הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   מדיני/פוליטי  ממשל  סקופים  צבא וביטחון    |  שתף:    |    |    |  
פורומים
ישראלי-פלשתיני
מדיני/פוליטי
ממשל
סקופים
צבא וביטחון
ביטוח ופיננסים
שיווק מחלקה ראשונה
קלאב הוטל
חברת מרום נוה
בזק בינלאומי
בלוגים / בעל טור
טלפון:  03-7216574
פקס:  03-9345660
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
לפנֵי ואחרֵי
15/01/2014   |   ציפי לידר
 
 
 
חלום ומציאות
15/01/2014   |   שמחה סיאני
 
 
 
סטנלי פישר הגדול וכלכלני האוצר הקטנים
15/01/2014   |   יאיר דקל
 
 
 
אכזר וגאון המלך שרון
15/01/2014   |   מנחם רהט
 
 
 
יום הולדת עצוב ומעליב לכנסת ישראל
15/01/2014   |   איתן קלינסקי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
למרות ההכחשות התקיפות
חשיפה: בצלם תומך בשיבת הפליטים
מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל - שותקת

דוברת בצלם, שרית מיכאלי - מנסה להסתיר

ראש אגף המחקר של בצלם, יעל שטיין - חושפת את התוכנית

ענת בילצקי - התנגדה לויתור על זכות השיבה בעת שכיהנה כיו"ר הנהלת בצלם

   יהונתן דחוח-הלוי
חשיפה: בצלם ותפיסת 'המדינה האחת'

   יהונתן דחוח-הלוי
בצלם בעד זכות השיבה

   יהונתן דחוח-הלוי
יו"ר בצלם בעד סנקציות נגד ישראל בעת מלחמה

   יהונתן דחוח-הלוי
יו"ר בצלם קוראת לאובמה ללחוץ על ישראל

   יהונתן דחוח-הלוי
יו"ר בצלם מגלה הבנה לטרור פלשתיני

   יהונתן דחוח-הלוי
יו"ר בצלם: "אני מעריצה את סרבני הגיוס"

   יהונתן דחוח-הלוי
בצלם מתעקש: לא מגנה רצח חיילים

   יהונתן דחוח-הלוי
מי יחקור את ארגון בצלם?

מידע חדש ומהימן חושף את התמיכה הבלתי מסויגת של הארגון בשיבת פליטים ואת הטקטיקה שתוכננה לשיווקה לציבור הישראלי דווקא בשלב המכריע של המו"מ בצלם חושש מאוד מחשיפת כוונותיו בטרם עת וזו כנראה הסיבה להכחשה הכוזבת שהשמיעה דוברת הארגון מנכ"ל בצלם שומרת על שתיקה

▪  ▪  ▪
שרית מיכאלי, דוברת בצלם, במאמר ב-NRG (3.5.10), הנושא את הכותרת "משטרת המחשבות שוב נושפת בעורפנו" תוקפת בחריפות רבה את העיתונאי בן דרור ימיני על שייחס לארגון בצלם, לדבריה שלא בצדק, עמדה התומכת בזכות השיבה של מיליוני הפליטים הפלשתינים לשטח ישראל.

דוברת בצלם: בצלם לא עסק ואינו עוסק בזכות השיבה שאינה כלולה במנדט של הארגון

ראוי בהחלט לקרוא את הנוסח המלא של המאמר פרי עטה של דוברת בצלם, שבו מופיע הטיעון המרכזי בפסקה הבאה:

"אדרבא, בן-דרור. ספר ואל תסתיר. אתה קורא "בצלם" ורואה חמאס ואת זכות השיבה. זכותך. אבל אני קוראת את הכתבות שלך ורואה חומרים שלקוחים ישירות מג'רלד שטיינברג, יוני הלוי [שיבשה את השם יהונתן דחוח-הלוי], "אקדמיה מוניטור", "אם תרצו". גם להם יש אג'נדה. יש להם גם אסטרטגיה: במקום להתמודד עם העניין עצמו, מנסים להראות שהמניעים העומדים מאחורי ארגוני זכויות האדם הם לא כשרים. הטקטיקה היא לשלוף מהבוידעם התבטאויות אישיות בנושאים שחלקם כלל לא קשורים למנדט המוגבל מאוד של בצלם. אופתע מאוד אם תוכל להציג עמדה או אמירה של הארגון בסוגיית זכות השיבה - כי אין כזו." (א)

דוברת בצלם מעלה אפוא את הטיעונים הבאים המשתמעים ממאמרה:

  • ההתבטאויות של בכירים בארגון בצלם המכירות בזכות השיבה לא נאמרו בשם בצלם.

  • המנדט של ארגון בצלם מוגבל מאוד ואינו עוסק בזכות השיבה.

  • ארגון בצלם מעולם לא הביע עמדה או אמירה בנושא זכות השיבה.

האם דוברת בצלם, שרית מיכאלי, דיברה אמת או שמא הטעתה את הציבור? העדויות שתובאנה להלן שופכות אור על עמדות ארגון בצלם בנוגע לזכות השיבה של מיליוני הפליטים הפלשתינים (לפי בכירה בבצלם מדובר בחמישה מיליון כולל הצאצאים) לשטח מדינת ישראל ולשאלת יישומה של שיבת הפליטים הלכה למעשה.

