תנועת אם תרצו היא תנועה יומרנית. היא הגדירה כמטרה להקים את המהפכה הציונית השנייה.
הפגנות התמיכה של ארגון הסטודנטים בחיילים המוצבים על גדר ההפרדה לאורכה ולרוחבה והנוכחות בשייח ג'ראח כתמיכה באחדות ירושלים - הציבו את התנועה החוץ-פרלמנטרית כקונטרה לתנועות השמאל הרדיקלי השונות, ואף הגדירו אותה כימין קיצוני.
התנועה, אותה הקימו רונן שובל וארז תדמור, שואפת דווקא להיות במרכז המפה הפוליטית. "מחזירים את הציונות למרכז" - זו הסיסמה שלהם.
איש חכם אמר לי פעם, שפוליטיקה היא כמו מאזניים - לא משנה מה תשים על מרכז המשקל, הוא לא יזוז, לא ימינה ולא שמאלה. אם תרצו הזיזה ועוד איך.
אם הלאומיות הייתה נחלת הימין הלאומי בשנים האחרונות, דווקא כעת התעורר לו
השמאל הלאומי, שמבקש להראות שהציונות היא גם מנת חלקו. נוספים עליו ארגונים חדשים כמו "השומר החדש", אשר מנסה להשיב את ההגנה על שטחי מדינת ישראל עמוק בלב ליבה של ישראל.
מרבית המפלגות הציוניות ניצבות כעת לצידה של הממשלה במסע ההסברה נגד המשט הטורקי.
אומרים שאנחנו בתקופת הפוסט-פוסט מודרנה, פוסט ציונות. רק לאנטישמיות אין פוסט. היא תמיד תהיה רלוונטית. דווקא עכשיו, כשאנו אט-אט מאבדים את הנקודות בהסברה מול העולם, עלינו לגבש חזון חדש משלנו, להגדיר את מטרות הציונות החדשה ולהתכסות בעננה, כולנו כאחד, כי כמו שאמר הרצל: אם תרצו, אין זו אגדה. אם נרצה כולנו יחד, זאת לא תהיה אגדה בכלל.
