בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פוליטיזציה ברשויות המקומיות - הקטנת כוח העובדים
|
במקום לחזק את בעלי התפקידים הסטטוטוריים ברשויות המקומיות, השומרים באופן יחסי על מסגרות מובנות בתחומי התקציב והתכנון, מתחזקת המגמה להקטין כוחם לטובת נבחרי הציבור והפוליטיקה
הצעת החוק לגבי הגבלת כהונת גזברים ויועצים משפטיים ברשויות המקומיות עלולה לחזק את הפוליטיזציה על-חשבון המקצועיות. לפני כשבוע באופן צנוע הניחו חברי הכנסת: שטרית, אלקין, אזולאי, גפני, אדרי ואחרים הצעת חוק, לפיה תוגבל כהונתם של יועצים משפטיים וגזברי הרשויות המקומיות. להלן תקציר ההצעה, המתייחסת לתיקון בפקודת העיריות בסעיף 167(ה): - (3) תקופת כהונתו של גזבר לא תעלה על שש שנים, ואולם רשאית המועצה בהחלטה ברוב חבריה ובאישור שר הפנים, לשוב ולמנותו לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת, ובלבד שלא יכהן בתפקיד יותר מתשע שנים רצופות
תיקון חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) 2. בחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל"ו–1975, בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ג) תקופת כהונתו של היועץ המשפטי של רשות מקומית לא תעלה על שש שנים, ואולם רשאית מועצת הרשות המקומית בהחלטה ברוב חבריה ובאישור שר הפנים, לשוב ולמנותו לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת, ובלבד שלא יכהן בתפקיד יותר מתשע שנים רצופות. (ב) הוראות סעיף 167(ה) לפקודת העיריות כנוסחו בחוק זה והוראות סעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל"ו–1975 כנוסחו בחוק זה, יחולו על יועץ משפטי או גזבר של רשות מקומית אשר מכהן בתפקידו ערב פרסומו של חוק זה, ואולם, יועץ משפטי או גזבר אשר ערב פרסומו של חוק זה מכהן בתפקידו למעלה מחמש שנים רצופות, תסתיים כהונתו בתום שנה ממועד פרסומו של חוק זה או במועד סיום העסקתו כאמור, לפי המוקדם מביניהם. (ג) על-אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאית מועצת הרשות המקומית, על-פי המלצת ראש הרשות המקומית, בהחלטה ברוב חבריה ובאישור שר הפנים, להאריך את כהונתו לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת, ובלבד שלא יכהן בתפקיד יותר מתשע שנים רצופות. בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי: - "מטרתה של הצעת חוק זו היא לקבוע הוראות בדבר משך הכהונה של יועצים משפטיים וגזברים ברשויות המקומיות. הצעת החוק נועדה לעגן את התפיסה, לפיה יש להגביל כהונה של עובדים בכירים בשירות הציבורי, ולפעול לפיה גם ברשויות המקומיות, תוך התחשבות באופיו של התפקיד ובצרכי הרשויות המקומיות.
הרקע לחוק הוא התפיסה המתרחבת בנושא השירות הציבורי, לפיה, מחד, יש להגביל כהונה של עובדים בדרגות בכירות, ומאידך, יש לאפשר התמקצעות של עובדים בכירים בתפקיד, תוך שמירה על עצמאותם. ברשויות מקומיות לא מעטות, מכהנים בתפקידים בכירים בעלי תפקידים שונים למעלה מעשרים שנים בתפקידם. כתוצאה מכך, ניתן להבחין, בין היתר, בכשלים בגין שחיקה ניכרת, סטגנציה וקיבעון של כוח אדם, עזיבת דור ביניים איכותי בעובדי הרשויות המקומיות, נוכח אי יכולת להתקדם והעדר אופק תעסוקתי, פגיעה ביכולת הרשות המקומית להוביל מהלכים של התייעלות, חידוש ושידוד מערכות ועוד, כל אלו פוגעים בשירות הציבורי ובהתנהלות הרשויות המקומיות". הבעייתיות: לכאורה יש הצדקה להכנסת דינמיקה למנהל הציבורי כדי למנוע קיבעון, סטגנציה, בשירות הציבורי. ברם, במקרה של גזברי רשויות מקומיות היה זה אך נכון להכפיפם למשרד האוצר ולעגן את תפקידם כתפקיד סטטוטורי לכל דבר, כפי שהוא היום, בתוספת חיזוק סמכויותיהם לצורך השמירה על תקציבי הרשויות המקומיות. חיזוק סמכויות הגזבר כ"מיני שר אוצר" יאפשר באופן יחסי שמירה על מסגרות התקציב ואי-חריגה מהן. ראוי לציין כי גם כיום הגזבר פועל כגובה מס על-פי פקודת מס ההכנסה. הצעת החוק מכניסה אלמנטים של פוליטיזציה בעבודת הגזבר וחושפת אותו ללחצים של הדרג הפוליטי, שכן הוא יהיה תלוי בהארכת כהונתו בדרג הנבחר, כך שייאלץ להתכופף כלפיו במידה שיהיה מעוניין בהמשך עבודתו. מצב דברים זה הוא בעייתי. ראוי היה למגישי הצעת החוק כי יאפשרו מתן כלים מקצועיים לדרג הסטטוטורי, המקצועי, ברשויות המקומיות, ולא יקצצו את כנפיו - דבר שעלול לפתוח פתח להכשרת חריגות תקציביות ומתן לגיטימציה לפעילות שלא על-פי מסגרות תקציב ברורות, אשר תוחמות - גם אם במעט - את פרנסי הציבור מחגיגה תקציבית.
