|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אין סנטימנטים למורשת העבר
|
במקום לשמר אתרים היסטוריים יפהפיים מעדיף הממסד הישראלי להקים מפלצות-בטון מכוערות
|
|
בניין גימנסיה הרצליה שהוחרב [צילום: קלוגר זולטן, לע"מ]
|
|
|
|
|
לממסד הישראלי אין שום סנטימנטים למורשת העבר. במקום לשמר אתרים מסוגננים ויפהפיים, הוא מניף עליהם את גרזן הכורת שלו. את מקומם של אלה תופסות מפלצות-בטון כעורות, בדרך כלל של גורדי-שחקים.
מים רבים זרמו בירקון מאז חרב בניינה המקורי של גימנסיה הרצליה, ברחוב הרצל בתל אביב. במקומו ניצב, ברחוב ז'בוטינסקי, בניין תפל, שאין בו דבר כדי להזכיר את מה שהיה פעם.
וכאילו להכעיס, הגיע עכשיו גם קיצו של בניין הגימנסיה הריאלית בראשון-לציון - בית הספר הוותיק ביותר בעיר הביל"ויים ואבן-יסוד בחינוך הישראלי. במקום המבנה הסמלי, שעוצב בשנות הארבעים של המאה החולפת, יוקם בניין רב-קומות, צר וגבוה, שמן הסתם ישא אותו שם.
|
|
|
הבית האדום - "בית לודז'יה"
|
|
|
ברחוב נחמני 43 בתל אביב ניצבים, עדיין, שרידיו של "הבית האדום", הידוע יותר כ"בית לודז'יה" - בית החרושת הראשון בארץ לטקסטיל, מראשית המאה הקודמת. הבניין, בעל הלבנים האדומות, שמרכיבות את קירותיו החיצוניים, נבנה על-ידי יוזמה ומייסדה של העיר, עקיבא אריה וייס. לא מכבר נמכר האתר המרשים הזה על-ידי בעליו, משפחת קרסו, לאיש העסקים רוני דואק ולאשתו הסלבריטאית, יעל אבקסיס. מטבע הדברים לא נועדה המכירה לשימור ולטיפוח הבניין, אלא להקמתה של וילה פרטית למגורים.
על הנייר קיימת, אומנם, בארץ מועצה לשימור אתרים היסטוריים, אבל בפועל היא אינה ממלאת את ייעודה. מסתבר שמלבד חצר תל-חי, המלון הסקוטי בטבריה ומשק חברון במזכרת בתיה, יש עוד אי-אלו אתרים, הראויים למען ההיסטוריה לשימור, לפני שיעברו מן העולם. אבל את הממסד של ישראל 2010 זה בכלל לא מעניין.
|
|
|
|
|
המושבה הטמפלרית שרונה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
מי שיחלוף בימים אלה בכביש הבקעה, קילומטרים ספורים מבית-שאן, יתקשה מן הסתם להבחין, מבעד למשטח מכוער, באתר ארכיאולוגי יוצא דופן: בית-כנסת עתיק מהתקופה הרומאית. האחריות על טיפולו של האתר המיוחד הזה מתגלגלת מרשות אחת לשנייה, ובית הכנסת העתיק נראה, בינתיים, כמו חורבה.
אלא שכדי לחשוף את ההזנחה הפושעת, הזועקת לשמים, לא צריך להרחיק נדוד עד לשם. בתים יפהפיים, בעלי מורשת היסטורית, בדרומה של תל אביב, הולכים וכלים מן העולם וכמותם גם שרידי בנייניה של המושבה המעוצבת שרונה, שהפכה לימים לקריה התל אביבית.
|
|
| תאריך:
|
03/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
03/05/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
אין סנטימנטים למורשת העבר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דרך היין הנאצית
|
3/05/10 10:58
|
|
|
|
2
|
|
איו חדש תחת השמש
|
3/05/10 11:00
|
|
|
|
|
|
אימפוטנט
|
3/05/10 15:15
|
|
סוגיית האפשרות לפרוץ מלחמה באזורנו בקיץ הקרוב, שאליה התוודענדו זה מקרוב מפיו של מלך ירדן עבדאללה, מיקדה את הזרקורים למישור הישראלי–פלשתיני, מרקם עדין הנוגע באופן בלתי אמצעי בעתידה של הממלכה ההאשמית. נרגנותו הקבועה כמעט של המלך הירדני, שקיבלה גם אופי של עמדה מנוכרת, על סף העויינות, לישראל, נשענה על סימנים מעידים לאינתיפאדה שלישית בנסיבות של פער בלתי ניתן לגישור בין הצדדים ובראש וראשונה כדבר הנובע ממדיניות המשך הבנייה של ישראל בשטחי הגדה המערבית וירושלים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זוהי תגובת שרית מיכאלי, דוברת ארגון 'בצלם', למאמרי "שוברים שתיקה בחברון" [ראה מצד שמאל]:
|
|
|
|
|
ביקורת היא טקסט חשוב. תכלית השמעתה או כתיבתה היא תיקון שמקבלי השירות אמורים ליהנות ממנו. בצד אחד של הביקורת יש את המבוקר, ובצד השני יש את כותב (או מותח) הביקורת. היחסים אינם סימטריים. מהסיבה הזו, המבקר עלול לחטוא בחטא היוהרה.
|
|
|
|
|
שני מנהיגים גדולים הניחו פצצת זמן. בן גוריון מסר את החינוך לחרדים. בגין הסיר את התקרה ממספר תלמידי הישיבות. והפצצה מתפוצצת עלינו. לצמצם פיגוע הביאו את "חוק טל".
|
|
|
|
|
