"משרות אמון" - מסווה לשחיתות

אם את/ה חפץ/ה במשרה ראויה ומכניסה, מוטב שלא לבזבז את הזמן לריק בלימודים או בהשקעה גדולה במקום העבודה. לך לפוליטיקה, תהיה חבר מרכז, מקורב לאישיות זו או אחרת הנמצאת בקודקוד הפירמידה. מובטח לך שביום מן הימים תקבל משרה טובה, מבלי שום קשר לכישורים שלך ולמקצועך. הקרבה לפוליטיקאים הבכירים, הן במישור הארצי והן במישור המקומי, היא זו שתזכה אותך בעבודה טובה, מכניסה, ובתנאים שמעולם לא חלמת עליהם. אל תצפה שמוסדות המדינה האמונים על טוהר המידות יסייעו לך, כי הם לא יעשו זאת לעולם.

לפני מספר שבועות התקיים בוועדת החוק, חוקה ומשפט דיון בנושא המכרזים ה"תפורים", בו נטל חלק נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר. כבר בפתח הישיבה, אמר היושב-ראש, ח"כ דוד רותם, את הדברים הבאים:

• "אדוני הנציב, תודה לך שבאת... אחת הבעיות שעולות בוועדה, בין בפניות ציבור ובין בפניות של גופים אחרים, זה נושא של מכרזים בשירות המדינה. כשאני מדבר על מכרזים בשירות המדינה, אני מתכוון גם למושג הרחב יותר, גם מכרזים ברשויות המקומיות ובשלטון המקומי, ואני יודע שאינם כפופים לכם, אבל זו עדיין בעיה שקיימת. אחת הטענות הקשות מדברת על מכרזים תפורים, על ועדות איתור במקום ועדות מכרזים ועל כך שלא תמיד נבחרים האנשים הטובים ביותר, בין היתר בשל קשרים ולא תמיד כישורים".

הבנתם את זה? אך עדיין לא הגענו אל התחתית. תשובותיו של נציב שירות המדינה באותה הישיבה היו מגומגמות, בלשון המעטה.

אך לא רק בשירות המדינה "משרות האמון" הן מסווה למינויים-מטעם. כך למשל באוניברסיטאות, כפי שהעיד על כך הח"כ אריה אלדד, פרופ' ברפואה:

• "האקדמיה, מכיוון שאני בא משם, אני יכול להגיד לך, ידועה לשמצה במינויים מוטים של קליקות, של מכרזים תפורים, של ועדות איתור מוכוונות משימה. אני מציע לא להתקשט באקדמיה לצרכים האלה, כי אין להם זרי דפנה לחלוקה בעניין הזה".

שומו שמים: גם באוניברסיטאות ישנם מינויים בלתי כשרים אלא כשרים בלבד. המבקש להיכנס בשערי האוניברסיטאות כדי לעבוד בהן, לעולם לא יצליח לעשות זאת ללא חסותו של איש מרכזי בתוך המערכת.

המינויים ברשות המיסים שלאחרונה הייתה בכותרות, לרשויות האחרות במשרדי הממשלה, בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, ובמה לא בעצם - הם מושחתים, לכאורה ונגועים בהתערבות פוליטית בוטה.

רק לפני מספר ימים קראנו כולנו על מינויו הצפוי של תא"ל (במיל.) ח"כ ושר לשעבר, אפי איתם, למשרת יו"ר או מנכ"ל חברת החשמל. עם כל ההערכה לעברו של מר איתם, מה הקשר בין תפקידיו לשעבר לבין חברת החשמל? לכאורה אין, אך בפועל יש ועוד איך: מר איתם הוא נוכח חבר ליכוד, מקורב לראש הממשלה ולשרים אחרים. בהיעדר תעסוקה ממשית, החברים התגייסו למצוא לו "משרת אמון" שיש בצידה גם הכנסה ראויה, וגם לא מעט קשרים אחרים. לזכותו של מר איתם ייאמר שהוא איננו הראשון המקבל את המשרה הכה רמה בחברת החשמל. קדמו לו פוליטיקאים בדימוס או מקורבים לפוליטיקאים.

תחת הכותרת: "פעם חברת כנסת, היום דירקטורית, תמיד פוליטיקאית - מפת הקשרים של נחמה רונן" (הארץ, 28.5.10), מופיעות השורות הבאות: "מהלך הקריירה של רונן ממחיש את הקשרים ההדוקים, הדוקים מדי, הנוצרים במעגלים של עולם הפוליטיקה והעסקים, בתפר שבין הון לשלטון. רונן, ואת זה יגידו גם מבקריה, יודעת לנהל, לפחות במובן התפעולי של המלה. מצד שני, קשה למצוא אצל רונן, בעלת תואר ראשון בחינוך ובהיסטוריה ותואר שני במינהל ציבורי, ניסיון עסקי מוכח, כישרון מיוחד לעסקים או מומחיות מיוחדת". החברות במועדונים הפוליטיים הנכונים היא שסייעה לרונן להגיע לפסגה.

הדוגמאות הן כמעט אינסופיות. החל מקציני צבא בכירים, אנשי מערכות הביטחון האחרות, ח"כים לשעבר ובעתיד, ופקידים בכירים ביותר, מכינים לעצמם את הקרקע לרווחים עצומים באמצעות הפוליטיקה. לפתע שומעים על אחים של שר, או ח"כ, או השד יודע של מי במערכת השלטונית, המועסקים במשרות בכירות ללא כל הכשרה, אלא בזכות קשריהם הפוליטיים.

ברשויות המקומיות המצב הרבה יותר קטסטרופלי משום ששם אין כל פיקוח או בקרה. "משרות האמון" מאוישות על-ידי מקורבים פוליטיים המרוויחים סכומי עתק, ואילו כל השאר מרוויחים בקושי שכר מינימום. זו שחיתות שאין כדוגמתה.

השמחים לאידם של אלה אשר נתפסו והורשעו, חייבים לדעת שהמדובר בטיפה באוקיינוס השחיתות הפוקדת את כל משרדי הממשלה, את המערכות הציבוריות, העמותות וכדומה. אחרי זה מתפלאים על התפקוד הלקוי.