אל על, חברת התעופה הגדולה בישראל ששימשה עד ההפרטה ב-2003 כחברת התעופה הלאומית של ישראל, היא בין הראשונות (אם לא היחידה) שעברה למתכונת מצב חירום כבר ביום שישי, 16.4.2010 - פחות מ-24 שעות מאז סגירת שדות התעופה באירופה.
מדהים כיצד בכל פעם שישנו אסון לאומי, או אסון או משבר בינלאומי, ישראל, "איכשהו", נמצאת תמיד בין הראשונים להיכנס לפעולה ולהושיט עזרה. כך קורה שמדינה כה קטנה, שמאז היווסדה נמצאת תחת איום מתמיד, נמצאת גם בהיכון מתמיד.
ברכבת לרומא שמעתי מפי נוסעים לא-ישראלים רבים שחברות התעופה שבהן נסעו לא פתחו מוקדי חירום כדי להורות כיצד לפעול במצב חירום זה - הרי זה היה Weekend - סוף השבוע ה"מקודש" כשרבים לא עובדים, ואיך לא חשבו שעל-אף ימי החופש של סוף השבוע יש לפעול במתכונת חירום!
בתקשורת הישראלית לא הפסיקו לשדר את
הידיעה שחברת אל על יצאה למבצע השבת הישראלים התקועים באירופה לישראל, על-מנת שיספיקו לחגוג את יום העצמאות 2010 בחיק משפחתם. לשם כך הקימה החברה מוקד חירום בו ניתן להתקשר ולקבל פרטים על יעדי התעופה באירופה, בהם יהיה ניתן לתפוס טיסה חזרה לארץ. אל על הפעילה כ-15 מטוסים נוספים להטיס את 20,000 הישראלים התקועים באירופה, ממקומות כמו מינכן, מדריד, ברצלונה ורומא.
זאת ועוד, אל על איפשרה להשתמש באותו כרטיס אל על שטיסתו בוטלה, בלי קשר למדינה שממנה עלה הנוסע בסופו של דבר לטיסה חזרה מאירופה לארץ. בנוסף, צוותי אל על הנהדרים עבדו למעלה מ-20 שעות רצופות על-מנת לתת את מרב השירות בזמן החירום.
טיסת LY384 רומא-תל אביב ב-20.4.2010, יום העצמאות של מדינת ישראל, הייתה הדרך הכי מושלמת להתחיל לחגוג יום-הולדת 62 למדינת ישראל. בנחיתה הרכה של 06:50 בנמל התעופה בן-גוריון, היה משהו תנ"כי בכל המבצע - מעין "על כנפי נשרים".
תודה לחברת אל על בפרוס שנת ה-63 למדינת ישראל, ובעקבות מאמציי להגיע הביתה, היה לי זמן רב להרהורים על מצבנו ועצם עצמאותנו במדינה שחלמנו עליה 2,000 שנה. הנני שב לביתי שבשדרות - בירת המקלטים העולמית - עם תקווה מחודשת בלב, שהציונות עדיין כאן ובועטת, ויש עוד תקווה שישראל תמשיך לעמוד על שלה ותעשה כל מה שצריך כדי להגן על אזרחיה.
תודה ענקית לחברת אל על ולצוות עובדיה המסורים. וכן תודה על הפגנת הציונות שהפגינה במשבר התעופה הגדול ביותר בעולם ו
לתפארת מדינת ישראל!