריכי תנועות הנוער, מנהיגויות נוער שונות, ועדי הורים, מחנכים, מורים, מדריכים, מנהלים, אנשי מינהל החינוך ברשות, צוות המתנ"סים וכד'.
ההמלצה העקרונית
קיום ישות עירונית אחת לחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי, הנובעת מהתפיסה הרעיונית: חינוך אחד מלווה את הילד מגיל לידה עד גיל 18 במהלך כל שעות היום.
היתרונות באפשרות זו:
אחידות המסר החינוכי תאפשר חינוך ערכי טוב ושלם יותר תוך ראייה הוליסטית של הילד/הנער, איגום משאבים כספיים ואחרים, שימוש אפקטיבי במתקנים, אימוץ תפיסת חינוך רוחבית, זמינות, מקצועיות בכל תחום, יעילות, קיום שיתופי פעולה בין הגורמים השונים במערכת, מימוש התפיסה של הילד במרכז, יצירת שקיפות בין המערכות, שיתוף בידע וזרימת מידע.
נושאים המחייבים תשומת לב
א. טיפול בשעות הפנאי של המתבגרים;
ב. שילוב של עובדי החינוך הבלתי-פורמלי במסגרת בתי הספר בשעות הבוקר;
ג. הכשרת סגל החינוך הפורמלי להקניית התפיסה הבלתי-פורמלית;
ד. מעורבות ההורים: להגביר את מעורבות ההורים בצמתים החשובים כמו בחירת מגמות, הכנה לצה"ל וכד'. יש להגדיר תחומי מעורבות ההורים כך שתיצור תשתית של יחסי אמון בין ההורים וצוות בית הספר;
ה. פיתוח מנהיגות נוער.
פעולות אופרטיביות:
הקמת ועדה יישובית אחת, שבה חברים נציגי כלל הגופים החינוכיים העוסקים בעשייה חינוכית בתחומי החינוך הפורמליים והבלתי-פורמליים ברשות.
- מומלץ לבנות תוכנית מערכתית אחת - מטריה אחת המאגדת בתוכה את כל הפעילויות החינוכיות בישוב: את המערכת הפורמלית, הבלתי-פורמלית, מערך החוגים והפעילויות של גורמים פרטיים וציבוריים הקשורים לילדים ולבני נוער.
- קביעת פונקציה מקצועית - מומלץ להסמיך נציג בכל בית ספר (רכז חינוך ו/או רכז קהילתי) אשר יוביל את הפעילות הבלתי-פורמלית ויהיה איש הקשר עם הנציגות במערכת הבלתי-פורמלי. הכרחי שבעל התפקיד יאמין בחזון ובתפיסה של שיתוף פעולה בין המערכות.
- תוכנית עבודה - התוויית תוכנית עבודה בין המערכת הפורמלית למערכת הבלתי-פורמלית ויישומה ביום יום.
- הכרחי להבנות דיאלוג נכון בין בתי הספר לבין הקהילה וההורים.
- חיזוק והבניית מועצת הנוער כגוף שמאגם בתוכו את כל קבוצות מנהיגות הנוער ברשות.
- הקמת פורומים עירוניים לבני הנוער: מנחי קבוצות תלמידים ונוער, רכזי חינוך חברתי קהילתי, רכזי מחויבות אישית, מדריכי של"ח ועוד.
- בניית תוכנית הכשרה וליווי מקצועי באחריות מינהל החינוך העירוני לבעלי תפקידים בחינוך החברתי, בדגש על בתי ספר יסודיים, בשיתוף משרד החינוך.
- איתור בעלי תפקידים מתאימים לטיפול בנוער, בסיוע מקצועי של משרד החינוך.
- הקצאת משאבים להכשרה המקצועית של בעלי התפקידים.
- יצירת קשרים בין הפורומים השונים הקיימים ברשות: מנחי קבוצות תלמידים ונוער, רכזי חינוך חברתי קהילתי, רכזי מחויבות אישית, מדריכי של"ח ועוד.
