באתרי האינטרנט הופצה תמונת מחזור של בית הספר לטרור, שמנהליו ומוריו הם ראשי השמאל הקיצוני, אך לצערי, כרגיל, השרתים שנקראו פעם שמשים, חסרים מן התמונה. זו אפליה על-רקע גזעני. השרתים הם נתניהו, ברק ולבני, מלבי המדיניות של אובמה,
ארדואן ו
אחמדינג'אד. כל עוד ראשי שלטון בישראל מנהלים שיחות קרבה והורסים פחוני יהודים, הם מארגנים את המשט הבא.
אומות העולם רואות עין בעין כי יש שכר לפועלן. היהודים ממשיכים לבצע את תפקידם המסורתי בהתלהבות ראויה לציון - להרוס פחונים בבית אל ולשלח בנוער וברבנים הנאמנים לדינא דמלכותא אלות וגז פלפל. כאשר משלחי היס"מ מייחלים ליום שבו יוכלו בקרוב ממש להכריז על הינתקות מה"בריונים המשיחיים" והפייגלינים למיניהם, ולהפקירם לחסדי המדינה המפורזת, הלא היא מדינת פלשתין.
לפיכך יידעו עבדי אובמה ומלביו, מלבי תקוות השמדת עם ישראל ומלביניו, כי כל החלטות הכנסת, הממשלה, בתי המשפט וזרועותיהם הבריוניות אינן חוקיות והם עתידים לתת את הדין ולשלם פיצויים כבדים ואישיים, ושילומים לנפגעיהם מימות מנחם בגין וגירוש סיני ועד לפינוי וההפקרה של יהודה ושומרון והגולן.
חוקי ההקפאה הם חוקים גזעניים, פשעים נגד העם היהודי, חוקים שתכליתם הראויה היחידה היא גירוש עם ישראל מארצו והפקרתו לחסדי האויב. כל מי שפועל לקיים את החוקים הללו בשתיקה ובמחדל, כמו מפלגת הבית היהודי, שס וחרדים שאינם שוברי שתיקה, עומדים על הדם, וגם הם יתנו הדין בשמים ובארץ בבוא יומם הקרוב בנחות טילי אחמדינג'אד וכל הנלווים עימו בפתח ביתם.
אי-החוקיות במישור המשפט הבינלאומי נובעת מהזכויות של העם היהודי בארץ ישראל, שהוקנו לו ולא נשללו בהחלטות המנדט וחבר הלאומים, וביכולתה ומחובתה החוקתית של מדינת ישראל להחיל את ריבונותה על כל חבלי ארץ ישראל הנמצאים בידיה וליישבם. הימנעותה מלעשות כן מאז תשכ”ז, היא שהביאה על העם היהודי את המתרחש לבוא שהוא גרוע מכל דמיון.
שום ועדת חקירה לא תוכל להשביע את תיאבון אומות העולם - שלובה על-ידי ממשלות ישראל לדורותיהן - למגר את העם היהודי. ממשלות ישראל אפשרו לערביי הגליל, הנגב, השרון והשומרון להשתרג ככל אוות-נפשם בתמיכת ממשלות ישראל וזרועותיה, ובכך ליבו את תאוות הדמים והניצחון של אויבי ישראל באשר הם. לא מתמימות ומאהבת השלום עשו זאת ממשלות ישראל, אלא כנציגות נאמנות של פחדי עמן מיישותו היהודית. תאוות השלום הייתה ביטוי מתמיד לקבלת התעודה ממנהלי בית הספר, המכירה בתהליך ההתבגרות של העם הישראלי "הנורמלי", היושב לבטח על אדמת פלשתין על-פי משפט העמים. תאווה זו, שאינה שבעה לעולם, היא המשלחת את היהודים שאולה.
מובן הוא שאי-החוקיות העיקרית נובעת מהתכחשות, הכחשת, השכחת ושיכחת חוקי תורת ישראל ונותן התורה. עם ישראל אינו יכול להיות ישות לגיטימית ובוודאי לא מדינתו כאשר הוא מתכחש לסיבת קיומו בעולם, ובעיקר לא לעיני העמים והדתות המציינות בכתביהן את בוגדנותו המוכחת, החוזרת ונשנית של עם ישראל, המוכיח זאת יום-יום ומלבה את תסכול העולם בפני סילוק הקדושה שבה טורח עם ישראל טירחה כה מרובה.
יהודים וגויים מצפים בסתר ליבם לא רק לחורבן אלא גם לגאולה מטומאות העמים והתקדשות עם ישראל כפי האמור בכתביהם. עדיין, לצד הנאצות והחרפות והרדיפות האנטישמיות, עם ישראל נשאר עם הכתב, עם הנבואה ומקור השראת שכינה בעולם. ככל שעם ישראל ממשיך במה שמכונה תהליך השלום הנוכחי, הוא יזכה אך לבוז, לתסכול, לשנאה ולחורבן הולך וגובר.
אם ישנו חינוך שעסק בכיסא ה' בעולם, מלכות ה' תופיע מיד ואם אחרי הישמדנו יופיע, ימוגר נא כיסאו לעד. על החינוך הממלכתי דתי בכל רמותיו לשנות מדרכו באופן המהותי ביותר ולהסתייג באופן מוחלט מהביטויים האופייניים של מדינת ישראל הנוכחית בחינוך, במשפט, במלחמה ובכלכלה, שסמלם הכולל עולה במאמצים להשכנת תועבות הגויים מירושלים ועד תל אביב, כאשר מנהיגיו מתחרים ביניהם מי יעמוד בראש המצעד כאשר הם קוראים לארץ המקיאה את יושביה 'הידד'.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
