דברים ששמעתי מתומכי ה-קרן

נחזור לשטח...

אישה נוספת יוצאת ממסיבת הקרן ומכריזה: "אני באתי לשמוע מוזיקה, את דייויד ברוזה, אבל מה שהם עושים (הקרן החדשה) זאת הסתה".

פעיל צעיר ונמרץ של הקרן מגיע לעברנו ומכריז: "אנחנו מייצגים את הציונות, אנחנו הפנים של החברה הישראלית, אתם הימניים ניכסתם לעצמכם את הציונות". "זה לא עניין של ימין ושמאל ומפגינים מולכם פה גם ימנים וגם שמאלנים", אני עונה לו, "אבל כולם ציונים וזה עניין של ציונים ואנטי-ציונים, הרי הקרן מעורבת גם בבג"צ 'הקשת המזרחית' לנישול חקלאים מאדמותיהם ואת זה למדתי ממכתב של עמותת 'אדמתי' לקרן", אני מוסיף, "מכתב עליו חתומים מושבניקים וקיבוצניקים, דבר שמחזק את הטענה שאין זה כלל מאבק של בין ימין ושמאל, אלא מאבק בין ציונים ואנטי-ציונים, בין מי שעיוותו את המוסר והדמוקרטיה ומסלפים גם את המושג זכויות אדם, על-פי השקפת עולמם הסותרת את המשך קיומה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית כפי שהיא היום, לבין אלו מימין ומשמאל הנאבקים לשמור על צביונה זה". ייאמר לזכותו, שכתשובה הוא מזמין אותנו להידברות שקטה במועד אחר.

תומכי הקרן, פה אתם חיים, חיילי צה"ל מגינים גם עליכם, לא מאוחר להתנצל.

והנה הסיסמה הבאה - חופש הביטוי... "אתם פוגעים בחופש הביטוי", היא צועקת לעברי, "מותר לבקר את צה"ל". "מותר", אני עונה, "אבל אתם לא מבקרים. חרגתם הרבה מעבר לביקורת, אתם מאשימים, מאשימים את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה ומסייעים להעמדה לדין של קציניו ושל בכירים במדינה, ובכך אתם פוגעים בביטחון אזרחי המדינה", אני מבהיר. והיא עונה: "למה אתה לבוש במדי צה"ל? למה אתם גוררים את צה"ל לוויכוח פוליטי?". "ויכוח פוליטי?", אני שואל, "מפריע לך שאני על מדי צה"ל? ויכוח פוליטי? אתם מובילים את קציני צה"ל לספסל הנאשמים על לא עוול בכפם ואת טוענת שאני, כלובש את מדי צה"ל במהלך מחאה דמוקרטית זו, גורר את צה"ל לוויכוח פוליטי?", עניתי וצחקתי.

מיד ניגשה אחרת, אישה מבוגרת חמושה במצלמה... "את התמונות שלכם מפגינים במדים אשלח לדובר צה"ל, שיטפלו בכם", היא הטיחה בי בהתנשאות עצבנית. "אין בעיה", עניתי לה, "תשלחי, אתם הרי רגילים להעביר תלונות וצילומים של חיילים ולפיכך אני מרגיש גאווה אם בכוונתך להתלונן עלי". היא הזעיפה את פניה והמשיכה להסתובב בשטח ולצלם.

הגיעה תומכת קרן נוספת, ו... "הקרן היא גוף של ארגונים חברתיים חשובים, וחוץ מזה גם אני שירתתי בצה"ל", היא אומרת. אז אני שואל אותה: "אם כך, מדוע הרדיפה הזאת אחרי קציני צה"ל וראשי המדינה?". היא עונה: "הם פוגעים בזכויות אדם". "ציפיתי לתשובה כזאת", אני אומר, "הרי זאת סיסמתכם הקבועה, ומה עם זכויותיהם של אזרחי ישראל כולם לחיות בביטחון?". היא מחייכת, העובדות לא יבלבלו אותה כנראה... שאל אותה מפגין אחר הלבוש במדי צה"ל: "ואם בארגונים חברתיים אנו עוסקים ובזכויות אדם, אז מה תגידי על כך שגרמתם לאלוף (במיל.) דורון אלמוג להישאר במטוס בלונדון מחשש שייעצר בגלל צו מעצר שהוצא נגדו בבריטניה? וכל זאת בעת שטס לגייס כספים לכפר השיקומי לאוטיסטים. פגעתם גם בביטחון וגם בפעילות חברתית", הוא מוסיף לעברה. היא נאלמת, מסתובבת וחוזרת למסיבת "הדמוקרטיה וזכויות האדם" של הקרן המאורגנת על-ידי "ארגונים חברתיים".

בקמפיין הקודם בו חשפנו את הקשר של ארגוני הקרן לדוח גולדסטון, טענו נגדנו אנשי הקרן שעשינו שימוש במוטיבים אנטישמיים. ניחא, שיבושם להם הפירוש העצמי, קרניים מדומות לשים לקציני צה"ל ומגזרים אחרים זה בסדר, אבל כשיש ביקורת סאטירית עליהם? שומו שמים... אנטישמיות.

אבל נאה דורש נאה מקיים והנה, מפתיע או לא, שלחה השבוע מנכ"ל "הקרן האמריקנית לישראל חדשה" - שמה המדויק, לעניות דעתי, של "הקרן החדשה לישראל" - מייל בהול לחבריה ותומכיה, בו היא כתבה בסעיף 4: "ננסה למתג את הדוח 'כפרוטוקולים של אם תרצו' במיוחד לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות". וזאת כנראה בהשראת "הפרוטוקולים של זקני ציון", שמתפרסמים גם בזמנים אלה ככתבם או משמשים השראה לסדרות טלוויזיה אנטישמיות ברשתות ערביות בעולם.