ב
מעריב התפרסמה הידיעה שעיתונאים בכירים חותמים על עצומת תמיכה באורי בלאו, כתב הארץ המסתתר בלונדון מאימת השב"כ - וזאת כיוון שגם הם, "מתי שהוא" החזיקו בידם מסמכים סודיים.
ובכן, מעבר לעובדה שאותם עיתונאים בעצם מתוודים על כך שעברו על החוק - במסגרת משחק "חתול ועכבר" מקובל בתרבות המערבית החופשית: העיתונאים חופרים בכל מקום שניתן לחפור, מוציאים מה שאפשר להוציא במגבלות הצנזורה, וזוכים להערכה בהתאם לגודל ה"סקופ" שחשפו - משמעותה של העצומה הנזכרת חמורה עוד יותר: העיתונאים הללו למעשה מבקשים חסינות בפני החוק.
העיתונאים הללו, שעד היום נאלצו לעבוד קשה בחשיפת הסודות ולעתים גם נאלצו לקבל אחריות על מעשיהם, מבקשים לזכות במעמד מוגן, של מי שאינו חייב לציית לחוק ובאופן רשמי נמצא מעל ולצד החוק. האמת, מי לא היה רוצה להיות מוגן ומעל לחוק? בוודאי אלה הזועקים ברמה בדבר חשיבותו של שלטון החוק והחשיבות שאיש מה"מושחתים" ה"הם" לא יעמוד מעל החוק.
הבה נניח, לרגע הזוי, שאותה עצומה תתקבל באהדה - לא רק על-ידי נשיאת מועצת העיתונות הגברת דורנר, שופטת בית המשפט העליון לשעבר, אלא על-ידי אחרים - ושתוך זמן לא ארוך, בתמיכה עיתונאית ותקשורתית גורפת ולוחצת, יתקבל תיקון לחוק הקיים אשר משחרר את מקצוע העיתונות מחובת החיסיון הביטחוני.
מרגע זה ואילך, גדודי עיתונאים, משוחררים מכל עכבות ומן הסיכון הנגזר מחשיפת סודות ביטחונים, יצבאו על עשרות ומאות חיילים בניסיון לפתות אותם לעבור עבירות ביטחוניות - בין אם ממניעים אידיאולוגיים, כספיים אן קרייריסטיים של החיילים, כדוגמת הבטחות לעתיד עיתונאי זוהר אחרי השחרור מצה"ל.
לאחר מכן, כדי להקל על עצמם את העבודה, יתחילו העיתונאים להכין רשימות של המתגייסים לצה"ל, בפילוח על-פי מקום השירות שלהם. כך יהיה קל יותר לעורך הראשי לדעת למי כדאי לפנות. שהרי אין דינו של לוחם גולני פשוט כדינו של קצין מודיעין, ואין דינו של קצין מודיעין כדינה של פקידה המשרתת במטכ"ל.
בשלב הבא יחשוב לעצמו העורך החרוץ: "למה בעצם לשלוח כתבים לכתת את רגליהם?" - וגלי צה"ל יחלו בשידור הפרסום הבא: "חייל, זכור: קראת מסמך ביטחוני? רוצה להיות בעניינים? רוצה להשתתף בעיצוב החדשות? רוצה להרוויח כמה שקלים לטיול שאחרי הצבא? כל מה שעליך לעשות הוא לפנות אלינו ולספק ידיעות, על-פי המחירון הבא: ידיעה מן המניין - 100 שקלים, ידיעה סודית - 500 שקלים, ידיעה סודית ביותר - 1,000 שקל, פטורים ממס הכנסה. אל תהסס - צלצל אלינו עוד היום".
בעמ' 8 של עיתוני הצהריים תתפרסם באופן קבוע מודעה צנועה שתפרט את התעריפון העדכני לתומכי עיתונות חופשית במדים, שגם תבטיח פטור ממס הכנסה, עם אפשרות לקבלת ליווי צמוד של עורך דין במקרה של העמדת החייל/קצין/חיילת/קצינה לדין צבאי.
עיתון הארץ לעומתם, מטעמי אידיאולוגיה, לא ישלם עבור ידיעות מטעם "תומכי עיתונות חופשית במדים", אך לשמירת כללי התחרות העסקית ההוגנים, יפרסם אצלו מודעה בנוסח משלו:
- "יש לך אידיאולוגיה? למה לשמור את זה בבטן? יש לנו בשבילך גם הווה וגם עתיד, באווירה ביתית, חמה וידידותית. כל מה שעלייך לעשות הוא לשלוח לנו ידיעה סודית בדוקה היטב, ואחרי השחרור מובטחת לך מישרה באחד ממקומונינו, כמקפצה ראשונית לחיים אזרחיים בשירותה של עיתונות חופשית. ואם יש באמתחתך לקט ידיעות סודיות ביותר, מובטחת לך משרת כתב/ת בתוספת בונוסים (נסיעות לחו"ל וכדומה). והפרס הגדול - תמורת מאגר בינוני של מסמכים בדבר סד"כ הצבא ותוכניות מבצעיות תואמות, מובטחים לך בחוזה אישי משרת כתב/ת, בליווי צמוד של עורך דין למשך חמש שנים, ובתוספת סדרת הרצאות בחו"ל על "תרומתה של התמיכה במדים בעיתונות חופשית לביסוס מעמדה של העיתונות החופשית במדינות כובשות".
