אומץ לסרב אנרכיסטים נגד הגדר גוש שלום די לכיבוש דרך הניצוץ האם החמישית הוועד נגד הריסת בתים ICAHD המפלגה הקומוניסטית הישראלית - הפועל הצעיר הפורום הקומוניסטי הישראלי הקשת הדמוקרטית המזרחית התחברות-תראבוט השנה ה-21 יסו"ד יש גבול כביסה שחורה מאבק סוציאליסטי מחסום Watch מכתב השמיניסטים מוקד מרצ נשים בשחור עיר עמים פרופיל חדש קואליציית הסטודנטים רייב נגד הכיבוש שוברים שתיקה שח"ר שמאל ישראלי חדש
שלום עכשיו תעאיוש זוכרות הגדה השמאלית עדאללה מרכז מוסאווא על צד שמאל נביא תקווה שובי בנק"י היום השביעי בצלם Just Vision הקרן לישראל חדשה האגודה לזכויות האזרח העין השביעית מטעם הארץ צוותא המכון הישראלי לדמוקרטיה קואליציית נשים אמנסטי ישראל...
כל הקטע הזה אינו מכיל סימני פיסוק משום שהוא מייצג דבר אחד בלבד. עמדה אחת. היגיון אחד. מבלי להיכנס לעיקרו של הדבר הזה עולה שאלה נתבעת: מה מספרם של הנוהים אחר העמדה הזאת? התשובה פשוטה מאד - מתי מעט. פחות מ-3% באוכלוסיה היהודית בישראל.
לעומת זאת נשאלת שאלה נוספת: מה משקלו של הדבר הזה בציבוריות הישראלית? התשובה כאן מורכבת מעט יותר ומדהימה בנתוניה - הדבר הקטן הזה מחזיק בכמעט כל הצמתים המשפיעים בעולם האקדמי הישראלי, בענפי הכלכלה, בעולם המשפט ומעל לכל בתקשורת הישראלית.
97% מתוך עם ישראל בארצו נשלטים בכל תחומי חייהם על-ידי קומץ שמרעיב אותם. שבויים ללא מוצא. מובלים כעדר עצום מקדחת אל בור שחת. מותר במסגרת כללי העדר לגעות, לפעות ואפילו לנבוח, אבל אסור לפלוש למרחבים שלהם. הדבר הפיצפון הזה לא מרשה! כל תסיסה מדוכאת מיד. כל התארגנות ספונטנית מאויימת מארבע רוחות. כל העזה נגדעת באיבחה אחת. פחד אלוהים! אנחנו חיים אפוא במשטר רודני ונרמסים תחת מגפי עריצים נושאי תארים, מרופדי ממון, עטויי גלימות ובעלי מיקרופונים ומצלמות. גירסה מכובסת של אייתולות.
זהו מעוות מחייב תיקון שבוא יבוא! השאלה היא שאלה של זמן עד שהלחץ יעיק מנשוא. הציבור, כל ציבור, מתנהג כמו סבון במקלחת - תחזיק סבון חזק? הכל בסדר. תלחץ על הסבון קצת יותר - יברח! אנחנו קרובים לנקודת הרתיחה שתאיים לשבור את כל הכלים. ההתבצרות של הקומץ הזה בין חומותיו לא תועיל לו. ההמון ישטוף אותו גלים-גלים בלי כללים תקנות וחוקים. אפילו בלי מטרה מוגדרת, מלבד לשבור ולהרוס על ימין ועל שמאל.
גם הדברים המפורשים האלה מהווים סכנה לכותב שיואשם בהסתה. אבל המילים הללו נועדו לפרוש תמונת עתיד אפשרית שתהיה פועל יוצא מן ההווה הבלתי נסבל. השומר מצרות נפשו אמור לשמור על פיו ולשונו, ברם אולם, מה בצע לי בנפשי במציאות שכזאת?
