הכשל המדיני והמודיעיני של המשט הטורקי לעזה הוא אות מבשר רעות לבאות. במחדל הישראלי יש כדי להטיל ספקות ותמיהות בשיקול-דעתם של מי שאמורים לנווט את התגובה הצבאית הראויה למשט שכזה.
כל הסימנים מעידים שישראל לא למדה, עדיין, את הלקח המתבקש מן המחדל, לנוכח תרחישי-אימים חדשים, שככל הנראה עוד רובצים לפתחנו. בינתיים ניתן רק להתנחם מכך שאך בדרך נס, ותודות לתושייתם ותעוזתם של אנשי שייטת 13, לא הובילה שאננותם של מתכנני התגובה הישראלית לאסון גדול הרבה יותר. למרבה המזל ולמרות המחדל, נמנעה ברגע האחרון חטיפתם של בני-ערובה מאנשי הקומנדו הימי, שאילו צלחה, הייתה משמשת קלף-מיקוח נוסף לזה של גלעד שליט, הקיים כבר ארבע שנים.
קואליציה מסוכנת כאן המקום להזכיר כי הקומנדו הימי נועד בראש ובראשונה למשימה התקפית. זו, למרבה הצער, נמנעה ממנו בכורח הנסיבות, בשל תכנון אומלל ואימפוטנטי. במקום לנהל אופנסיבה, נאלצו אנשיו לגונן על עצמם, כשנוסף לכל הצרות הם גם הושמו ללעג ולקלס בפני חיות-טרף צמאות דם.
כך או אחרת, הגיעה העת להבחין בקואליציה ערמומית ומסוכנת המסתמנת מולנו, בדמותן של אירן וטורקיה ובסיועם של ארגוני-טרור רצחניים כמו החמאס ואל-קאעידה, המבקשים לטמון לנו מלכודת, כדי שרק ניפול לתוכה.
קאזוס בלי כל הסימנים מעידים שישראל עדיין לא למדה את הלקח הנדרש ממה שאירע. הדבר מדאיג במיוחד לנוכח תרחיש-אימים נוסף הצפוי כבר בזמן הקרוב והפעם ביתר-דינאמיקה. המדובר בספינות-מלחמה טורקיות, ואולי גם אירניות, שמטרתן לשבור את הסגר הימי שלנו על עזה. על-פי השמועות, עלולים להתגלות הפעם, ככוכבי שיט הטרור, נשיא-טורקיה,
ארדואן, וראש ממשלת אירן,
אחמדינג'אד. מסע ימי שכזה עלול להתפרש כ"קאזוס בלי", שסופו מי ישורנו. אין ספק שלתרחיש-אימים כזה צריכה ישראל להיערך מבעוד מועד.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
