גל התקפות על ממשלתו של
בנימין נתניהו ונציגיה בציבור שוטף את התקשורת הישראלית המספקת את הרושם שהמתונים והשקולים היחידים נמנים עליה, בעוד העם בישראל מורכב בעיקר מקיצוניים...
הנה "אולפן שישי" עם חבורת ליצנים בתפקיד פרשנים. יושב שר הביטחון ומעיד, כמי שישב בממשלות כבר 25 שנה, על הדיונים בפורום השביעייה שהם
"מהרציניים והמעמיקים ביותר שאני הכרתי בממשלות ישראל", ולמרות ההבדלים האידיאולוגיים,
"הדיון עצמו מאוד תכליתי, ענייני, לא אמוציונאלי, ומנסה להתמודד עם השאלה מה נכון לישראל".
מייד בצאתו מהאולפן מהגג הפרשן הבכיר,
אמנון אברמוביץ', לקול גיחוכם של חבריו:
"ברק דיבר על שביעייה רבת חוכמה. חבר'ה, רבאק, זה אלי ישי וליברמן, בגין ובוגי. אני אומר שכל ארבעה [ש]צופים בנו כרגע בבית, הם פחות פנאטים, פחות משיחיים, ולא פחות עם שיקול דעת ועם איזון פוליטי ואינטליגנציה מדינית". ואני חשבתי שהוא התכוון לעצמו ולחבריו לאולפן שחוץ מלהעלות גרה, לא תרמו תובנה רצינית אחת לאירועי השבוע. אברמוביץ' הרי יושב כמשקיף בפורום השביעייה, ולכן דעתו על דיוניה אחראית ומוסמכת, הלא כן? הנה לפנינו גרסה אקטואלית ל'גלגול' של קפקא: הגיגן שהמיר את עמדת הפרשן והתגלה כתועמלן המשרת בגדודי השמאל הרדיקלי.
ולמחרת, תועמלנית אחרת, דנה וייס, מזמינה לתוכניתה 'פגוש את העיתונות' את חבריה,
עקיבא אלדר ו
אריה גולן לשיח שמאלי פנימי, ובפתיחה היא מגניבה הגיג אברמוביצ'י:
"השבוע האחרון הוכיח שהעיקרון הפיטרי - לפיו כל אדם מתקדם עד לתפקיד ברמה אחת מעל יכולותיו - תקף בפוליטיקה הישראלית. וכך שר אוצר מצוין מתגלה - שוב, יש לומר - כראש ממשלה מוצלח פחות. לעומתו, עושה רושם שאינטלקטואל כמו אהוד ברק הפנים את המסר ולכן עושה הכל כדי להישאר שר ביטחון בכל מחיר".
גם כאן, היה נדמה שהדברים מכוונים לוייס עצמה, שתוכניתה יכלה להציג זוויות ראייה אחרות מהמקובל בברנז'ה בצלה היא מסתופפת, אבל מעשה שטן, חבריה מינו אותה לתפקיד גדול על מידותיה וכל שידעה היה לחזור על תובנות לעוסות המסתובבות בחוגי השמאל הישראלי. אגב, ביחס לאפשרות שארה"ב השלימה עם אירן גרעינית הפטיר אלדר: "יכול להיות שאין ברירה". אובמה לא יכול לבקש דוברים טובים יותר.
מכאן החנופה המלאכותית כלפי אהוד ברק. היא נועדה לשדר לו שבשמאל הישראלי יסכימו לשאתו על כפיים, ואפילו לכנותו אינטלקטואל, לוּ רק יעזוב את הנהגת הספינה הישראלית בעת הזאת - חוסר אחריות כבר אמרנו?
לא עולה על דעת מישהו מחבורת הפרשנים הזאת שאהוד ברק בחר להצטרף לממשלה, מכיוון שהוא רואה עין בעין עם שאר חברי השביעייה את המצב על סכנותיו וסיכוייו, ולכן מבין שימעל בתפקידו אם לא יעזור להנהיג את ישראל בעת הזאת? תחת זאת, הכינה וייס וחבר מרעיה זובור לשר בן-אליעזר על תמיכת מפלגתו בממשלת נתניהו, ודחקו בו שוב ושוב לעוזבה.
הלאה, גל"צ. ביום שבו הובילה מרים פרץ לקבורה את בנה השני אלירז, שהתגורר בעלי, לאחר שנפל מות גיבורים, שאלה
יעל דן במשדר הצהריים את אבי בניהו: מי שמחליף את בני הקיבוצים הם חובשי הכיפות, האם זה לא מדאיג אותך? האם לא יהיה קשה בעתיד לפנות יישובים?
מה שמדאיג הוא השתלטותה של כת קטנה ורדיקלית שכבר שנים מנותקת מהעם היושב פה ועוסקת בדִברור עצמה לחרפתה של החברה הישראלית הנאלצת לספוג את עלבונה יום-יום.