ליזי שגיא מבצלם: לישראל ערכי נאציזם

ליזי שגיא משמשת בתפקיד מנהלת אגף המידע בארגון בצלם. בתוקף תפקידה המרכזי בארגון בצלם היא אחראית על איסוף וריכוז המידע במסגרת עבודת המחקר שמנהל הארגון, הבאה לידי ביטוי בין היתר במסמכי מחקר, הודעות רשמיות וניירות עמדה.

תחתיה עובדים רכזי המידע תמר גונן, נועה טל, נועם פרייס ונועם רז, רכזת הנתונים סוהיר עאבדי-חביב אללה, רכז עבודת השטח כרים ג'ובראן ותחקירני השטח מוסא אבו השהש, סלמא א-דיבעי, עאטף אבו א-רוב, סוהא זייד, איאד חדאד, מוחמד סבאח, נאסר נוואג'עה, עבד אל-כרים סעדי, עאמר עארורי, ח'אלד עזאייזה ועיסא עמרו.

הפעילות בתחומים בהם עוסק בצלם אינה זרה לה. ליזי שגיא פעילה מזה מספר שנים בקבוצת "מחסום WATCH", ב"קואליצית נשים לשלום", ב"פרופיל חדש" ובמרכז "מוסאווא", וכן יזמה את הקמת מרכז "תאיר" ליהדות מתקדמת והייתה פעילה במרכז לפלורליזם יהודי, ומשמשת רכזת התחדשות בקהילה ב"יובלים", שהינו מרכז פלורליסטי לתרבות וזהות יהודית.

צוות העובדים של ארגון בצלם נמנה אידיאולוגית על השמאל הקיצוני ("far left"), כך על-פי עדותה של ענת בילצקי בעת בה כיהנה כיו"ר הנהלת בצלם. בראיון ל-thebrooklynrail.org ביוני 2004 אמרה בילצקי לכתב, כי "אם תשאל מישהו מהם כיצד הם הצביעו בבחירות, הם כולם הצביעו לשמאל, לשמאל הקיצוני". גם ליזי שגיא מגדירה את דעותיה הפוליטיות כ"שמאלה מהשמאל".

עד לא מכבר (15.01.10) ניהלה ליזי שגיא בלוג ב"קפה דה מרקר", בו העלתה על הכתב את עמדותיה בנושאים שונים, ובכללם חברה ומדינה, פוליטיקה, היחסים עם ערביי ישראל, מערכת החינוך, גיוס לצה"ל, המערכת השלטונית, מדיניות ישראל בשטחים ועוד. רשימותיה של ליזי שגיא מעניקות הזדמנות ללמוד על תפיסת עולמה. להלן יובאו קטעים נבחרים מרשימותיה בחתך נושאי ומומלץ בהחלט לקרוא את הנוסח המלא של רשימות אלה בבלוג ([קישור]/):

איך אנחנו מעיזים להדליק משואה "לתפארת מדינת ישראל" ביום העצמאות?

מה כל כך מוצלח בציונות... ואיך אנחנו מעיזים להדליק משואה "לתפארת מדינת ישראל" ביום העצמאות? בשם מה התפארת? בשם משרד הביטחון ששומר על בטחון המדינה? או אולי בשם משרד הרווחה שדואג לרווחת הציבור? אולי בשם משרד התשתיות שיצר עבורנו תנועה חופשית ונוחה כל כך ברחבי הארץ? או אולי בשם משרד החינוך שכל ייעודנ"אה כהכנת הילדים לצבא? ... אני עדיין מחפשת את התפארת... אולי נשנה זאת ל"תפארת אזרחי ותושבי מדינת ישראל" שמסוגלים לשאת את חרפת קיומם בגאון?

בשם מדינת היהדות בינתיים גזלנו אדמות, רצחנו, הרעבנו, הצמאנו, בגדנו, שיקרנו לעצמנו ולכל העולם, יצרנו גטאות ל"אחרים" למיניהם, חוקקנו חוקים החודרים לחיי הפרט, יצרנו מוסדות שהם מעל לחוק, הוצאנו את ניהול המדינה מידי האזרחים, אפשרנו לפאשיסטים להרים ראשם... לא בשם הדמוקרטיה, כי אם בשם היהדות... ואם הציונות היא כל כך מוצלחת, אז איך הגענו עד הלום?

ישראל גורמת לזוועות הגדולות של האנושות

מדינת ישראל היא מדינת הון-צבא-דת. תמיד הייתה כזאת אלא שעכשיו זה קצת מורגש יותר. הבריונות הישראלית כבר לא מנסה לייפות פניה. כך מתאפשרות הזוועות הגדולות של האנושות. זה מתחיל מקטן. כבכל מסע, צעד אחר צעד. מתי אמורה להגיע הנקודה בה יהיה גל המחאה להפיכה חברתית?... אין צורך בהשוואות לשואה כדי להזדעזע, המציאות הישראלית שלנו מספיק נוראית: כיבוש - מיליוני בני אדם החיים בגטאות... חיסולים - לא תרצח... מדיניות החיסולים הפכה להיות חסרת פרופורציות...

שלום - מילה שהוזנתה. ישראל כישראל דבקה בדרכו של הבריון: הדרך שלי, או לא בכלל... זה מה שקורה שאנשי המלחמה והכיבוש, מנהלים את המשק האזרחי = זליגת הכיבוש... חינוך - לבכות או לצחוק? מערכת החינוך היא מכינה קדם צבאית ותו לא... זאת לא מדינה דמוקרטית. זאת לא מדינה. זאת חלקת אדמה בה חיים עושקים ונעשקים בכמה מעגלים...

