|
אנחל גורייה, מזכ"ל ה-OECD ושמעון פרס נשיא המדינה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
מאז שהצטרפה מדינתנו האהובה למשפחת ה-
OECD השתנו סדרי עולם ותבונה חדשה ירדה לעולם. OECD - מילת מפתח בכל אשר תפנה - בעיתון, בטלוויזיה, בעבודה ועוד מעט גם במטבח.
לכל שאלה יש תשובה, לכל מעשה יש סיבה, לכל החלטה יש אוטוריטה ובכולם היא המילה הנוראית הזו: OECD. לו לפחות הייתה בת שלוש אותיות וכאלה שאינן שוברות את השיניים, אבל המפותחות במדינות העולם לא התחשבו ולא שאלו, הן פשוט קבעו ומאז נגזר גורלנו ואנו אסירים של ה-LSD הזה...
ח"כ פרץ העלה רעיון להגדיל את שכר המינימום והתגובה לא בוששה לבוא: "לא אפשרי, היות שנוגד את מדיניות ה-OECD". ומה בדבר תשובה מנומקת, ומה לגבי התייחסות עניינית?
ראש הממשלה מתכוון לייעל סדרי שלטון - ממרפסת ועד עסק - וכל זה למה? כי ההתייעלות תיתן לנו נקודות ותעלה את מקומנו ב-OECD, לא חלילה כי הדבר ייטיב עם העם, אלא כי המדרג ב-OECD ישופר.
וכך, על כל צעד ושעל, ישראל שלנו (לא העיתון) הפכה לשבוית "רייטינג" של ה-OECD. יעלה הרייטינג - יבוצע, לא ישפיע על הרייטינג - לא יבוצע. בקיצור, תוכנית ריאליטי לאומית.
אולי הפתרון הוא להציע לארגון המדינות המפותחות שיתנו דירוג למימוש נושאים החשובים לכל עם ועם, כפי שהיה פעם עת היינו קובעים את מעשינו על-פי צורך ולא על-פי דירוג.