מנכ"ל בצלם: מדינה דו-לאומית הינה פתרון אפשרי בהחלט

רמז על התפיסה המנחה את ארגון בצלם סיפקה מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל (Jessica Montell). במחקרו של מנכ"ל בצלם לשעבר איתן פלנר ("מנהיגים של ארגוני זכויות אדם באזורי סכסוך") מצוטטת מונטל, כטוענת בתוקף כי ארגון בצלם אינו נוקט כל עמדות פוליטיות הקשורות ליישוב הסכסוך הישראלי-פלשתיני, אך לצד זאת הוסיפה אמירה מעניינת בהקשר המדיני, כמובא להלן:

"האם צריכה להיות מדינה פלשתינית עצמאית או מדינה דו-לאומית יהודית פלשתינית? לכל אדם ב-בצלם יש עמדה בהיותו אדם פוליטי, ואולם בניגוד לארגוני השלום, בצלם אינו נוקט עמדה בשאלה זו, כיוון ששני התרחישים - וכן אחרים - יכולים להבטיח זכויות אדם לכולם. לכן זו שאלה בלתי רלוונטית לארגון זכויות אדם". (ב)

מנכ"ל בצלם אינה שוללת אפוא את ההצעה להקים מדינה דו-לאומית בכל שטח ארץ ישראל/פלשתין, שמשמעותה ביטול מדינת ישראל כ"מדינה יהודית" והפיכתה למדינה בעלת רוב פלשתיני, שתקלוט מיליוני פליטים פלשתינים. אדרבא, לדידה, הסדר מעין זה יכול בהחלט מציאותי ועדיף על המציאות הנוכחית, בה מתקיים לטענת בצלם משטר אפרטהייד באיו"ש, שכן מדינה דו-לאומית בעלת רוב פלשתיני תוכל להבטיח ליהודים זכויות אדם שוות.

מנכ"ל בצלם ו"זכות השיבה" של הפליטים הפלשתינים

במאמר אחר פרי עטה (2.8.04) מתייחסת ג'סיקה מונטל לתפקיד שהיא מייעדת לארגון בצלם (כמו גם לארגוני זכויות אדם אחרים) במו"מ על עיצוב הסדר הקבע בין ישראל לפלשתינים, ואגב כך חושפת את עמדתה בשאלות היסוד של הסכסוך. להלן עיקרי דבריה:

"ארגוני זכויות אדם חייבים להיות מעורבים באופן אקטיבי ביישוב הסכסוך. על-אף שאין אנו נוקטים עמדה בסוגיות פוליטיות, כל פתרון מדיני חייב לעמוד בקנה אחד עם כל המחויבויות הכרוכות בהיבטים החוקיים. יש סיבה תועלתנית לכלול את (ארגוני) זכויות האדם במסגרת יישוב הסכסוך: אנו למדנו את (הלקח) של הסכם אוסלו, ולפיו הסכם שלום המתעלם מהפרות זכויות אדם היה פגיע בבסיסו ובמהותו, ואפשר שיהיה נדון לכישלון".

"... לכן תהיה זו טעות אם יוזמות מדיניות כמו מפת הדרכים תעסוקנה בהקפאת ההתנחלויות, סיום הפסקת הריסות הבתים או הסרת המצור מעל הישובים הפלשתינים רק כצעדים בוני אמון. קיימות מחויבויות משפטיות שישראל חייבת לקיים ללא קשר לכל התקדמות במו"מ. כך הדבר בנוגע למחסום ההפרדה, הפליטים הפלשתינים, ההתנחלויות הישראליות ועתידה של ירושלים - חייבים להתייחס לכל הסוגיות האלה לא רק כסוגיות פוליטיות, אלא גם כסוגיות שכרוכות בהן מחויבויות משפטיות אשר חייבים למלא אחריהן. לאור העובדה שהפרות זכויות האדם הן סיבת הסכסוך, לא ניתן ליישב בהצלחה סכסוך ללא התייחסות לזכויות האדם ולחוק ההומניטארי הבינלאומי". (ג)

מנכ"ל בצלם קושרת בין הייעוד של הארגון לבין יישוב הסכסוך הישראלי-פלשתיני בהיבטים הקשורים לזכויות האדם, וזאת בסוגיות הבאות: מחסום ההפרדה (בצלם תומך בפירוקו המוחלט בשטחי איו"ש), הפליטים הפלשתינים (במשתמע - תמיכה בזכות השיבה), ההתנחלויות הישראליות (בצלם תומך בפרוק מוחלט של כל ההתנחלויות בשטחי איו"ש) ועתידה של ירושלים (בעיני בצלם העיר הערבית נכללת במסגרת השטחים הכבושים).

יו"ר הנהלת בצלם מביעה תמיכה נחרצת במימוש זכות השיבה

פרופ' ענת בילצקי, בעת שכיהנה כיו"ר הנהלת ארגון בצלם, חתמה בנובמבר 2003 על הצהרה שכותרתה "500 יהודים מישראל ומרחבי העולם מצהירים על תמיכתם בזכות השיבה הפלשתינית". היא הייתה אחת החותמות על "מסמך אולגה" (12.7.04) המביע תמיכה מפורשת בזכות השיבה של הפלשתינים ורואה בנוסחה של מדינה אחת דרך מועדפת ליישוב הסכסוך. ב"מסמך אולגה" נאמר בין היתר כדלהלן:

"מדינת ישראל... בונה עכשיו את הגטו הגדול ביותר בכל תולדות היהודים; מדינת ישראל הייתה אמורה להיות מדינה דמוקרטית - היא כוננה מבנה קולוניאלי המשלב יסודות מובהקים של אפרטהייד עם שרירות לב של כיבוש צבאי אכזרי... נוכח פני המחנה הישראלי... המבועתים מפני שדי הדמוגרפיה... חיוני להציב חלופה רעיונית שעיקריה הם: חיים בצוותא של עמי הארץ, המבוססים על הכרה הדדית, על שותפות שוויונית ועל עשייה של צדק היסטורי".

"... אנו מאוחדים בהכרה, כי הארץ שייכת לכל בניה ובנותיה - אזרחים ותושבים, נוכחים ונפקדים - ללא הבדל אישי וקיבוצי; אזרחי ולאומי; דתי, תרבותי, ומיגדרי. הנה כך, אנו תובעים את ביטולם לאלתר של כל החוקים, התקנות והנוהגים המפלים בין האזרחים היהודים והערבים בישראל, ואת פירוקם של כל המוסדות, הארגונים והרשויות המבוססים על החוקים, התקנות והנוהגים האלה.