|
|
הוגש ליו"ר הכנסת והסגנים והונח על שולחן הכנסת ביום כ"ה בסיוון התש"ע – 7.6.10
|
|
תאריך:
|
24/06/2010
|
|
|
עודכן:
|
25/06/2010
|
|
ד"ר דויד שוורץ
|
פוליטיזציה ברשויות המקומיות - הקטנת כוח העובדים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בובי
|
10/10/10 19:01
|
|
2
|
|
שושנה הירוקה
|
10/10/10 19:22
|
|
3
|
|
ברצי
|
10/10/10 19:31
|
|
על-רקע מצבה ההולך ומחמיר של מדינת ישראל, בולטת התופעה המשונה של אותם האנשים שניתן להגדירם כ"המרוצים תמיד". המרוצה לא ייתן למציאות למחוק את החיוך הנצחי מפניו. טוב לו, וזהו. העולם שונא אותנו? - מה פתאום? בפפואה המזרחית "מתים עלינו"; יצאנו חבוטים מהעימות עם חיזבאללה? - איפה אתה חי?! תראה איך התיירות פורחת בצפון!; מבצע עופרת יצוקה לא ערער את מעמד החמאס ולא החזיר את שליט? - תגיד לי, מה אתה מבין בכלל? מתי בפעם האחרונה פיקדת על אוגדה בקרב?; שייטת 13 הושפלה בפעילות נגד המשט ונאלצנו תחת לחץ לפתוח את הסגר? - זו בכלל הייתה התוכנית הגאונית של ביבי וברק להתרת הקשר הגורדי בעזה, בדיוק כמו הבריחה מלבנון.
|
|
|
לפני שבוחרים מזגן לבית החדש, ישנם מספר פרמטרים שיש לקחת בחשבון. חברת טורנדו מוצרי צריכה, משווקת מזגני טורנדו, מעניקה טיפים מקצועיים לבחירת מזגן:
|
|
|
בשיח הציבורי, התקשורתי, האקדמי והפוליטי עולה בימים אלו בישראל ובמקומות רבים בעולם השאלה - האם מצבה הבינלאומי של ישראל כיום הוא הגרוע אי-פעם? לכאורה, התשובה המתבקשת היא - כן. ואולם, אלו המשיבים בחיוב על השאלה, שומטים מזיכרונם ימים אחרים, יש שיגידו קשים יותר ויש שיגידו קשים פחות, ימים בהם היה נדמה כי ישראל עומדת על עברי פי-פחת וכי נס הקמת המדינה היהודית, המשמשת גם כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, עמד בסיכון ממשי. ודוגמאות היסטוריות יש למכביר:
|
|
|
פרשת השבוע, פרשת "בלק", הנקראת על שמו של מלך מואב, פותחת בסיפור "קואליציוני" בין מואב ומדיין, וזאת כדי להביא את בלעם בן בעור הרשע (יש לציין שב-60 הפעמים שבלעם כשם זכר פרטי ופעם אחת כשם של מקום, המילה רשע לא מופיעה) "הפילוסוף הגדול והאחרון שבנביאי אומות העולם" [בראשית רבה ס"ה] אל המדבר בדחיפות לקלל את עם ישראל הבלתי מנוצח באופן פיזי. ומדוע? - "משום שכל כוחו היה בפיו ומפתחות חוכמת הכישוף והקסמים היו בידיו ובחוכמה זו הוא היה מעולה יותר ממשה" [הזוהר ח"ג, ש"ה]. לאחר שבלעם "משתכנע" ללכת, האתון שעליה רכב "רואה" את מלאך ה', נוטה מהדרך והולכת בשדה. בלעם מכה אותה "שלש רגלים" ליישר אורחה. האתון נלחצת אל הקיר כשהיא שוב "רואה" את מלאך ה' ולוחצת את רגל בלעם המוסיף להכותה. האתון "פותחת" את פיה ומוכיחה אותו על מעשיו שאינם עולים בקנה אחד עם הביטוי "צער בעלי-חיים".
|
|
|
אירופה על סף רתיחה נגד ישראל ומובילה בחתירה חסרת-תקדים נגד הלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינה יהודית עצמאית. הממצאים בשטח ממש זעקו אלי בסבב ההרצאות האחרון שעשיתי בבריסל ובנורבגיה, שחפף למשבר הדיפלומטי ה"חדש" עם משט הסיוע ה"הומניטרי" לעזה.
|
|
|
|