בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דוח מצב המדינה, וגם על כותרת יומרנית, הצעה דלה, אי-מתן קרדיטים, ולמה צה"ל לא משחרר לנו נתונים חשובים...
|
מערכת במצוקה [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
דן בן-דוד [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
מערכת חינוך חבוטה
|
יחיאל (חיליק) רוזמן
|
ד"ר דן בן-דוד לא גרם להרמת גבה בחדר המורים, לא חידש דבר, לא ריענן ולא הבין שאת תחמושתו עליו לכוון לעבר מטרות אחרות
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
"מדינת ישראל מתקדמת בצעדים מהירים אל נקודת אל-חזור". עוד נביא זעם? ממש לא. פשוט צוות שאוסף נתונים. ליתר דיוק, זהו המשפט המרכזי במכתבו של פרופסור דן בן-דוד הנלווה ל"דוח מצב המדינה". הדוח התפרסם בימים האחרונים בהוצאת מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ונשלח בתפוצה רחבה לקובעי מדיניות ואחרים.
יש להניח, שהאותיות האדומות שנבחרו לכותרות הספר עב הכרס אינן יד המקרה. "זהו דוח של התרעה", כותב בן-דוד העורך, מבכירי הכלכלנים במדינה ומנהל מרכז טאוב. "הציבור הרחב וקובעי המדיניות צריכים להבין ולהפנים את מצבנו - ולהביא לשינוי כל עוד ניתן לעשות זאת", מתריע בן-דוד. מה שנקרא במקומותינו, שלא תגידו שלא אמרנו לכם!
אין בדוח איזו הפתעה היסטרית. יותר בגדר חיטוט בפצעים מוכרים. חשוב לחטט עד שנצעק. ובכל זאת, למרות שלא מחדש הרבה, מחדד וחשוב. מתוך הממצאים המדאיגים, בלשון המעטה, של הדוח אנו למדים, למשל, ששיעור התעסוקה בקרב גברים ישראלים בגילאי העבודה העיקריים הוא הנמוך בעולם המתועש, רמת החיים נמצאת בנסיגה מתמדת מול המדינות המובילות במערב, וממדי העוני ואי-השוויון גבוהים ממה שהיה פה בשנות השבעים. יופי נחמה!
נראה דמיוני, מפחיד והזוי, אבל אם יימשכו השינויים הדמוגרפיים בקצב של העשור האחרון, טוען בן-דוד, אז בעוד 30 שנה 78% מהתלמידים בחינוך היסודי יהיו חרדים או ערבים ו-14% בלבד בזרם הממלכתי...!
טוב, גם זה לא נעים, אבל לא ממש חדש. גם מי שאינו בקי בפרטי ההסתברויות והדיאגרמות, כבר שמע שמצבנו בכי רע. אלא שהפרק העוסק במערכת החינוך בישראל כולל גם הצעה לרפורמה כוללת. שיהיה ברור, מחברי הדוח אינם מסתפקים בניתוח הנתונים ומשמעותם, וברוח האחריות החברתית שהם מבקשים להטיל בפתחינו, הם עושים מעשה וכוללים גם הצעה מעשית. על-מנת להבין את הרפורמה הכוללת שהם מציעים, יש להביט בנתונים המזעזעים ולהפנים.
למי שמתקשה להשיג את המסמך, להלן פנינים:
הישגי תלמידי חטיבות הביניים בישראל נמוכים בכל מבחני ה-OECD ומה שעוד יותר מדאיג, הוא שהתלמידים החלשים בישראל, הם החלשים ביותר בעולם המערבי. אגב, תלמידי המגזר החרדי, שרובם אינם לומדים את מקצועות הליבה המחויבים ומספרם גדל בעשור האחרון בלבד ב-49% - אינם משתתפים כלל במבחנים הבינלאומיים. מזל...!
והמצטיינים? פרופ' יונת וצ'חנובר, ושאר זוכי פרס נובל, שעליהם גאוותנו הלאומית, הינם תוצרים של מערכת החינוך לפני 70-50 שנה. האם צפויים לנו פרסי נובל בעשורים הקרובים? אז זהו, שאליבא דבן-דוד ועמיתיו - לא. ההישגים של תלמידי ישראל המצטיינים נמוכים בממוצע המצטיינים של מדינות ה-OECD בכל אחד מהמבחנים, חוץ מאחד. יש לזכור שמדובר בממצאי מבחנים בחטיבות הביניים. מה קורה עם המצטיינים בהמשך הדרך? אז זהו. שפה יש חסם מוזר של נתונים. "המערכת הצבאית" כותב בן-דוד, "בוחנת מדי שנה את רמתם של המתגייסים לשורותיה... אך המידע אינו נגיש לציבור הרחב..."?! לא ברור מדוע נתוני הצבא אינם מועברים בצורה סדירה ושקופה למוסדות המדינה הרלוונטיים. רכוש צבאי? ממש לא. מדובר באינפורמציה חשובה, שמן הראוי שמישהו כבר ידרוש לקבל אותה בצורה מסודרת.