"אנו מאוחדים באמונה, כי שלום ופיוס מותנים בהכרה של ישראל באחריותה לעוולות שנגרמו לבני העם הפלשתיני ובנכונות לתיקונן. הכרה בזכות השיבה נגזרת מעקרונותינו. תיקון העוול המתמשך שנגרם לפליטים הפלשתינים, דור אחרי דור, הוא תנאי הכרחי הן לפיוס עם העם הפלשתיני והן לתיקון נפשותינו שלנו - יהודי ישראל". (ד)

יו"ר הנהלת בצלם: שיבת מיליוני הפליטים "תעשיר את החיים והתרבות" בישראל

במאמר בעיתון מעריב (6.9.04) הבהירו ענת בילצקי (בעת שכיהנה בתפקיד יו"ר הנהלת בצלם) ומיכאל ורשבסקי, מיוזמי "מסמך אולגה", את עמדתם על-רקע מאמר ביקורתי נגדם של בן-דרור ימיני, וכך הם כותבים ומשיבים לו:

"חותמי "מסמך אולגה" תומכים בזכות השיבה, מוסיף ימיני וטוען. אמת לאמיתה. ראשית, כי זכות השיבה של פליטים לביתם-מולדתם היא זכות יסוד, שכל עוד לא נכיר בה, פירושו של דבר שלא נכיר באנושיותם של אלה שגרמנו לפליטותם. שנית, לא זו בלבד שאין אנו רואים בחזרתם של פליטים, אם כך ירצו, איום, אלא העשרה של חיינו ותרבותנו. שלישית - וזוהי הקביעה העיקרית ביוזמתנו - רק הכרה ישראלית בזכות השיבה, דהיינו לקיחת אחריות על העוול שגרמנו לבני הארץ עת הוקמה מדינת ישראל, תוכל לרפא אותנו-עצמנו מרדיפת שדי העבר ומהדיסוננס שבינינו לבין המציאות שבה אנו חיים ופועלים". (ה)

יו"ר הנהלת בצלם: על ישראל להתנגד לויתור פלשתיני על זכות השיבה

הגישה הפטרונית כלפי הפלשתינים של פרופ' בילצקי באה לידי ביטוי גם בהתנגדותה הנחרצת לכל אמירה של אישיות פלשתינית בדבר נכונות אפשרית לוויתור פלשתיני על זכות השיבה במסגרת של הסדר מדיני עם ישראל. וכך מספרת בילצקי בראיון למגזין Challenge בגיליון יולי - אוגוסט 2005 בעת שכיהנה בתפקיד יו"ר הנהלת בצלם:

"בעבר נטלתי חלק בדיון עם סארי נוסייבה [נשיא אוניברסיטת אל-קודס באבו דיס]. הוא אמר, שהוא מוכן לוותר על זכות השיבה למען החירות, והוא שאל מי אני שאומר לו שהוא לא יכול לעשות כן. בסופו של דבר, הוא אמר, זכות השיבה היא שלו, ולכן זו זכותו לוותר עליה למען חירות. הייתי נבוכה כאשר הוא אמר זאת, אך ישנתי על כך, וביום למחרת אמרתי לו שהוא תמים אם הוא חושב שויתור על זכות השיבה יביא לו חירות. אך חשוב מכך, אמרתי לו שאני נאבקת למען זכות השיבה לא למענו, אלא למען החברה שלי כדי שהיא תהיה חברה צודקת. על-מנת להביא את עצמנו ל[מעמד] של לא כובשים עלינו להכיר בזכויות של הפלשתינים". (ו)

בילצקי חזרה על סיפור זה, הממחיש היטב את גישתה בנוגע לזכות השיבה, גם בהרצאה באוקטובר 2007 באוניברסיטת MIT (בעת שהכינה כחברת הנהלה בכירה בארגון בצלם):

"היה לי ויכוח עם סארי נוסייבה. סארי נוסייבה הוא אחד המנהיגים הפלשתינים המובילים, שאמר שהפלשתינים צריכים לוותר על זכות השיבה שלהם, על זכויות הפליט שלהם, ואני [לעומתו] דבקתי בזכות השיבה. מישהו עשה צחוק ממני ואמר שאני יותר פלשתינית ממנו... וסארי אמר לי שאם אנו רוצים לוותר על זכות השיבה מי את שתנהגי כלפינו בפטרוניות ותאמרי לנו לא לוותר על הזכויות שלנו. אמרתי לו שהם [הפלשתינים] יכולים לעשות מה שהם רוצים עם הזכויות שלהם. אני מדברת כישראלית, ואני אומרת שהחברה שלנו לא תהיה צודקת עד אשר אנו נתמודד עם האחריות שלנו [לבעיית הפליטים]... איננו אנטי ישראלים, אנו ישראלים שרוצים שהחברה שלנו תהיה חברה צודקת". (ז)

ארגון בצלם החליט לעסוק בזכות השיבה

בראיון למגזין Challenge הגדירה פרופ' בילצקי את מסמך אולגה בלשון הבאה: "זו הצהרה מוסרית בכך שהיא מוותרת על העיקרון של מדינה יהודית". היא חשפה בראיון, כי ארגון בצלם קיבל החלטה בקיץ 2000 לטפל בסוגיית השיבה והחל בהכנות לפרסום מסמך יסוד בעניין זה, ואולם בשל פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה הנושא נדחה. להלן קטעים נבחרים מהראיון המתייחסים לזכות השיבה:

שאלה - האם את מתכוונת באמת שהם [הפליטים] צריכים לחזור לבתיהם?

בילצקי - לא בדיוק. מכיוון שאני בעניין זה מכירה את החומר המשפטי ואת הבסיס המוסרי לפיו אל לו לאדם לתקן עוולה אחת על-ידי יצירת [עוולה] אחרת, אזי אם בית של פליט מאויש, אז אתה תיתן לו בית אחר במקום סמוך... חשוב לי שהדבר הבא ייכתב: לא אכפת לי אם הם (הפליטים) יחיו לידי. לא אכפת לי מי מתגורר בדלת ליד [ביתי]".

"ערכנו מחקר ב[ארגון] בצלם בנוגע לזכות השיבה. כמעט התחלנו לכתוב דוח בנושא זה באוגוסט 2000. הגענו לנקודה של החלטה על ראשי הפרקים כאשר האינתיפאדה פרצה. מאז אנו לא חזרנו לזה. ואולם, כל קבוצה של זכויות אדם הכותבת על הפליטים מבינה מיד שזו סוגייה של זכויות אדם".

שאלה - אם כך יש סיכוי שבצלם יקבל החלטה הקוראת ל[יישום] זכות השיבה?

