יחסי שכנות - קיבוץ ושבט בדואי

סיפור על שכנות נפלאה בין קיבוץ לשבט בדואי לא תמצאו בספרות העממית. זהו סיפור של הקרבה, עזרה הדדית ושיתוף-פעולה מופתי. יחסי השכנות, שהתחילו עוד בתקופה לפני קום המדינה, הם בין השבט שלי, אלהוזייל, לקיבוץ שובל השכן, והם מבוססים על כבוד והערכה של האחד למשנהו.

קיבוץ שובל נמצא בנגב הצפוני, כעשרים קילומטר צפונית לבאר שבע, ליד העיר רהט - שהוקמה על אדמות שבט אלהוזייל. הקיבוץ הוקם בידי גרעין נוער "השומר הצעיר" ובידי מעפילים מהאוניה "פאטריה", בשנת 1946. לידו נמצא שבט אלהוזייל. הקיבוץ הוקם על חלק מאדמות אלהוזייל - חלק נמסר במתנה מהשיח', וחלק מהאדמות הופקעו מאוחר יותר על-ידי המדינה. הדבר לא גרם לשיבושים במערכת היחסים הנפלאה בין השבט לקיבוץ.

לפני קום המדינה, אנשי שבט אלהוזייל עזרו לחברים משובל להתקיים - נתנו להם מוצרי מזון, שמרו על אדמות הפלחה, התייעצו בנושאים שונים, ושמרו על כבוד אחד לשני. בתקופת מלחמת העצמאות רוב אוכלוסיית אלהוזייל ברחו להרי חברון והשתכנו באזור אלבורג' ליד דאהריה, בשל שמועה שהשבט יגורש בגלל מעורבות בדואים באזור במעשי חבלה נגד הישראלים. הייתה גם בקשה ממחלקה צבאית, ומאמר על חיילים מ"חיות הנגב" של הפלמח, שמגרשים ורוצחים כל בדואי שהם נתקלים בו. לאחר כחודש, שיח' השבט, סלמאן אלהוזייל וקבוצה של בני השבט, החליטו לחזור לאדמותיהם. כשהגיעו למתחם השבט נתקלו בקבוצת חיילים, שהורתה להם לעמוד בשורה ליד בית הקברות של השבט. השיח' ניסה לדבר אל ליבם, אך החיילים לא הכירו אותו.

השיח' שלח אז ילד בשם מח'לוף - הוא עדיין חי! - להזעיק עזרה מהקיבוץ. אנשי שובל הגיעו מיד, חצצו בין אנשי השבט לחיילים, ואיימו על החיילים שאם יפגעו באנשי השבט הם יפגעו בהם. החיילים עזבו את המקום, ומאותו רגע היחסים התהדקו עוד יותר.

מעשה הגבורה והעזרה של אנשי שובל לשכניהם מאלהוזייל היכה הדים, הוסיף כבוד והערכה, ונשמר בזיכרונם של אנשי אלהוזייל לדורות. בתקופת מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים, אנשי אלהוזייל עבדו במשק הקיבוץ ללא תמורה, ושמרו על רכוש הקיבוץ. כך נשמרה לה מערכת יחסים מצוינת. ילדי אלהוזייל הופעלו בידי מדריך מ"השומר הצעיר", ילדי שובל שיתפו את ילדי אלהוזייל ברכיבות על האופניים שלהם ובמשחקים אחרים, ואלה ביקרו אצל אלה והחליפו מתנות. אנשי הקיבוץ חילקו חלב פעמיים בשבוע לילדי אלהוזייל. רוב החיילים מהקיבוץ, כשחזרו לבסיס בשעות הבוקר, היו מגיעים לאמא שלי ולוקחים איתם פיתות בדואיות לבסיס - אמי הייתה להם מן אמא שנייה.

שבט אלהוזייל חוצץ בין הקיבוץ לעיר רהט, ובכך מונע חיכוכים וגניבות מהקיבוץ. האמון נשאר עד עצם היום הזה, ועדיין אנחנו בקשר עם זקני שובל. אחד הגיבורים משובל, המוח'תאר (בזמנו) זאב טאוב, בן השמונים וארבע, שיזכה לחיים ארוכים, הוא עד היום אחד האנשים הנערצים ביותר על-ידי אנשי אלהוזייל.

אני מגשים כאן משאלה מאבי, השייח' ג'דוע ז"ל, שציווה עלי להזכיר את הסיפור המופלא הזה, כדי לשמור אותו לדורות. חשוב לציין שעדיין היחסים הטובים נשמרים, למרות המצב הפוליטי והחברתי הקשים. אני מקווה שעיון במאמרי זה יגרום למיגור הגזענות ושנאת שווא מקרבנו. בקרוב אכתוב גם מאמר להנצחת זכרו של יקיר השבט ברוך חכים ז"ל, שהלך לעולמו לאחרונה.