ישנם, עם זאת, ברי-מזל, או אולי, נכון יותר, עתירי השפעה וקשרים. שלמה דברת, למשל, מי שעמד בראש כוח המשימה הלאומי, הידוע יותר בכותרת "דוח דברת" הגנוז, הצליח לקבל ממישהו בקרב כוחותינו נתונים על המצב בתחום הבנת הנקרא. ומה עולה מנתונים אלה? אולי בעצם עדיף לא לדעת... "תוך פחות משני עשורים", כך בן-דוד מפי דברת, "שיעור ילידי הארץ שידע לקרוא ברמה מספקת ירד בקרוב למחצית"... קרוב למחצית... קראתם טוב.
אגב, כאן בן-דוד המודאג מעלה השערה: אולי המבחנים של צה"ל אינם מכוילים עם הזמן... נו, באמת... לא ממש נרגענו וכבר נוספה דאגה חמורה אחרת שקשורה באיכות ואמינות המבחנים שעורך הצבא. לצה"ל, יש, כנראה, סיבות מגוונות לכך שאינו חושף את נתוניו. מבחנים לא מכוילים יכולים להיות סיבה אחת.
הבעיה איננה בהקצאות המדינה לחינוך. במובן זה ישראל דווקא משתדלת. בן-דוד בוחן את הממצאים החמורים מתוך התייחסות לשתי שאלות מרכזיות: מי מלמד ומה מלמדים. בשתי הקטגוריות, אנחנו, איך ננסח זאת בעדינות, על הפנים.
"תנאי הקבלה ללימודי הוראה בישראל נמוכים מתנאי הקבלה למרבית החוגים האוניברסיטאיים", והרי התשובה לשאלת מי מלמד. יש כמובן אידיאליסטים מוכשרים שהולכים להוראה מפאת האתגר והערכים. אבל, יש להניח שאם הם היו הרוב, יכלו המוסדות להכשרת מורים להעלות את רף הקבלה. זה לא קורה מפני שאלה המיעוט, לצערנו. מה מלמדים? בנקודה זו מדובר בצורך לתגבר את שעות לימודי המקצועות המדעיים והשפה. מטופל כבר על-ידי שושני.
|
מתיאוריה לתיאוריה. והמעשה?
|
|
אז מה עושים? ובכן, כאן, מגיעים בן-דוד וצוות מרכז טאוב עם שלושה עמודים המכילים הצעה לרפורמה כוללת. המסר המרכזי, הוא חשוב מאין כמוהו: ראשית, ממש לא מה שנתניהו עושה. בן-דוד אינו מזכיר כמובן את נתניהו. אבל לי מותר. להזכירכם, בכינוס העסקים של גלובס, רק לפני מספר חודשים, הצהיר ראש הממשלה ש"קודם צמיחה - אחר-כך חינוך...". בן-דוד קורא למהפך בחשיבה: "אחד הגורמים העיקריים... למצב הכלכלי חברתי... הינה מערכת החינוך בישראל". שאלת הביצה והתרנגולת? ממש לא. ראייה לטווח קצר בצד השקעה בטווח הארוך? ממש כן. רגע, טווח ארוך... במדינת ישראל? הצחקתם את הפוליטיקאי הישראלי. בנימין נתניהו, יש להניח, יודע שאין סיכוי לשינויים דרמטיים בהישגי התלמידים ללא רפורמה מערכתית. היה, אגב, ניסיון כזה, זוכרים? דוח דברת, על יתרונותיו וחסרונותיו, יכול היה לעשות זאת. אלמלא ארגוני המורים, זוכרים?
בחזרה לרפורמת בן-דוד ושות'. "מבט בינלאומי והצעה לרפורמה כוללת" זהו שם הפרק. מעט צניעות והקפדה על קרדיטים לא תזיק גם לצוות החוקרים והמנהלים של מכון טאוב. חושבים שצריך רפורמה? מצוין. מעתיקים מדברת וקודמיו? מיותר. פרק הרפורמה המוצעת בדוח, נראה דל ואפילו מגוחך. קלישאות מוכרות. "העלאת שכר המורים"... נו באמת, בן-דוד, על משרד האוצר שמעת? "שיתוף פעולה עם ארגוני המורים...". בחייאת, בן-דוד, פגשת לאחרונה את רן ארז ודוד וסרמן? מנהל ביה"ס - שיעבור הכשרה מקצועית... יכין את תוכניות העבודה ויקצה להם משאבים... בן-דוד, אתה מתכוון לניהול אוטונומי? מה חדש?