בילצקי - "קיימת אפשרות שבצלם בהיותו ארגון זכויות אדם יצא בהצהרה הנוגעת לזכויות של הפליטים הפלשתינים. וברצוני לומר, דרך אגב, כי קיימות דרכים שונות ליישם זכות זו. חלק יחזרו לבתיהם, חלק יחיו בדירה ליד, חלק יקבלו פיצוי כספי, חלק ימצאו פתרונות במקומות אחרים וחלק יקבלו צרוף של [הסדרים] אלה. אני סבורה, כי הדרך היחידה לנטרל את החשש הישראלי הוא לדבר על "זכויות הפליטים". אפילו כאשר אתה מדבר לשמאלנים, כולם יסכימו שלפליטים יש זכויות, אבל כאשר אתה מדבר ספציפית על זכות השיבה, אוי גוואלד!". (ח)

בהרצאה באוניברסיטת MIT חזרה והסבירה פרופ' בילצקי את עמדת ארגון בצלם בנוגע לזכות השיבה. לדבריה, הנהלת בצלם "קיצונית" יותר בגישתה בעניין אף יותר מאנשי הצוות של הארגון. להלן קטעים נבחרים מדבריה של בילצקי:

סיפור אישי מ[ארגון] בצלם... בארגונים [של זכויות אדם] ההנהלה בד"כ שמרנית יותר מהצוות, אך ב[ארגון] בצלם ההנהלה מסיבות מעניינות רדיקלית יותר מהצוות... כאשר סוגיית הפליטים עלתה, וזה מעניין, היה זה ביוני 2000, לפני [ועידת] קמפ דיוויד השנייה ולפני האינתיפאדה. זה עלה כסוגייה לדיון שהיא מאוד אקדמית - האם בצלם כארגון רוצה לדון לטפל בפליטים הפלשתינים. אם אנו ארגון זכויות אדם טהור, היינו צריכים לומר: כן פליטים הם דבר שנמצא באמנות ובהצהרות [זכויות האדם], פליטים הם עניין של זכויות אדם. ואז מספר אנשים אמרו: לא, אסור לנו לעשות כן, מכיוון שאז אנו נצטייר כמי שנוקטים עמדה בפוליטיקה... ביוני 2000 לא יכולת לדבר על פליטים, שכן אז היית מיד מתויג כמי שרוצה להרוס את ישראל, העניין הדמוגראפי וכו', אנחנו [הנהלת בצלם] הצבענו והחלטנו לעסוק בפליטים ואז הכול 'השתבש' עם האינתיפאדה... באופן עקרוני אם תהיה לנו אפשרות לנשום או שנקבל מימון לפרויקט כזה אנו נטפל בפליטים. הנושא נדחה [לפי שעה]. מבחינה עקרונית אנו החלטנו, שאכן צריך לעסוק בפליטים". (ט)

בצלם נערך לפרסם את תמיכתו בזכות השיבה ש"תכעיס מאוד את הציבור"

עו"ד יעל שטיין, ראש אגף המחקר של ארגון בצלם חשפה בשנת 2001 בעת שכיהנה בתפקיד רכזת המידע בארגון, את העיסוק הפרטני של בצלם בסוגית זכות השיבה. הדברים נאמרו בשם ארגון בצלם בחודש יוני 2001 (שיאה של אינתפאדת אל-אקצה וטרור המתאבדים) לארגון הפלשתיני BADIL אשר שם לו למטרה לפעול למימושה של זכות השיבה של מיליוני הפליטים הפלשתינים לשטח מדינת ישראל. מפאת חשיבות הדברים יובא להלן תקציר דבריה של עו"ד יעל שטיין ולאחר מכן התרגום המלא של הראיון בצרוף המלצה לקרוא בעיון את הנוסח המקורי באנגלית: (י)

  • ארגון בצלם החליט והחל לעסוק בסוגית זכות השיבה של מיליוני הפליטים הפלשתינים לשטח ישראל בחודש יוני 2000 בסמיכות זמנים לכינוס ועידת קמפ דיוויד שדנה בהסדר הקבע בין ישראל לרשות הפלשתינית.

  • ארגון בצלם קיבל החלטה לחרוג מהמנדט שלו ולאשר את העיסוק בזכות השיבה.

  • ארגון בצלם סבור שלא ראוי לעשות הבחנה בין פליטי 1967 לבין פליטי 1948.

  • ארגון בצלם עסק בזכות השיבה מנקודת המבט של זכויות האדם.

  • ארגון בצלם גיבש את עמדתו בנוגע לזכות השיבה בהסתמך על ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, האמנה בנוגע לזכויות אזרחיות ופוליטיות, הנוהג הלכה למעשה של מדיניות הנציב העליון לענייני הפליטים, החלטות האו"ם, החוק ההומינטרי הבינלאומי וחוקי הירושה הנהוגים בישראל.

  • ארגון בצלם התלבט בשאלת הדרכים ליישומה בפועל של זכות השיבה לאור התנגשות הזכויות בין הפליטים הרוצים לשוב לבתיהם לבין הישראלים הגרים באותם בתים או שטחים.

  • ארגון בצלם הבין שקשה מאוד לשווק את זכות השיבה לציבור הישראלי והוא נערך להשקיע תשומות רבות בתחום זה.

  • ארגון בצלם תכנן לפרסם בדצמבר 2001 דוח רשמי מפורט על זכות השיבה ולכנס מסיבת עיתונאים "בעיתוי הנכון" כדי להציג את עמדתו בידיעה שהיא תרגיז מאוד את הציבור הישראלי.

  • רכזת המידע של בצלם, שהייתה אחראית על הכנת נייר העמדה של הארגון בנוגע לזכות השיבה, מגדירה את המסמכים הפלשתינים העוסקים בנושא זה כ"טובים", אך הביעה צער שאין הם עוסקים בשאלת יישומה בפועל של זכות השיבה.

  • ארגון בצלם סבור, כי למנהיגי ישראל והפלשתינים אין סמכות להסכים על ויתור על מימוש זכות השיבה של מיליוני הפליטים הפלשתינים לשטח ישראל, אלא ההחלטה על השיבה צריכה להיות בידי הפליטים עצמם.

