|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המלחמה הניטשת בין הקיצונים הדתיים לבין הקיצונים החילוניים אינה משקפת את דעת הרוב המתון שבשני קצות הקשת. בסך-הכל מדובר ביוצאי דופן וה"עליהום" ההדדי רק יקצין את המצב הטעון כבר בלאו הכי
|
|
"עליהום" מסוכן [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
המאבק שמתחולל בעיצומם של ימים אלה בין העדה החרדית לבין חוגים חילונים-קיצונים כבר הספיק לצאת מכל פרופורציה. בסך-הכל הוא ניטש בין "אאוטסיידרים" יוצאי דופן משני הצדדים, שאינם משקפים את הרוב הגדול והמתון שבשני קצות הקשת.
העדה החרדית היא קבוצה קטנה שמונה אלפים בלבד. היא מתייחדת בהתנגדותה החריפה לציונות והיא גם זו שאחראית למרבית הפעילות הקיצונית והמקוממת, שמחוללת סערה ציבורית גדולה כל-כך. אלה הנמנים עימה משתמטים מגיוס, מנהלים הפגנות-שבת רועשות, מקיימים הפרדה בין גברים ונשים ומפלים לרעה תלמידים אתיופים בבתי-ספרם. רובו הגדול של הציבור החילוני מסתייג ומתנער מהם וחלקו אינו עימם. חובשי הכיפות הסרוגות, ה"דוסים" מהנח"ל החרדי ואלה המשתייכים לגוש אמונים, אפילו אינם מהססים לשרת ביחידות קרביות נבחרות ונאמנותם למדינה ולצבא היא ללא סייג. מלבד הכיפה שעל ראשם, הם אינם שונים במאומה מאחיהם החילונים ולזכותם ייאמר שהם מקפידים על שמירת השבת והכשרות מבלי לכפות את דעותיהם ומנהגיהם על אחרים.
|
|
|
|
|
הפגנת חילונים נגד הכפייה הדתית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
מן הצד השני של המתרס ניצבת קבוצה קיצונית של חילונים, שחרתו על דגלם את המאבק נגד הכפייה הדתית. את החרדים הם מחרימים על שאינם משרתים בצה"ל, על האפליה שהם נוהגים במי ששונה מהם, ועל שאינם לומדים ומלמדים את מקצועות הליבה. לצורך העניין הם גם אינם בוחלים בכפייה חילונית: דורשים להסיר מזוזות, חותמים על עצומה נגד הקמתם של מקוואות בשכונותיהם ומכריזים חרם טוטאלי על מוצרים הנושאים את חותמת הבד"ץ.
ההחרמות ההדדיות אינן אלא סערה בכוס מים ודומות יותר לנקמה בפשפשים. שום אסון לא יתחולל אם קבוצה שולית שכזו, מרגיזה ככל שתהיה, לא תשרת בצבא כאשר תורתה היא אומנותה. והרי גם המיעוט הקטן של "נטורי קרתא" לא רק שמשתמט מהצבא - הוא בכלל לא מכיר במדינה ואפילו מוכן, כקוויזלינג, לשתף פעולה עם האויב. ישראל למדה לחיות עם העניין בשלום, בלא שהעניין יטריד אותה יתר על המידה.
עכשיו, מששני הצדדים עלו על עץ גבוה מדי, הגיע הזמן לרדת ממנו. לא זו בלבד שהכרזת חרם ומלחמה הדדית לא יסייעו במאום - הם רק יקצינו את המצב הטעון בלאו הכי ועלולים לדרדר אותו למלחמת-אחים מיותרת. די ל"עליהום" ההדדי של כפייה דתית מחד-גיסא וכפייה חילונית מאידך-גיסא.
|
|
| תאריך:
|
14/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
14/05/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אוסטי
|
15/05/10 10:23
|
|
אי-אפשר שלא להזדעזע מן ההחלטה האומללה על עסקת טיעון עם האם המרעיבה, בה על-פי ההצעה, לא תישלח היא, ולו ליום אחד, לכלא, וזאת לאחר מסכת קשה של התעללות בבנה הקטן.
|
|
|
|
|
בתשעה במאי מלאו 60 שנה לנאומו של שר החוץ הצרפתי רוברט שומאן, במהלכו הוא קרא לאיחוד תעשיות הפחם והפלדה של גרמניה וצרפת. בחלוף שנה, חתמו שתי המדינות על ההסכם. הסכם זה היה לאבן המסד הראשונה בבניין איחוד אירופה, שעל השלמתו עמלות מאז חברות האיחוד האירופי. בבסיס הצעתו ההיסטורית (לה נתן הקנצלר הגרמני אדנאואור את הסכמתו המידית), עמדו ההנחות ולפיהן, בלעדי השותפות הצרפתית גרמנית לא ניתן יהיה להשיג דבר באירופה וכן שהאבן הראשונה חייבת להיות כלכלית ולא פוליטית. מאז, כפי שאנו יודעים, זרמו מים רבים בנהר הריין.
|
|
|
|
|
כשאריק איינשטיין שר "כתבו עליו בעיתון הרבה דברים, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה", עולם התקשורת לא כלל את האינטרנט. לא היו בלוגים, אתרי תוכן, רשתות חברתיות ועוד. אבל הסנטימנט שמייצג השיר הזה נכון עוד יותר בימינו - כאשר כל אדם יכול לכתוב ולפרסם באינטרנט את כל אשר על ליבו, מובן מאליו שחלק מהתכנים ברשת קשורים למציאות בקשר רופף ביותר, ולעיתים מנותקים ממנה כליל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לכל אוהבי הקפה - האם ספרתם פעם כמה כוסות קפה אתם שותים ביום? האם הוספתם למספר את מספר כוסות הדיאט קולה וכוסות התה שאתם שותים בנוסף לקפה?
|
|
|
|
|