ישראל מוכיחה דבקות בערכי הנאציזם

התשובה לשואה, היא לא מדינת ישראל, כי אם המאבק בגזענות. מדינת ישראל לכשעצמה, דווקא מוכיחה דבקות בערכי הנאציזם למיניהם: עליונות הגזע, לאומנות, קישור בין עם למדינתו כהכרח קיומי, מדיניות ההפרדה, קשר בין נאמנות לאזרחות, דמוניזציה ל"אחר" ש"מאיים" על הקיום ועוד... אל מול זה, גוזרת ישראל קופונים רבים בעולם, על חשבון השואה...

ישראל מקימה גיטאות לפלשתינים ורצחה 1,500 איש ב"עופרת יצוקה"

החיים האישיים של היהודי בישראל כוללים גם את הכיבוש, הגזענות והפאשיזם. אלה הולכים ומעמיקים / מחמירים עם השנים. עלינו לפרק את ההתנחלויות ולא רק את ה"מאחזים". עלינו לפתוח את שערי הגטו שיצרנו בעזה. עלינו לחדול מרדיפת הפליטים ומהגרי העבודה. עלינו לחדול מניהול החברה בהתאמה לצבעים. לאלתר! ורק אז, אולי אולי אולי נוכל להתחיל לדבר על מוסר...

אז איזה עם אנחנו? אנחנו לא מקימים תאי גזים ומחנות השמדה, אבל אילו היו, כמה אנשים היו מתנגדים לכך בפועל ולא בלב? אנחנו מקימים גטאות... נבחרי ציבור ואנשי דת מסיתים נגד ערבים ואיש אינו סותם להם את הפה... אז גם אנחנו רוצחים, טובחים (ראו עזה לאחרונה), מגרשים, מפרידים במחסומים בין אמא לילדיה, בין בני משפחה... איזה מוסר יש לנו?????? אין לנו! המוסר שלנו הוא אשליה ותו לא...

מה אנחנו בעצם עושים? השטחים הכבושים הפכו לגטאות. ובמקום לקרוא את הדוחות של ארגוני זכויות האדם, מבטלים אותם בטענה שזה חומר "אנטי ישראלי"... אנחנו מנסים למחוק את צלם האנוש של הפלשתיני על-מנת להצדיק את המדיניות הצבאית הכובשת והאכזרית שלנו. אנחנו מוכנים לרצוח 1500 בני אדם ללא הבדל גזע, דת או מין ומלבד שהזקפה הלאומית שלנו תמשיך. הטנקים הפכו לוויאגרה הישראלית. העובדה היא שכעת 50 מדינות ערב מעוניינות ומושיטות יש לשלום.סלחנו לגרמנים על טבח שישה מיליון מבני עמנו...

וכעם שחרט על דגלו את המוסר, עלינו לנהוג בהתאם. ממסד שממציא קונצנזוס לרצח 1500 איש בשלושה שבועות, הוא ממסד חולה. חולה אנוש. ובטרם נמית עצמנו ונביא את החורבן של החברה שלנו, עלינו להתעורר ולומר "די" לכל סממן של חולי.

השתיקה שלנו היא מתוך חשש שלא למצוא חן בעיני ה"חברה"? האם הייתם סולחים בלב ולא בפוליטיקה, לגרמני ששתק? ממה אנחנו מפחדים? האם אנחנו באמת מסכימים למרחץ דמים? האם אנחנו מעדיפים מלחמה על פני הדברות? האם אנחנו באמת מוכנים להשלים עם העובדה שהמדינה שלנו טבחה ורצחה 1500 איש לחינם?

ישראל המציאה אנטישמיות כדי לחמוק מאחריות לפשעיה

תפילת וידוי ליום כיפור. המקור וההתאמה למציאות... אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ דפִי... האינטרפטציה: אנטישמיות שהתאמצנו לייצר, אנטישמיות שהמצאנו כדי לחמוק מאחריות. בזנו לאמת, בזנו לצדק, גזענות, גירוש, גזל אדמות, דת-צבא-מדינה, השתקה, הפחדה, הדחקה, התנחלויות, הון-שלטון, ושכנענו עצמנו בשקרים שיצרנו, זכויות אדם הפכו לאויב המדינה, חירותו של אדם נעלמה, טבח אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע בשם ההון הפוליטי והנקמנות, יורים ובוכים, יורים וגאים, יוהרה, כיבוש, לינץ', מעצרי שווא, משפט מוטה, מלחמות שווא, נרקיסיזם, סחר בנשים, סחר בנשק, עקידת ילדינו עם גיוסם, עבדות, עדר, פאשיזם, צדק לעשירים בלבד, ציונות, קפיטליזם דורסני, רמיסת המוחלש/ת, שטיפת מוח, תיק הפנים לש"ס.

ישראל יוזמת מלחמות כדי לאחד את החברה השסועה

"תגידו תודה שאין שואה, מה אתם מתלוננים? במסגרת טרנד הקנאה באירנים... ואולי משמרים אצלנו את דפוס הקורבנות בשביל למנוע יציאה לרחובות... ככה מבססים את תקציבי הביטחון, מחזקים את הממסד הדתי-אורתודוכסי ומפנקים את בעלי ההון... חברה אזרחית אתם רוצים? למה מה אתם בדיוק יודעים על אזרחות? כאן זה המזרח התיכון, כאן צריך לשרוד... ומה התוצר של 61 שנות קיומה של מדינת ישראל? חברה מרוסקת ועם מפורר, כזה ש"אפילו" במלחמה כבר לא מצליחים לאחד אותו. אז מייצרים עוד מלחמה וגם זה לא הולך.