  • רכזת המידע של בצלם, שהייתה אחראית על הכנת נייר העמדה של הארגון בנוגע לזכות השיבה, מביעה חשש כי לאחר תשעת חודשי האינתיפאדה השנייה "יתעייפו" ישראל והרשות הפלשתינית ויגיעו להסדר שיבטל את זכות השיבה הפלשתינית.

בכירה בבצלם: למנהיגי ישראל והפלשתינים אין סמכות לוותר על זכות השיבה

להלן תרגום הראיון המלא עם עו"ד יעל שטיין, ששימשה בשנת 2001 רכזת המידע של ארגון בצלם וכיום ראש אגף המחקר של הארגון: (יא)

בדיל: מה הוביל את בצלם לטפל בסוגיה של שאלת הפליטים הפלשתינים וזכות השיבה?

יעל שטיין: מבחינה פורמלית, סוגית הפליטים היא מחוץ למנדט שלנו, כיוון שהמנדט שלנו מוגבל לגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים ורצועת עזה. כאשר החל המו"מ על המעמד הסופי [של השטחים] אנו חשבנו שיהא זה בלתי אפשרי לא לעסוק בסוגיות של המעמד הסופי [הסדר הקבע], שכן ייחתם הסכם בעניינן [של סוגיות אלה] אשר להן היבטים הקשורים לזכויות אדם.

בדיל: מתי התחלתם [בארגון בצלם] לעסוק בשאלת הפליטים ובזכות השיבה?

יעל שטיין: זה היה לפני למעלה משנה, ייתכן אפילו לפני שנתיים. קיבלנו [בארגון בצלם] החלטה, לפיה הנושא של המנדט [של ארגון בצלם] הוא יותר מדי פורמלי ואין אנו צריכים לדבוק בו. הפליטים הם חלק מהסכסוך ולא יהא זה ראוי לעשות אבחנה בין הפליטים של 1967 ו-1948. לכן, סברנו שאנו צריכים לנסח מסמך עמדה בנושא זה. בהיותנו ארגון זכויות אדם ישראלי הכרחי שיהיה לנו ערך מוסף [בעניין זה] , ובפרט אם אתה לוקח בחשבון כיצד מתנהל הדיון [על זכות השיבה].

בדיל: מאיזו זווית אתם ניגשים לנושא?

יעל שטיין: אנו מתמקדים בנקודת המבט של זכויות האדם. אנו מודעים לעובדה שהפרספקטיבה של זכויות האדם יכולה לעיתים להיות מוגבלת ושהיא אינה יכולה לתת תשובות לכל השאלות. אולם, מה שהשפיע עלי יותר מכל כאשר התחלתי להיכנס לנושא של זכות השיבה הייתה [ההבנה] שאתה בקושי יכול למצוא מישהו אשר מתבונן בנושא מנקודת מבט של זכויות אדם. הסוגיה כל כך פוליטית. הישראלים רואים בזכות השיבה יעד פלשתיני מדיני ולא טענה לגיטימית של זכויות אדם, אלא כיעד פוליטי. אני סבורה שאין סוגיה אחרת שבה הפרשנות המשפטית כל כך נשענת באופן חזק על העמדה הפוליטית של הכותב. והפלשתינים גם הם עושים שימוש בה [בזכות השיבה] כאמצעי פוליטי והם לא מקדמים את האג'נדה של זכויות האדם בעניינה [של זכות השיבה]. מטרתנו [של ארגון בצלם] הינה להראות שאין זו שאלה פוליטית, אלא סוגיה של זכויות אדם, [או] לפחות שקיים היבט חזק של זכויות אדם הכרוך בסוגיה זו [של זכות השיבה]. אין אנו עוסקים עם אנשים משוגעים אשר רוצים לזרוק את הישראלים מחוץ למדינה ובישראלים שרוצים לזרוק החוצה את הפלשתינים. זו [זכות השיבה] הינה בכל העולם סוגיה מוכרת של זכויות אדם. כמובן שיש שאלות ספציפיות הקשורות לסוגיה של הפליטים הפלשתינים. אינני מכירה עם נוסף בעולם אשר נעקר [מאדמתו] במשך תקופה כל כך ארוכה ובמספרים גדולים כל כך.

בדיל: מהם קונקרטית האסמכתאות שלכם [של ארגון בצלם] ואמות המידה שלכם [ביחס לזכות השיבה]?

יעל שטיין: קיימת ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, האמנה בנוגע לזכויות אזרחיות ופוליטיות והנוהג הלכה למעשה של הנציב העליון לענייני הפליטים. קיימת בעיה עם הפליטים הפלשתינים, לאור העובדה שהפליטים הפלשתינים אינם חלק מהמשטר הבינלאומי של הפליטים ו[אינם תחת אחריות] הנציב העליון של האו"ם לענייני פליטים (UNHCR). יחד עם זאת, אנו מנסים ללמוד מדרך הפעולה של הנציב העליון של האו"ם לענייני פליטים, דרך פעולה אשר צריכה להיות מיושמת בעניינם של הפליטים הפלשתינים. אנו מנסים לבדוק מה קרה לפליטים של אוכלוסיות אחרות בעולם, וכמובן קיימות החלטות האו"ם, החוק ההומניטרי [הבינלאומי] וחוקי הירושה של המדינה.

בדיל: מהן אפוא השאלות הקשות והמאתגרות ביותר שעלו כאשר ארגון זכויות אדם ישראלי [בצלם] טיפל בזכות השיבה?

יעל שטיין: אני חייבת לומר, שבאופן אישי אינני חשה שאני עוסקת בנושא זה באופן שונה [מנושאים אחרים] בגלל שאני ישראלית. אני עשויה להיות יותר עירנית לבעיות של שיווק נושא זה. זה כמעט בלתי אפשרי לשווק [את זכות השיבה]. הבעיה העיקרית איננה השאלות המשפטיות, הגם קיימות [שאלות משפטיות] אחדות, אלא השאלה העיקרית, אוקיי, היא שיש זכות שיבה, אך כיצד מיישמים אותה? כוונתי היא שישראלים אשר מתגוררים כבר חמישים שנה במקומות שהפליטים גרו בהם, ויש להם נכדים, ואתה לא יכול פשוט לומר שהם יכולים ללכת משם ולפנות את המקום עבור הפליטים. גם להם יש זכויות, ולכן קיים מצב של התנגשות זכויות בעניין זה. זו [הסוגיה] שאנו נמצאים בה בנקודה זו [של העיסוק בזכות השיבה].