שלושת העמודים של המלצות בן-דוד וצוותו לרפורמה נראים כמו גרסה חיוורת, לא מקורית ולא מקיפה, להמלצות דוח דברת שהשתרעו על פני מאות עמודים. בן-דוד היה, אגב, חבר הוועדה. חלקן, כמו למשל הקניית הכשרה ניהולית למנהלים, תקציבי רשות והורים, כבר מתבצע (בן-דוד, נא להתעדכן). חלקן שרויות באי-הסכמות עשרות שנים, כמו היקף משרת ההוראה למשל. חלקן טריוויאליות. כולן מופיעות בדוח דברת. שום דבר חדש. הבעיה, בן-דוד היקר, אינה במומחים שיכתבו רפורמות. הבעיה נעוצה בשני גורמים מרכזיים:
- פוליטיקה כוחנית של בעלי העניין השונים (ארגוני המורים, משרד האוצר, השלטון המקומי, משרד החינוך, ועד ראשי האוניברסיטות. כן, בן-דוד, כן... ומי לא);
- חוסר אומץ לב ציבורי לקבל החלטות לטווח הארוך. ומנהיגות כבר אמרנו? ושינוי שיטת הממשל?
רוצים לעשות מעשה? צאו בהצהרות אמיצות נגד חסמי הקידמה למיניהם, ואל תעלו לנו גרה...! למי שמחפש, אגב, מאמר חשוב ומעניין בנושא, מוצע לדלג כמה עמודים לחלקו של נחום בלס בספר. "מערכת החינוך - מבט פנים". לא כותרת מפוצצת דוגמת זו של בן-דוד, אבל רציני וצנוע, למוד ניסיון וחכם, וגם מחדש פה ושם.
|
|
תאריך:
|
10/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
10/05/2010
|
|
ד"ר אורנה אבני
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
gf56
|
10/05/10 13:53
|
|
2
|
|
אמא ל-4
|
10/05/10 14:22
|
|
3
|
|
מורה להבעה והבנה
|
10/05/10 16:45
|
|
4
|
|
כמה,כמה,כמה?
|
10/05/10 19:01
|
|
מרוין ניל סימון, מחזאי יהודי-אמריקני, 83, נחשב למחזאי מהולל שגרף כבר שלושה פרסי טוני, פרס פוליצר למחזאות, פרס גלובוס הזהב ועוד פרסים בזכות מחזותיו, שחלקם הוסרט. סיימון אחראי ללהיטים ולקומדיות נודעות ובין היתר אבודים ביונקרס, טירונות, יומן חוף ברייטון, פרק ב' ועוד.
|
|
|
הידיעה שהתפרסמה ביום שישי, שלפיה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית החליטה לדון בפיתוח הגרעיני בישראל, מעידה כי ממשל אובמה נחוש במימוש תוכניתו להסדר שלום בין ישראל למדינות ערב. התוכנית היא על בסיס יוזמת השלום הערבית, שהיא העתק הצעת הנשיא לשעבר ביל קלינטון - שישראל דחתה.
|
|
|
אצל תינוקות וילדים, לא תמיד ברור מהם הסימפטומים לראייה לקויה, אך עדיין ישנם סימנים שעלולים להעיד על בעיה שמצריכה בדיקת מומחה. בכל מקרה, בדיקת ראייה שגרתית מומלצת כבר בגיל שנה ולאחר-מכן מדי שנה.
|
|
|
על המשותף לשני הנשיאים - ג'ורג' W בוש ודורית ביניש ומדוע אני מציע את אליעזר ריבלין במקום ביניש - עכשיו
|
|
|
ב-9 במאי, לפני 65 שנים, נכנעה גרמניה הנאצית. ב-9 במאי 2010 נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, יליד בלרוס, השתתף במפגן הניצחון של הצבא האדום בכיכר האדומה במוסקבה, לצידם של נשיא רוסיה ומנהיגים רבים אחרים. תרומת הצבא האדום לניצחון על הנאצים הייתה משמעותית ביותר. מרבית האבדות של כוחות הברית באו מקרב לוחמיו וכוחותיו, הם הובילו בפריצה לברלין ואף כבשו את אזור אושוויץ.
|
|
|
|