ישראל שבויה בידי סוחרי נשק, ממסד דתי ובעלי ההון
אנחנו נשלטים באופן מוחלט על-ידי מערכות כוחניות: סוחרי נשק, ממסד דתי ובעלי ההון. זוהי קרקע פורייה לפאשיזם. לא עוד גזענות. הגזענות היא ביטוי לשנאה ולחולשה הפנים חברתית שלנו. כלפי "חוץ" כבר מזמן הפלגנו אל מחוזות האופל והשחור. אני לא סומכת על אנשי המשטר הישראלי, הם מעולם לא הוכיחו עצמם כראויים לאמון הציבור.

פעם אחר פעם אנו נתקלים בהתנהגות שלטונית המקבילה להתנהלותו של ארגון פשע. בית המשפט העליון, שאמור להיות מגדלור הצדק החברתי, הוא בעצם קישוט דמוקרטי במדינה בה שורר משטר צבאי... השסעים בחברה שלנו הם תוצר של מדיניות מכוונת מצד שלושת ארגוני הפשע המנהלים אותנו...

אז למה אנחנו ממשיכים לציית? למה אנחנו לא מתלכדים לחברה אזרחית? ברור ששלושת הארגונים יעשו הכל כדי לוודא את צייתנותנו וכדי למנוע את התאחדותנו לחברה אזרחית, אבל אנחנו האזרחים, עלינו מוטלת החובה להתעשת ולהכתיב את הנהגת חיינו.
מסרנו את המדינה לידי מונופול האורתודוכסיה ולכוחות הביטחון. הפכנו למדינת דת ומשטרה!

צה"ל מאיים על קיומה של מדינת ישראל

העם היהודי עשה שתי טעויות גורליות, כשביקש להקים מדינה: 1. מסר את הדת בידי האורתודוכסיה. 2. מסר את השלום בידי הצבא. הצבא והדת הם אלה שהקימו את המדינה, אז לא פלא שהיא נראית ככה.ועכשיו, הדתיים מאיימים על התפוררות העם היהודי אם... ובגין כך זוכים לתקציבי עתק ולסמכויות חסרות תקדים. הצבא מאיים על קיומה של מדינת ישראל... ובגין כך זוכים לתקציבי עתק ולסמכויות חסרות תקדים.ואנחנו, העם, משרתם של שני אדונים... לצערי, המציאות מכתיבה את הצורך בצבא, גם כי הצבא יוצר מציאות שכזאת...

תנועת 'פרופיל חדש' בה אני חברה, מתריעה על כך [ תקציב הביטחון "המנופח"] ועל דברים רבים נוספים מזה שנים. כיום אנחנו נמצאות כעת תחת חקירה פלילית בגין עידוד לסרבנות. אנחנו כמובן לא מעודדות סרבנות (אנחנו מאוד תומכות), אבל אנחנו מעיזות לחלוק על קדושתו של הביטחון ומסרבות לקבל את הצבא כמנהיג מדינה. אנחנו מאמינות ויודעות שאפשר אחרת. אפשר שתהיה חברה אזרחית חזקה ובטוחה, שיש לה צבא. אין צורך בצבא שמנהל מדינה ומנהל תקציבי עתק ללא ביקורת וללא שקיפות ויוצא השכם וערב למלחמות סרק... צבא שדורש את ילדינו ומקבל.

הסכנה בשטחים היא רק מהחיילים שהמדינה הפכה לרוצחים

מה הופך אותי למוגנת בשטחים הכבושים? העובדה שאני לא חמושה, שאני לא באה לתבוע בעלות, אני מבקשת לבוא בשותפות ולהזדהות עם העוולות. ואם יש סכנה לחיי זה רק כי אני עשויה לפגוש באיש שמדינתי הפכה לרוצח. מה הופך אותי לפגיעה בתוך הקו הירוק? אני אשה, מעצם היותי כזאת אני כבר בסיכון יותר גבוה מכל גבר. נוסף לכך, מדיניות הממשלה שלי הופכת אותי לפגיעה. הם כל כך טורחים בשם הביטחון שכל הזמן יש כאן מלחמות וסכנות.

הגנרלים מחפשים ויאגרה בדמות מלחמות עקובות מדם

ושוב, מחפשים הגנרלים את הוויאגרה התורנית. נראה שהגנרלים לא יודעים מה לעשות עם עצמם. נראה שהם חייבים (שוב) צבע ללחיים, הם חייבים לבצע את מה שייעודם מורה להם - מלחמות עקובות מדם. מול האירנים לא הולך לנו, למרות מסע פורנוגרפיית ההפחדה האינטנסיבי (המשאיר את ישראל בשיא עליבותה). העולם השפוי מעדיף לדבר ומוכיח שאפשר... נראה שישראל מעדיפה ומתעקשת לסגוד למתיה ולפאר את גנרליה... מה אנחנו עושים כאן מלבד מלחמות, מכירת נשק ורמיסת זכויות אדם?

הנפת דגל ישראל באום אל-פחם היה מופע פורנוגרפיה

זה מה שהיה היום באום אל-פחם! מופע פורנוגרפיה של דגל ישראל, מופע ביזוי של המוסר היהודי ומעל הכל, דריסת רגל "חוקית" של השנאה, הגזענות והאיום. נאמנות... בשל רצונם אנשי כהנא ל"נאמנות למדינה", הם צעדו שם... השנאה לערבים מסיתה את המדינה מההתמודדות החברתית ומקלה עליה להמשיך ולמכור את נכסי הציבור לבעלי ההון... למי בעם אכפת?