בדיל: האם יש לכם [לארגון בצלם] רעיונות כיצד אתם תשווקו ותעלו את הנושא הזה [זכות השיבה]?

יעל שטיין: לא בדיוק. אני יודעת שזה יהיה יותר קשה לשווק [את זכות השיבה] יותר משאר הסוגיות האחרות שעסקנו בהן. זו פצצה אמיתית. אנו נצטרך להשקיע תשומת לב רבה לשיווק [של זכות השיבה], דבר שלא עשינו עד עתה. אנו נפרסם דוח, אנו נערוך מסיבת עיתונאים ואנשים יכעסו מאוד. אינני רואה דרך אחרת. אינני רואה כיצד אנו יכולים להותיר זאת [את עניין זכות השיבה] במגירות של המשרדים שלנו רק משום שזו [סוגיה] קשה מדי. חשוב לבחור את העיתוי הנכון.

בדיל: האם יש לך מושג מתי הדוח יתפרסם?

יעל שטיין: אני מקווה בעוד שישה חודשים. עדיין אין בידי את השורה התחתונה. אני עדיין אינני יודעת כיצד אנו צריכים לדון קונקרטית עם שאלת היישום [של זכות השיבה]. כמובן שקיימת האופציה הקלה. אנו יכולים לומר שקיימת זכות שיבה ושאין זו הבעיה שלנו מה לעשות לגביה. אבל אז מצד שני העובדה שקיימת הפרה של זכויות אינה בהכרח משמעותה שההיפוך של ההפרה [של הזכויות] היא הפתרון היחיד. קיימים מספר פתרונות במסגרת החוק הבינלאומי. לכן, השאלה של היישום נשארת הבעיה העיקרית. בה בעת, אני חשה שחשוב להצהיר שקיימת זכות שיבה, להצהיר על כך ולהביא את העם והממשלה בישראל להכיר בכך [בזכות השיבה]. להכיר בכך שעשינו משהו שגוי [יצירת בעיית הפליטים] ושעתה אנו צריכים לבחון כיצד לפתור אותה ושאנו ניטול חלק בפתרון.

בדיל: מה תגדירי הצלחה בהקשר לדוח הזה [על זכות השיבה]?

יעל שטיין: אנו [בארגגון בצלם] מצפים שנתרום לדיון [בעניין זכות השיבה]. אם הוא [הדוח] יחולל דיון רציני בנושא זה [זכות שיבה] הדבר ייחשב בעיני להצלחה. אם איש לא יתייחס לכך [לזכות השיבה] יהיה בדבר בעיניי כישלון.

בדיל: כיצד את רואה את העבודה הפלשתינית שמתבצעת בעניין זכות השיבה, ובפרט הפרסומים שיצאו לאור ע"י ארגונים פלשתינים?

יעל שטיין: מהחומרים שראיתי עד כה אני יכולה לומר שהם באמת טובים. ואולם, לא מצאתי משהו [המתייחס] לסוגיה של היישום [של זכות השיבה]. ייתכן שנשמט הדבר מעיני או שלא מצאתי אותו, אך לא מצאתי דבר על סוגית היישום. אני סבורה שעבור הציבור הישראלי זה [זכות השיבה] הדבר החשוב ביותר, שכן הציבור הישראלי כל כך מפוחד. אינני מנסה להצדיק אותם, אני רק מתארת את המצב. זכות השיבה היא באמת עניין מפחיד עבור החברה הישראלית, ולכן הם [הישראלים] מדברים על זכות ההגדרה העצמית של היהודים והאופי היהודי של מדינת ישראל. אני סבורה שסוגיות אלה צריכות להיות נידונות. אני סבורה שהישראלים יירגעו אם הם יבינו באמת על מה אנחנו מדברים. החשש שחמישה מיליון פלשתינים ישטפו את ישראל הוא כל כך גדול ואין איש שיאמר להם, ראשית, שאנו מדברים על זכות [שיבה], אשר לא כל הפלשתינים ירצו לממש אותה ושאתם [הישראלים] תוכלו להישאר בבתיכם. לכן אפוא, אני באמת חושבת שסוגית היישום [של זכות השיבה] חייבת להיות נידונה ולא ראיתי [עדיין] התייחסות לכך.

בדיל: אנו מתרשמים שלפחות בקרב הנושאים ונותנים הישראלים אשר נותרו עד לסוף המו"מ קיימת ההכרה שהסכם על שאלת הפליטים אינו יכול להיות משווק לצד הפלשתיני אם הוא מפר באופן כה ברור את העקרונות הבינלאומיים והחלטת האו"ם 194.

יעל שטיין: אכן, זו נקודה חשובה אשר תעלה בדוח שלנו. מכיוון שסוגית הפליטים הינה סוגיה של זכויות אזרח של הפרט היא אינה יכולה להיפתר במו"מ פוליטי. לפליטים חייבת להיות בחירה והם חייבים להיות חלק מההחלטה [בעניינם]. לא יתכן שערפאת ושרון ישבו יחדיו, יגיעו להסכם ויאמרו: 'טוב, קיימת זכות שיבה ואנו נתיר למאה אנשים לשוב לישראל, 5,000 יישארו בירדן ו- 300,000 יישארו במקומות אחרים'. אני מתכוונת שזה לא יכול להתרחש. זו [זכות השיבה] היא עניין של זכויות אדם. זו [זכות השיבה] היא סוגיה של זכויות אדם של הפרט אשר אנשים צריכים לקבל [בעניינה] החלטה בעצמם. היא אינה יכולה להיות הסכם שייקבע מאחורי גבם [של הפליטים]. איני אומרת שהפליטים עצמם ישכחו את הזכויות שלהם, אלא אני אומרת שמכיוון שהאנשים כל כך עייפים לאחר תשעת החודשים הללו, ובפרט הפלשתינים, אך גם הישראלים, שהם עשויים לסבור שהעת הנוכחית מתאימה לסגור משהו [במו"מ] כדי להגיע להסכם.

