המנהיגות הערבית הטרוריסטית בארץ ישראל פעלה בעבר ועדין פועלת בהנחה שאין ליהודים הכוחות הנפשיים והאחדות לעמוד איתנים לטווח ארוך. הם האמינו ועדין מאמינים שלאורך זמן הם יכולים לשבור את היהודים ולגרום להוצאת רובם מהארץ. הערבים האלו הבינו שכאחת מתוצאות הטרור ימצאו שותפים בין היהודים שיאשימו את אחיהם בחוסר השלום ויכו אותם במילים כואבות, בדלגיטימציה ובשם החוק. בקיצור, היהודים האלו ישלימו את עבודת הטרור. כך נראה המצב היום.
דחיית הצעת ברק - הצעה שבה הפלשתינים היו יכולים להשיג ללא טרור מדינה בגבולות 67' ובירתה ירושלים - הייתה מכוונת להובלת היהודים לשלב הבא של נכנעות בשימוש בטרור והפעלת השותפים הישראליים. כך נולד הסכם ז'נבה ודרכו החדשה של השמאל הקיצוני הישראלי; הכרעת ממשלות ישראל ועם ישראל לכניעה כללית על-ידי קשר ישיר למנהיגי העולם.
הם ישכנעו אותם, ולמעשה יזמינו לחצים ביטחוניים וכלכליים על הממשלה והעם. בשיטה זאת 'ידלגו' על הממשלה והעם שיצטרכו לקבל הפעם 'מדינה' יהודית בעירבון העולם עד השלב הבא. השלב הזה יכלול בין היתר המשך הטרור ועבודת הכיבוש של 'הרחם הערביה' בתמיכה כספית מלאה של הדמוקרטיה 'הנאורה השוויונית' הישראלית. יש לציין שהשותפים הישראלים עושים את שלהם מאמונה שדרכם היא הדרך הנכונה, המוסרית, הערכית לשלום אמת.
ז'נבה מוכיחה התזה הערבית כלפי היהודים; שלמרות מכות רצח קבועים, הם לא מגיבים כמו עם נורמלי שהיה דורש ניצחון מלא על האויב אלא מחפשים 'פשרות' המטיבים יותר עם האויב האכזרי. ברוח זו שרון - איש שבעבר יצג הכוח הפנימי, הלוחם, שהבין מקומו של הכוח בהישרדות בעולם ובמיוחד בים של ערבים עוינים - איבד דרכו ואימץ את הדרך שבה הערבים מבינים את היהודי.
תוכנית ההינתקות היא ביטול זכויות והפחתת הביטחון עבור כלום. הטענה שבמסגרת של גירוש יהודים מעזה (כמעט כולה) וחלקים מיהודה ושומרון יפחיתו הטרור, הנזק לכלכלה, והעולם יפסיק לדרוש כניעה כללית... אינם עומדים בבדיקה. הרמטכ"ל, ראש השב"כ... כבר הצהירו שנסיגות תחת אש, ללא הסכם... אינם הדרך לשקט אלא חיזוק הטרור, יותר גיוסים, יותר שפיכות דמים. מנהיגי העולם כמו מזכ"ל האו"ם כבר ברכו על ההצעה החד צדדית הכניעתית הראשונה וקראו בתוקף להמשך הגירושים של היהודים מכל שטחי הכיבוש שפירושם חזרה לגבולות 67', חלוקת ירושלים... כך, אם תכנית ההינתקות תתבצע, עלינו לצפות לעליה במחיר הביטחון, לפגיעות בכלכלה, והתגברות לחץ העולם להמשיך בגירוש אחים, לכניעות ללא כלום.
יש לציין בגאווה שלמרות הלחצים הפנימיים להתכחש להצהרות החוזרות ונשנות של הטרוריסטים - שמטרתם היא חיסול מדינת היהודים - רוב העם 'בפרימיטיביות' שלו, ללא התחשבות בחכמלוגיה, באידיאולוגיה של נאורים או אחרים, מבין את מגמת הערבים. הם מבינים הפשט, הדרש והנסתר של האויב בפשטות; הוא רוצה להיפתר מהיהודים, לגרשם משטחי 'הכיבוש' - לא רק הרי יהודה, שומרון ועזה, ירושלים, אלא הארץ כולה עד הים.
יש לציין בגאווה גם את רבע מיליון החלוצים המקבלים הרבה יותר מנות טרור פיסי מהערבים וטרור מילולי של אחים. הם לא בורחים, עומדים על המשמרת, מסכנים משפחותיהם ועומדים בחזית הקדמית חזקים למרות הממשלה העוינת; ממשלה לדוגמה שמסרבת להעניק להם מעמד של ישובים בחזית כמו שהעניקה לשדרות ולישובים בצפון. ללא רוחם וגבורתם כבר היו היהודים ברגל אחת בים התיכון.
על העם לאגור כוח, לדרוש מנהיגות אחרת, נורמלית, עם חזון יהודי-ציוני-לאומי שתגייס את כוחו לעשיית שלום עם אלו המבקשים שלום ולהכות ללא רחמים את הדורשים את נפשו וארצו.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