יום הזיכרון לחללי צה"ל הינו קרקס פורנוגראפי של הכתרת השכול וסתימת הפיות

אספתי טרמפיסט בצפון והבנתי את הבסיס לחברה האזרחית... בחור מאחת ההתנחלויות הקשות יותר בשטחים. ואנכי, שאין מספיק שמאלה על-מנת להגדיר את השמאל שלי... דיברנו על דברים שמכעיסים בחברה, ואז הגענו, איך לא... ליום הזיכרון. אני אמרתי שעבורי יום הזיכרון חוטא למטרתו והפך להיות קרקס פורנוגראפי של הכתרת השכול וסתימת הפיות. גנרלים ששלחו חיילים להיהרג רק כדי להשביע את האגו המיליטריסטי שלהם, עומדים ומישירים מבט אל השכול בדברם על כאב ועל אובדן. אלה מבחינתי מבזים את כבודו של המת. או פוליטיקאים שבגין הון פוליטי משמרים מצב מלחמתי... וכל אלה נציגיה הרשמיים של מדינה הבוגדת בכל רגע נתון, בתושבים שלה...

בפעם הראשונה שלא עמדתי בצפירה של יום הזיכרון "לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה", הרגשתי שזה שיא שיאי השיאים בכפירה. נפרדתי מהסמל העיקרי הנרטיב החברה שסוגדת למתים ומתעלמת מן החיים. הרגשתי כחרדי שאוכל צ'יזבורגר, ביום כיפור. בחלוף השנים התחושה התמסמסה.

ישראל הופכת את חללי צה"ל ל"סלבס" ומעודדת ילדים להיות שהידים

פינות הזיכרון לחללי מערכות ישראל בבתי הספר ובמוסדות ציבור שונים, תמיד מעוררות בי תחושות שהמדינה מעודדת את ילדינו להיות "שאהידים". וואו, כמה חשוב ומפואר זה למות למען המדינה... הופכים להיות "סלב". אני מניחה כי זה עוזר למדינה לסתום להורים את הפיות ועוזר לנו להדחיק ולהמשיך להאמין ש"אין לנו ברירה" (קצת לעוס כמו "אין פרטנר"...) וכי עלינו להקריב את ילדינו למדיניותם של הפוליטיקאים... אולי כדאי להתחיל להתייחס אל החיים כערך עליון ולא רק כמס שפתיים?

נמאס שחיילים נוסעים באוטובוסים אזרחיים

מדינת ישראל היא בעצם בסיס צבאי בו חיים אנשים... ניסיתם פעם לעלות על אוטובוס מקריית שמונה לת"א, בשעת בוקר מוקדמת (ושלא לדבר על ימים ראשון וחמישי)? אין סיכוי! אגד הפך לחברת הסעות של משרד הביטחון. לאזרח אין סיכוי לעלות על האוטובוס היקר והנדיר להחריד. לי זה נמאס! זה בלתי מקובל שאזרחים לא יכולים להשתמש בתחבורה ציבורית כיוון שעל כל אוטובוס צובאים מאות עוללים במדים. אגד צריך להוציא אוטובוסים אזרחיים ומשרד הביטחון צריך לדאוג לחייליו.

הופעת קציני צה"ל בבתי ספר מזכירה את הפאשיזם

כניסתם המוגברת של קציני הצבא לבתי הספר, והתערבותם הבלתי מסויגת בתכני הלימוד, מהווים מראה לחברה: צבא הוא גוף אלים מעצם הגדרתו. להכניסו לבתי ספר, משמע לצרוב בתודעתו של הנוער, את הסימביוזה הטרגית של הצבא עם המגויסים שלו - מה שאמור להיות החברה האזרחית. משמע, אין כזה דבר חברה אזרחית - כולנו צבא! הצבא שולט והצבא "מחנך". מזכיר קצת את התנהלותו של הפאשיזם.

צה"ל מסתער על בתי הספר... אנחנו צריכים למדר ולמגר את כוחו של הצבא בהתערבות בחיים האזרחיים! האם לא ברורה הסכנה?... זהו... האזרחות נפטרה. מאגר ביומטרי בידי המשטר וילדינו בידי הצבא הישראלי. אין מקום לפרט ואין מקום למחשבה, אין מקום ליצירתיות ואין מקום לבחירה. ציונים, נמאסתם!!!!

חיזוק הלאומנות והמליטריזם יעמיד את בתי הספר בשורה אחת עם בסיסי צה"ל וההבדל היחיד יהיה בצבע המדים, שהרי בחלק מבתי הספר כבר יש "תלבושת אחידה"... אותי זה מדאיג, שיעדי משרד החינוך הם עידוד הגיוס לצבא וחיזוק הלאומנות... לנוכח העובדה ששר החינוך מוסר את השרידים שנותרו מהחברה האזרחית לידי הצבא, ההגדרה "דמוקרטיה" ממשיכה והופכת הזויה יותר מיום ליום, בדמוקרטיה היחידה במזה"ת.

מערכת החינוך אינה מאפשרת את השיח הפנימי של כל אדם עם עצמו, בחשיבה ביקורתית ומובילה לכך שהפלורליזם הוא "כותרת המנותקת מתוכן הכתבה"... כמו-כן זליגת ה"ביטחון" למערכת החינוך מחנכת לשימור המצב המלחמתי ואינה מאפשרת חשיבה ביקורתית ועצמאית, העשויה לפחד לבם, להוביל לחשיבה על שלום ועל ביטחון אמיתי לתושבי המדינה...

לישראל אין בעיית ביטחון אמיתית

הסכנה של ישראל היא לא הביטחון. השכנים שלנו יכולים להיות השותפים הכי טובים שלנו. הסכנה שלנו היא הנבערות והשלכותיה. דמוקרטיה מדומה שמאבדת את מאפייניה, בזה אחר זה, היא משטר מסוכן. כל קשר בינה ובין ביטחון אישי או/ו מדיני הוא דמיוני בלבד. במשטר שכזה מתקיימת חונטה, במשטר שכזה לא יכולה להתנהל חברה אזרחית המכתיבה את דרכה של המדינה.