סיכום: דוברת בצלם מסרה גרסה שאינה אמת בנוגע לזכות השיבה

טענותיה של דוברת בצלם, שרית מיכאלי, לפיהן משתמע שזכות השיבה איננה נכללת במנדט המוגבל מאוד של בצלם, אינן אמת. הן יו"ר הנהלת בצלם והן רכזת המידע של בצלם אישרו באופן חד-משמעי, כי ארגון בצלם דן בנושא וקיבל החלטה לחרוג מהמנדט שלו ולעסוק בזכות השיבה. בעת שהתקבלה ההחלטה בעניין זה נימנו על הנהלת ארגון בצלם האישים הבאים: ד"ר אדי קאופמן (יו"ר), אילת אופיר, ד"ר אריה ארנון, ד"ר ענת בילצקי, סלסו גרברז, צביה גרינפלד, ד"ר הנרייט דהאן-כלב, עו"ד נאסר דרוויש, רני טלמור, ויקטור לדרפרב, פרופ' אבישי מרגלית, פרופ' דוד ניומן, ד"ר מנחם קליין, ד"ר אמנון קפליוק, דני רובינשטיין, ד"ר נאדירה שלהוב-קיבורקיאן ופרופ' ליאון שלף. (יב)

טענותיה של דוברת בצלם, שרית מיכאלי, לפיהן משתמע שארגון בצלם לא הביע עמדה או אמירה בנוגע לזכות השיבה אינן אמת. הן יו"ר הנהלת בצלם והן רכזת המידע של בצלם התבטאו באופן חד-משמעי בנוגע לעמדת הארגון בסוגית זכות השיבה. דבריהן עולים בקנה אחד עם מאמרה של מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, בו הסבירה את חשיבות העיסוק של בצלם בזכות השיבה בדומה לשאר הנושאים שידונו בהסדר הקבע.

מדוע ארגון בצלם מנסה להסתיר את תמיכתו בזכות השיבה?

המפתח להבנת ההכחשה של דוברת בצלם, שאינה כאמור אמת כפי שעולה לעיל בהסתמך על ארגון בצלם עצמו, מצוי בדבריהן של יו"ר הנהלת בצלם ענת בילצקי ורכזת המידע של בצלם יעל שטיין. שתיהן מדגישות את היות זכות השיבה סוגיה רגישה ביותר בציבור הישראלי ("זו פצצה אמיתית") בשל חששו מפני השלכותיה על עתידה ואופיה של מדינת ישראל. שטיין ציינה במפורש את הצורך להכין היטב את הקרקע בציבור באמצעות שיווק זכות השיבה ובחירת העיתוי הנכון למסיבת העיתונאים שתחשוף את עמדת ארגון בצלם התומכת בה.

סביר להניח שמאמרה של דוברת בצלם נכתב בידיעתה ובאישורה של מנכ"ל בצלם ג'סיקה מונטל והנהלת בצלם. הערכה זו מתחזקת לאור העובדה שארגון בצלם לא פרסם הבהרות למאמר או הסתייגות מתכניו. אשר על כן, נראה כי ארגון בצלם חושש מאוד מחשיפת עמדותיו בטרם עת בנוגע לזכות השיבה ומבכר לנקוט בדרך של הכחשה, הסתרה והטעייה מכוונת של הציבור הישראלי. מניסיון העבר, אפשר להניח כי ארגון בצלם נוטה להמתין ולארוב עם עמדתו התומכת בזכות השיבה עד לרגע המכריע של המו"מ על הסדר הקבע. כאשר יגיע הרגע המתאים בשלב המו"מ יצא ארגון בצלם בקמפיין תקשורתי וציבורי בישראל ובזירה הבינלאומית אשר יתמוך למעשה בעמדות הפלשתינים בעניין זה ויבקש לשלול מישראל ומהפלשתינים את הסמכות להגיע במו"מ על הסכם שיבטל את זכות השיבה. זה התרחיש הסביר העולה מדבריהן של יו"ר הנהלת בצלם ורכזת המידע בארגון.

השאלות שארגון בצלם מסרב להשיב עליהן

ב-6 במאי 2010 שלחתי מכתב למנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, ולדוברת בצלם, שרית מיכאלי, את השאילתה הבאה:

רקע - דוברת בצלם, שרית מיכאלי, במאמרה "משטרת המחשבות שוב נושפת בעורפנו" (NRG, 3.5.10) תקפה את העיתונאי בן דרור ימיני, שטען ששני יו"ר של בצלם הביעו תמיכה בזכות השיבה וציינה בהקשר זה, כי "הטקטיקה היא לשלוף מהבוידעם התבטאויות אישיות בנושאים שחלקם כלל לא קשורים למנדט המוגבל מאוד של בצלם. אופתע מאוד אם תוכל [בן דרור] להציג עמדה או אמירה של הארגון בסוגיית זכות השיבה - כי אין כזו."

השאילתה

  • האם זכות השיבה אכן אינה נכללת במנדט המוגבל של בצלם, כפי שמשתמע מדבריה של דוברת הארגון?

  • האם בצלם, כפי שטוענת דוברת הארגון, מעולם לא הציג עמדה או אמירה בזכות השיבה?

  • כיצד מתיישבים דבריה של דוברת בצלם עם התבטאויות של מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, ויו"ר בצלם ענת בילצקי, בנוגע בנוגע לעיסוק של בצלם לזכות השיבה?

ב-23 בדצמבר 2008 שלחתי את השאילתה הבאה למנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, ודוברת בצלם, שרית מיכאלי:

  • ביוני 2000 קיבלה הנהלת בצלם החלטה לעסוק בסוגיית זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים. מהי עמדת בצלם בסוגיה זו, וכיצד רואה בצלם את יישומה בפועל של "זכות השיבה"? למשל - האם ארגון סבור שבמסגרת "השלום הצודק" צריך לפרק את אוניברסיטת תל אביב ולהחזיר את קרקעותיה לתושבי שייח' מואניס? האם תושבים ישראלים יצטרכו לפנות את בתיהם ואדמותיהם עבור הפליטים הפלשתינים? האם ארגון בצלם סבור, שתושבים פלשתינים (למשל בחברון ובסילוואן) יצטרכו לפנות את בתיהם עבור תושבים יהודיים שהחזיקו בבעלותם אדמות בשטח הגדה המערבית?