אנחנו לא עם מוסרי ואין לנו צבא מוסרי. אנחנו חייבים לחזק את החברה שלנו כי היא מתפוררת. לא ע"י פאשיזם ולא ע"י שנאה כלפי אחר, נחזק אותה, כי אם על-פי המוסר היהודי האמית, על-פי המוסר של בין אדם לאדם... אלוהים לא ממש זקוק לנו, אבל הילדים שלנו, כן. לכן, מוטב שנשאר בחיים ונעשה שלום.

ישראל היא המסיתה נגד העולם הערבי והמערבי

ישראל מבקשת להציג עצמה כמעצמה של זכויות אדם... ובמסגרת כך, ניסתה ללמד מניסיונה הרב בחופש הביטוי, את שוודיה. גם את טורקיה ניסתה ללמד על הסכנה שבהסתה. ישראל טענה בפני טורקיה שההסתה, עשויה להוביל לפגיעה בישראלים בעולם. ישראל באותה נשימה ממשיכה להסית כנגד העולם הערבי והמערבי בכלל ונגד אזרחיה הערבים בפרט. עד מתי נובמבר 48?

אובמה צריך לרסן את ישראל "הביריון השכונתי"

אובמה המלך מעט מגמגם... איזו אכזבה לראות את הכחשת ארה"ב לכך שתפסיק את תמיכתה המיידית והבלתי מסויגת בישראל, בהצבעות באו"ם. אבל אולי גם הגמגום ישפיע וישראל תבין "לא לעולם חוסן". נכון, אני מסכימה שעשויה להיות בעיה עם בידוד ישראל, היא תתחרפן ותעיף טילים "תמות נפשי עם פלישתים", אבל כרגע היא מתגרה בכל ה"פלישתים" כי פשוט מותר לה... החיים בישראל הם ג'גלינג של דמוקרטיה, נאורות, קידמה, פשיעה כנגד האנושות, רמיסת אזרחים, רדיפות פוליטיות, צדק הזוי ולא ברור, עבדות, כאהניזם, פאשיזם וכיבוש. אובמה, חזור בך מהכחשתך, הגיע הרגע לרסן את הבריון השכונתי.

הערבים לא רוצים להשמיד את ישראל, אלא ביחסים הוגנים

מחשבה גזענית: הערבים וכל העולם נגדנו. האמת: במכבסת המילים והתודעה היהודית קבענו לעצמנו שכל מי ששואל שאלה, כל מי שמבקר, הוא אויב. אנחנו יוצרים את האויב שלנו. ובמקרה הזה, "האויב מתחיל בתוכי". ואם כל כך היה באמת אכפת לנו מהשואה, הכיצד זה שעשקנו ועודנו עושקים את הניצולים? העולם לא רוצה להשמיד אותנו, העולם ובכללו הערבים למדים לחיות עם קיומנו ובסך-הכל מבקשים מאיתנו מעט הגינות. ואין הגינות ולו טיפה אחת בקרבנו. העוולות והזוועות שאנו מחוללים מדי יום, מדי רגע, לא מותירים לנו את הזכות להגות על שפתינו את המילה "מוסר".

בואו ניתן הזדמנות אמיתית לשיח כואב, פוגעני ומאתגר - לשני הצדדים... את הבריונות כבר מיצינו, הגיע הזמן - חלון של זמן, לשבת לשיח אמיתי עם 50 מדינות ערב... ללא תנאים מוקדמים. מושיטים לנו יד לשלום... ומה אנחנו עושים? מתלבטים... ובינתיים חוטאים לעצמנו ולביטחון עתידנו. כן! אי-אפשר יותר עם תודעת המלחמה המתמדת והמשתלטת הזאת.

מעצר השיח' ראיד סלאח הוא פגיעה בחופש הפולחן והביטוי

הקריאות להוציא את התנועה האיסלאמית מהחוק, תמוהות עד מאוד. מעצריו החוזרים ונשנים של השיח ראיד סלאח, מקוממים ומהווים פגיעה חמורה בחופש הפולחן, המצפון, הביטוי והתנועה. ראד סלאח מבטא מציאות קשה. אולי בהגזמה... אבל זכותו המלאה, לנוכח הגזמתה של ישראל. וגם לנוכח העובדה שאנחנו עדיין, לפחות בכותרת מדינה דמוקרטית. הוא מעולם לא קרא לפגוע ביהודים, הוא קורא להתנגד לכיבוש המונע מהמוסלמים את חופש פולחן הדת... ביהודים [המסיתים] לא נוגעים, אבל כשראד סלאח פוצה פיו וקורא להתנגד לכיבוש, הוא מייד נעצר ומושתק. ובכן, די לכיבוש!!!!! כן לדמוקרטיה!

השייח ראיד סלאח, שנעצר כל שני וחמישי בגין האשמות מופרכות, דובר אמת. העם שלו נמצא בסכנה, אנחנו פוגעים בהם...אולי כדאי להקשיב לו בטרם עוצרים אותו... וועדת המעקב של ערביי ישראל, שנחשבים לגוף שמהווה סכנה אסטרטגית, כדברי דיסקין, בסך-הכל ביקשו במסמך החזון שלהם, לממש ולאכוף את החוקים ואת התקנות הקיימות. המחשבות הגזעניות, רבות הן, אך למה להיתפס אליהן? מדוע לא לפקוח עיניים ולא להסכים יותר להרג המתמשך, לדיכוי המתמשך? עורו אחים, העיירה בוערת. אין מקום לשבת בשקט. זה הזמן להתנגד לפאשיזם ולחרחור המלחמה, אחרת אנחנו כמו העם הגרמני בדיוק. ה"ערבים" לא רוצים להשמיד אותנו. הם מבקשים הוגנות מאיתנו. זה הכל.

"עדיף" לצעירה שתיאנס ע"י ערבי כיוון שמערכת המשפט מחמירה עם עבריינים ערבים

אפשר לראות איך מערכת השיפוט מקלה עד כאב עם יהודים שפוגעים בערבים ואיך היא מחמירה עם ערבים שפוגעים ביהודים. כשעבדתי במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, תמיד אמרנו שאם כבר להיאנס, אז עדיף שהוא יהיה ערבי כי אז בטוח ימצו עמו את הדין. אם הוא יהודי ואם הוא יהודי יוצא סיירת, ימצאו את האשמה בנאשמת...

מפליא שערביי ישראל לא פתחו באינתיפאדה בשל הדיכוי נגדם

הויאגרה של מתן וילנאי... התרגיל של המדינה [תרגיל ההתגוננות של פיקוד העורף]. תרגיל ההפחדה האולטימטיבי, שגנרלינו עוד עשויים לחרחר מלחמה על-מנת להצדיקו... אני לא אשתף פעולה מהסיבות הבאות: א. ערבים אזרחי ישראל הם לא "אויב" ואף תרגיל לא יהפוך אותם לכאלה. אני מופתעת כיצד זה, לנוכח הדיכוי המתמשך, האפליה הרומסת, אין עדיין "אינתיפאדה מבית". התרגיל בכלל צריך להיות הפוך, הוא אמור לתרגל את הערבים אזרחי ישראל כיצד להתגונן מפני היהודים.

אז אמרו נא לי, האם באמת הערבים הם הבעיה שלנו....??? שהרי הערבים אזרחי המדינה, שלמרות כל העוולות הנגרמות להם על ידינו, עוד מוכנים לשיח עמנו... ומדינות ערב השכנות לנו, מוכנות לשיח אמיתי ונוקב עמנו... אולי בכל זאת, אנחנו בעצם הולכים כפתאים אחרי הפחדות שווא? אולי שווה פעם אחת, לחשוב אחרת ממה שמערכת דיכוי שיטתית מנחה אותנו לחשוב?

המדינה משקרת כמעט בכל דבר וגם הסיפורים האמיתיים הם חלק ממניפולציה

יום העצמאות עומד בפתח ולקראתו משומנות היטב כל מערכות סתימת הפיות ושטיפת המוחות. ואם למישהו במקרה השתחרר בורג ציוני, אל דאגה, יש מספיק תרגילים ואיומים על-מנת לחזקו. המסר "כיהודי אתה מועמד להשמדה", פסול, שגוי ומסוכן, אך הוא זה המשמש כדבק בו משתמשת הממשלה במיומנות רבה. רוב האיומים הם בעצם עבודות תחזוקה... הדבק הרי לא מחזיק לעד... מרגע שנחשפים לעובדה שמשקרים לנו כמעט בכל, כל העת, אי-אפשר להתעלם מכך. וגם הסיפורים הכי אמיתיים והכי נכונים, מובאים בפני הכלל כחלק ממניפולציה.

בג"צ בפסיקותיו נוטה באופן ברור לימין

בעצם, בג"צ הוא גוף נאור בעל נטייה ברורה ימינה. בג"צ חושש מלפסוק כנגד החרדים וכנגד הימניים ומציב את הביטחון מעל החוק. (ואולי נתעכב על כך מעט. מה פתאום הביטחון מעל החוק? מיהו הביטחון הזה? הביטחון הוא אסופת אנשים שממומנים מכספי מיסים, משתמשים ב25% מהתקציב המדיני, מייצרים נחיצות לעצמם ולא מתמקדים בביטחון שלו אנו זקוקים.)

בג"צ בעצם מחבר בין צלעותיו של החומר והאנטי חומר - הדמוקרטיה והיהדות. הוא שומר על האיזון העדין שעוד נותר. הוא קצה הקרחון הנותר לפני שקיעה מוחלטת אל תוך מימיו הקפואים והעכורים של הפאשיזם. ובוודאי שככזה הוא הופך למותקף, מעמדו נשחק ופסיקותיו לא נאכפות, הקיום שלו מורגש רק מעצם היותו קיים. והנה לנו גם 'צדק מדומה'.

בעלי ההון משחקים תפקיד כפול והם המכתיבים את מדיניות הממשלה

הדורסנות החברתית, היא תוצר של מדיניות מכוונת ושיטתית של כל ממשלות ישראל. הארגונים החברתיים של היום, מזכירים מאוד באופן התנהלותם, את הארגונים החברתיים שפעלו בגרמניה, טרום מלחמת העולם השנייה: כל אחד פועל לבדו. נכון, יש קואליציות ויש שיתופי פעולה, אבל אל מול השיטה אותה מבקשים לשנות, לא נעשה דבר אחד ממשי יחדיו. יש כאן מלכוד. מי מממן את רוב הפעילות של הארגונים? בעלי ההון. מי מכתיב את המדיניות הממשלתית? בעלי ההון. כך שבעצם כל הארגונים הללו הם לא יותר מעלה תאנה. אף אחד מהם לא מעיז לחשוף את ערוותו של התורם.

מפלגת מרצ אינה מייצגת את השמאל האמיתי

אולי הגיע הזמן שתומכי מרצ - השמאלנים שביניהם, ימצאו להם מפלגה אחרת. מרצ שהתמזגה עם העבודה, שהתמזגה עם הליכוד. מרצ שתמכה במלחמת לבנון, שתמכה בטבח בעזה. מרצ שמתנגדת לחרם על ישראל. מרצ שמגמגמת התנגדות לכיבוש. מרצ ציונית. לא פוסט ציונית ולא ציונית מתקדמת, אלא ההרד קור של הציונות. אז איך למען השם, מרצ נחשבת למפלגת שמאל??? ...אולי בכל זאת הכל בעיניי המתבונן... יש לתקן את הבלבול שחל כאן. מרצ היא (כבר) לא מפלגת שמאל... ואולי זה מקביל לחשיבה כי ישראל היא מדינה דמוקרטית? לא משנה שאנחנו מתנהלים כמדינת עולם שלישי, לעיתים כמדינה פאשיסטית ובעיקר כמשטר צבאי, העיקר שאנחנו הולכים (לעיתים מאוד תכופות) לקלפי. אז עם מרצ בשמאל והמיליטריזם בדם... אנחנו דמוקרטיה יציבה ויחידה במזרח התיכון.

אני הולכת לבחור ברע"מ תע"ל בבחירות

יאללה, השתכנעתי! אני הולכת לבחור ברע"מ תע"ל בבחירות הבאות. מסע ההשפלה שחברי הכנסת הערבים עוברים בכל פעם שפאשיסט זה, או אחר מבקש כותרות, חייב להיפסק לאלתר! אני רוצה לראות את נבחרי העם קמים ויוצאים במחאה מאולם המליאה, בכל פעם שנבחר גזען עולה לנאום...

ישראל צועדת לקראת מלחמת אזרחים בין יהודים שתוביל למרחץ דמים

מלחמת אזרחים היא רק שאלה של זמן, אם נמשיך בדרכנו הנוכחית. אני לא בטוחה שיהיה מרחץ דמים, אבל יהיה כאן טבח. אנשי מצדה שירדו לשחוט את אנשי עין גדי, הם לא אפיזודה חולפת בהיסטוריה של היהודים. בחג החנוכה, אפילו החילונים מדליקים חנוכייה לזכרם של הגיבורים ששחטו את היהודים החילוניים והנאורים.

תוכניתה המבצעית של ליזי שגיא למיגון העורף במלחמה

כדי שכשלון פיקוד העורף לא ישוב על עצמו, פשוט צריך להימנע ממלחמה. ואם בכל זאת תפרוץ עלינו מלחמה, היערכות המשק לא מחייבת תרגיל הפחדה, כי אם היערכות של מנגנוני הממשלה: ארגון גג של עמותות הסיוע, תחבורה מסודרת, הכנת המקלטים לנוחות מקסימאלית בהתחשב בנסיבות - לשהות ממושכת, אספקת מזון ושתייה, חומרי יצירה לילדים ועוד... צבא בין הרגלים, אמבולנסים ושהות של 10 דק' במקלט, נועדו להגדיל משמעותית את רמת האדרנלין של העוסקים בדבר, לשאוב תקציבי עתק מהדברים החשובים באמת ולהעלות סומק בפניהם של אלה שטרם אושר להם לפרוץ בעוד מלחמה.

חזון ליזי שגיא לישראל אחרת צודקת, מוסרית ובלתי מילטריסטית

זה לא 'זה מה יש', אפשר אחרת, הכרחי שיהיה אחרת. ושיפסיקו למרוח, לסבן ולשקר. אז אולי מודעת דרושים/ות תסייע... דרוש/ה מנהיג/ה, למדינה בת 61, ללא גבולות קבע ובעלת מגזרים שונים ורבים, נדרשת עבודת שיקום והנהגה. תיאור התפקיד: פתיחת שיחות עם כל מדינות ערב וקבלת ההצעה הסעודית לשלום כולל, פינוי התנחלויות, הכנת השטחים לקראת סיום הכיבוש, החלפת כל בעלי התפקידים בצבא, במשטרה ובכלל במערכת הביטחון, באנשים שוחרי שלום, כליאת פושעי מלחמה ורומסי זכויות אדם, החלפת כל בעלי התפקידים, מזוטר ועד מבכיר, בכלל משרדי הממשלה, באנשים מקצועיים/מוכשרים, שינוי כל תכני החינוך, הקצאת משאבים הוגנת והולמת, דיור ופרנסה לכל אדם, תכונות וכישורים הכרחיים: אומץ, אמינות ויושרה, יכולת לקחת אחריות, צמחוני / טבעוני - יתרון, סרבן / תומך בסרבנות, חביב על הבריות, תחילת העבודה: מיידי,היקף משרה: מלאה.

הפסקת ילודה של חיילים תביא לשלום

תארו לכם מה יקרה אם ירצה העם לשנות את פני הדברים. מה יקרה אם יאמר העם לאנשי הצבא: "תודה, באמת תודה, אבל לא תודה. אין יותר צורך שתקריבו חייכם ותשקיעו אותם במדינה. אין צורך שתשקיעו יותר את חיי ילדיי במדינה. אין צורך שנשותינו תהיינה פונדקאיות שלכם. תודה, באמת תודה, אבל אנחנו כבר לא רוצים שתעשו למעננו מלחמה ואל תדאגו, אנחנו נקים כבר צבא קטן, עצמתי ומקצועי, נשלוט בתקציבו וננהל אותו בעצמנו. אנחנו לא רוצים יותר ללדת חיילים, אנחנו רוצים אנשים חושבים... כן, נראה לנו שהם יצליחו יותר מכם. מה? אה... כן, חשבנו גם על זה... את יתרת התקציב נשקיע בחינוך, בבריאות, בתשתיות, בשיכון, בהעלאת שכר המינימום, בהטבת תנאיהם של המובטלים (הם לא בטלנים, הם מובטלים), נשקיע בהשכלה הגבוהה, נעניק תואר ראשון חינם (באמת, לא כמו "חינוך חובה חינם"), נעלה את קצבת הקשישים כך שיוכלו הם לחיות בכבוד... ועוד.

אם היינו, הנשים, מפסיקות ללדת כמחאה על המלחמות... מה לדעתכן היה קורה? אני אומרת שתוך חמש שנים יפרקו אפילו את הנשק הגרעיני... אם היינו מפסיקות לשלוח את ילדינו לצבא... מה לדעתכן היה קורה?אני אומרת שתוך חצי שנה הצבא עובר להיות מקצועי - יעיל - מנוהל על-ידי העם... אם היינו משתמשות ביכולת הנשית שלי בהתניה, ראי איזה עולם יכולנו ליצור:
אשה היולדת, תקבל חופשת לידה - לבחירתה, עד לשלוש שנים בתשלום מלא. מערכת החינוך עוברת הסבה מלאה לחינוך פתוח ומאפשר... לא לכל ילד זה מתאים כי לא לכל הורה זה מתאים! הורים ומדינה מעדיפים ילדים צייתנים... ילד נולד חופשי והמערכת תתגמש לפי צרכיו ויכולותיו...

הילדים יוכלו להיכנס למערכת החינוך מגיל מספר חודשים ועד לגיל 21 - עד לסיום התואר הראשון החינוך חינם באמת ולא סתם חינם, אלא איכותי! מהיכן הכסף? להפסיק לעשות הנחות במיסים לבעלי ההון... (הם לא מממנים אותנו, אנחנו העובדים ויוצרים להם את הכסף ואנחנו אלה המממנים להם את רמת החיים...). הצבא יהיה מקצועי ולצורך הגנה על גבולות המדינה בלבד!

המשטרה תורכב משורת אנשים מקצוענים, חכמים שיתוגמלו היטב בעבור עבודת מיגור הפשע - באמת! משטרה תעסוק בשמירה על רווחתו ובטחונו של התושב. הממשלה תונהג על-ידי העם ותורכב מייצוג הולם של כלל המגזרים באותה מדינה וכמובן ייצוג הולם לשני המינים. מפלגה שתחרוג מקווי השוויון / זכויות האדם / תתבטא בגזענות - תוחרם מיידית ותוצא מן החוק! שופטים ששפיטתם אינה נאורה ומתקדמת.... יפוטרו לאלתר! מערכת החוקים תהיה אזרחית ושוויונית לחלוטין וכל מי שלא נאה לו השיטה... מוזמן להתרגל אליה.

חופש הביטוי יהיה חופש הביטוי ולא בימה לפאשיזם. יהיה גוף מבקר בכל מדינה שיורכב מנציגי כלל המגזרים וכמובן משני המינים. תפקידו יהיה לבקר את פעילות משרדי הממשלה ולתת על כך דווח. הדוח לא יהיה המלצה בלבד, אלא הנחיות לפעולה. משרד שלא ימלא אחר ההנחיות, ינקטו נגדו צעדים משפטיים והעומדים בראשו יישאו באחריות לכך. שהרי לא ייתכן מצב בו כשל אחר כשל נעשים ואותם האנשים ממשיכים ונבחרים... כמו המצב בו אנו חיים היום...

המסחר יהיה הוגן והקפיטליזם לא יהיה כלי לצבירת הון, אלא כלי להעמקת איכות החיים... אין ולא יהיה פסול במעמדות, אך לא תהיה חלוקה ערכית... אם נמשיך לומר שזה חלום, זה יישאר בגדר חלום, אך אם נתכוון לכך באמת ונתחיל במרי נשי... הכל בהשיג יד מהר יותר ממה שנוכל לדמיין...

הפתרון היחיד - חלוקת ארץ ישראל לשלוש מדינות

שלוש מדינות, לשלושה עמים. האחת יהודה-ליהודים, השנייה פלשתין-לפלשתינים, השלישית מדינת כל אזרחיה-חילונית-חופשית-דמוקרטית. זה הפתרון היחיד שנראה אפשרי. לא נוכל הרי לחיות יחדיו, דתיים וחילוניים, מתנחלים ואנשי חופש... לא נוכל לחיות יחדיו, אלא אם נחליט שאנחנו באמת רוצים ויכולים. כרגע, זה נכשל כשלון טוטאלי... ישראל מעולם לא הייתה ולעולם לא תהיה "מאוחדת".

הפתרון למצב הנוכחי - להפסיק לציית ולהפגין

אז מה בכל זאת אפשר לעשות? להתעורר ולהבין ששתיקתנו את השרץ מכשירה. לנהל את המדינה ולא רק את חשבון הבנק. להביט מילימטר מעבר לכתף, למרות החומות הנראות והבלתי נראות. להבין שהיום זה "הוא" ומחר זה "אני". הניצול והפאשיזם לא נעצרים בערבים ובמזרחים. להתנדב בארגונים אקטיביסטים. הפגנה היא לא מילה גסה, היא ההגנה. להפסיק לציית. העיוורון שייך רק למערכת הצדק!

כיהודיה, אני תמיד מחפשת את המידע על הגרמנים שסירבו לנאציזם, על הגרמנים שהתריעו על הסכנה... ריגש אותי לקרוא על 14,000 סרבנים אוסטרים, והלוואי והיו יותר. אילו לא שתקו, אילו לא השתכנעו, לא הייתה השואה... אז איך זה שאנחנו מאפשרים לפאשיזם לשגשג? איך זה שאנחנו שותקים לנוכח דיכוי שיטתי של ערבים?

פחד! זאת התשובה. מפחידים אותנו, מזינים את מוחנו באינפורמציה לא מדויקת. כך אנחנו רואים פסיכופאתים, שמן הראוי שיאושפזו או שמן הראוי שיאסרו אותם, מסתובבים בינינו חופשיים ומזינים את המוח שלנו ברעלים ובשקרים גסים.