  • האם ארגון בצלם סבור, שלמדינת ישראל אין זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית כפי שנקבע במגילת העצמאות וכי יש להקים מדינה אחרת תחתיה שתכלול את שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה?

  • אם בצלם תומך בהקמתה של מדינה אחת שתאגד את שטח ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה כפי שעולה מהתבטאויות אחדים מראשיו, מדוע הארגון תובע לפרק את כל ההתנחלויות בשטח הגדה המערבית (מעין "טיהור אתני" של יהודים) כולל מרכוש שלגביו אין מחלוקת שהיה בבעלות יהודית או שנרכש בהליכים חוקיים כדת וכדין?

  • על-סמך מה מבסס ארגון בצלם את הנחתו לפיה "פתרון של מדינה אחת" בגבולות ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה אכן יביא לקץ הסכסוך הישראלי - פלשתיני ולדו קיום בשלום בין יהודים לפלשתינים?

  • האם ארגון בצלם סבור, כי לאור המסורת השלטונית בשטחי הרשות הפלשתינית (וברצועת עזה שלטון הטרור של חמאס) "המדינה האחת" שתכלול את ישראל דהיום, הגדה המערבית ורצועת עזה תהיה מדינה בעלת שלטון דמוקרטי שיבטיח זכויות אדם לכול?

  • האם "המדינה האחת" צריכה, לדעת ארגון בצלם, לאפשר "זכות שיבה" גם לעשרות אלפי חברי המליציות הצבאיות של ארגוני הטרור הפועלים במחנות הפליטים בלבנון ובסוריה, כולל לפעילים הרבים בשלוחות אל-קאעידה (למשל - פתח אל-איסלאם ועסבת אל-אנסאר)? האם ארגון בצלם סבור, כי שיבתם של אלה לשטח ישראל תקדם את דו הקיום, את שלטון החוק ואת כיבוד זכויות האדם ב"מדינה האחת"?

ב-29 באפריל 2008 שלחתי מכתב למנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, את השאילתה הבאה:

במאמר פרי עטך (אוגוסט 2004) כתבת את הדברים הבאים (צוטטו לעיל)... מנוסח הדברים משתמע באופן ברור, כי הינך תומכת בפרוק גדר ההפרדה ממקומה הנוכחי, ביישום זכות השיבה הפליטים הפלשתינים לשטח ישראל, ובנסיגה משטח ירושלים שנכבש ב-67'.

השאילתה:

  • האם את סבורה שיישום שיבת מיליוני הפליטים וצאצאיהם באמת ישים מבחינה מעשית?

  • האם את סבורה שישראל תוסיף להתקיים כמדינה יהודית לאחר שיבת מיליוני הפליטים הפלשתינים?

  • האם סבורה שמדינת ישראל תתקיים לאחר שיבת הפליטים?

  • האם את תומכת בהקמת מדינה דו-לאומית בכל שטח ארץ ישראל/פלשתין?

ארגון בצלם בחר מטעמיו שלא להשיב לשאילתות. זכות התגובה שמורה ותישמר לארגון בצלם.

מקורות

א. [קישור]
ב. [קישור]
ג. [קישור]
ד. [קישור]
ה. [קישור]
ו. [קישור]
ז. [קישור]
ח. [קישור]
ט. [קישור]
י. [קישור]
יא. [קישור]
יב. [קישור]/

תאריך:  08/05/2010   |   עודכן:  14/05/2010

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות יהונתן דחוח-הלוי לדוא"ל שלך עם פרסומן הקלק כאן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

תגובות  [ 37 ] מוצגות [ 37 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יהודה בבלי תל אב
8/05/10 09:13
2
מיכל מירושלים
8/05/10 09:17
טלי קורה מבין....
8/05/10 12:06
3
המשרפות מחכות לכם
8/05/10 09:30
4
מייקל
8/05/10 09:31
5
ארי_ארי
8/05/10 09:35
6
רן
8/05/10 09:37
7
ליהונתן דחוח-הלוי
8/05/10 09:55
הפיכה עממית עכשיו
8/05/10 12:10
8
אליהו חיים
8/05/10 10:41
9
פנחס
8/05/10 11:29
10
הניה
8/05/10 11:40
11
לין 64
8/05/10 11:49
12
בלשאצר
8/05/10 11:58
13
כלכלן
8/05/10 13:15
14
נ"ל
8/05/10 14:11
15
בנו של פליט 1948
8/05/10 15:30
16
גתה
8/05/10 16:50
17
תרופה למכה
8/05/10 16:54
18
dodel
8/05/10 18:13
19
ע .ב
8/05/10 18:44
20
סיישל
8/05/10 22:15
21
מננדלה משינקין
8/05/10 22:51
22
פלא יועץ
8/05/10 23:42
23
דב בינדר
8/05/10 23:57
24
ליאור דחוח.
9/05/10 00:30
25
אורן גלמן
9/05/10 01:03
26
יוסי פלס
9/05/10 02:13
27
uzigroup
9/05/10 02:32
28
גדע
9/05/10 02:54
29
אחד הקוראים
9/05/10 07:31
30
ש. עליון
9/05/10 11:26
31
שחנקו כל צמח אחר.
9/05/10 12:00
32
גדיבו
9/05/10 13:39
33
1234טל
9/05/10 16:14
34
בוזגלו
10/05/10 05:47
מד' ליונה עיוורת
5/12/10 00:57



בלוגרים נוספים ברשת 
עובדי מגדל הפגינו מול ביתו של בעל השליטה שלמה אליהו
15/01/2014  |  14:09  |  חיים ביאור   |   חיים ביאור
וידאו: עוד קדימון טלוויזיוני ל"רובוקופ"
15/01/2014  |  14:00  |  אפי טריגר
האדמו"ר מסרט ויזניץ מתפקד
15/01/2014  |  13:58  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com

ציפי לידר
איציק וולף
איתמר לוין
News1 מחלקה ראשונה :   |  מתכונים מאת אורי שביט |  הריון ולידה |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  ניוז1 |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |