השלטונות הדמוקרטיים בעולם שרויים בבעיה עמוקה, המזמינה יותר ויותר גנרלים למסור את המפתחות לשלטון האזרחי הנבחר בבחירות בלבד, אך רחוק מלב האומה. השלטון הדמוקרטי המניפולטיבי, המאמץ את אויביו אל חיקו, מסכן את שלום העולם.
ברק אובמה, בעקבות הדוגמה של מדינת ישראל מאז עסקת ג'יבריל, החליט לאמץ את הסיסמה "שלום עושים עם אויב". והנה במקביל,
בנימין נתניהו נואם בכנסת על הברית שבין השמאל הרדיקלי והאיסלאם הקיצוני אך אינו מסוגל להבין שהוא, הצל של אובמה, רק מבצע את המדיניות הזו. הוא ממשיך לתרום כל יום לדה-לגיטימציה של ישראל כדי לזכות בזמן שאול, ככל שהוא אינו מצליח להתנתק לתמיד מתהליך השלום.
אילו היה מקדים ומפטר את
אהוד ברק ומבצר שלטון לאומי, היה חוסם גם את
ציפי לבני. אבל נתניהו מפקיר עצמו בידי ברק ובסופו של קיץ גם בידי לבני. בינתיים האויב הניזון בכל העולם מתאוות הפיוס שנקראת 'שלום', הופך לצמא-דם יותר ויותר. כך באירופה וכך בכל מקום. מי יספוג את אסיה המתעוררת - ציר הרשע של
קוריאה הצפונית וסין; את התאוות האימפריאליות של רוסיה ושל טורקיה ושל טרור האיסלאם כולו? כנראה רק מדינת ישראל.
אובמה פתח את שערי הגיהינום לרווחה כאשר רעיונות דמוקרטיים יהודיים, רעיונות ניאו-מרקסיסטיים וכספים של שמאל יהודי-ליברלי ריפדו את דרכו לשלטון. הפילוסופיה המגינה על 'האחר' הפכה אותו ליקיר האנושות תוך הגשמת חלומותיה והתיאוריות האקדמיות המפוקפקות, פרי ההשתלה של אסכולת אדוארד סעיד, על הפוסט-קולוניאליזם כביטוי לאפליה מתקנת, מכשירה בכל האקדמיות, המובנות שמאלה, את כניעת המדינות לתוהו ובוהו שמשליטים הארגונים האנטי-מדינתיים הקוראים לביטול המדינות. כך לפחות עד המבול שיהיה לכל המאוחר בחשוון.
ואילו בישראל הפצ"ר
אביחי מנדלבליט שזכה לדרגת אלוף תמוהה תמורת השירותים הנכונים, החליט להעמיד לחקירה את מפקדי חטיבת כפיר שנהגו למעשה כמו הגנרל מקריסטל, והגנו על סגן אדם מלול שפעל כהלכה ודיבר אמת. המפקדים, כמו חייליהם הסרבנים, אומרים לשלטון האזרחי: אתה מבקש צבא שישפוך את דמו, תיקח אחריות קודם לכל, וראשית לכל תזדהה עם בני עמך ולא עם האויב. אך אם אתה אומר אמת כואבת שהשלטון מפקיר את חייליו ושולח אותם למשימות התאבדות כשייטת 13 שצריכה כעת לעצור כל יום מלחמת עולם, פרי מדיניות עיוורת, ואם עוד אתה מעז להגן על החיילים שלך - הפצ"ר, כמו גורמים משפטיים טיפוסיים, ינסו לאלץ אותך לקבור את האמת כי היא פוגעת בשלטון. התוצאות הזוועתיות של מלחמת אפגניסטן האבודה אינן משנות וגם לא תוצאות המלחמה נגד אירן. החשוב הוא לא לפגוע כמובן בסמכויות השלטון הזמני.
בעתיד הגנרל מקריסטל עוד יקבל את פרס הנובל להגנה על כדור הארץ מפני ההונים שפשטו עליו. אנו מקווים שיימצאו יותר ויותר אלופים שיואילו להסביר לאהוד ברק ולראש ממשלתו שהמדיניות שלהם, כמו הריצ'רץ' בעזה, אינה מרגיעה שום "שוחר שלום" ורק מעצימה את הפרובוקציות של האויב. לפיכך חיילים אחראים, לפחות כמו הטייס בדימוס ספקטור מהשמאל, אינם מוכנים להקריב את חייליהם לטובת היעדר מדיניות אחראית שאינה לוקחת ולעולם לא תיקח אחריות על המצב שאליו היא מדרדרת את מדינת ישראל, כאשר שק החבטות הם כמובן החרדים בעמנואל והמתנחלים ביצהר.
אי-סיום זדוני של מלחמת
עופרת יצוקה הותיר אותנו עם בעיית גלעד שליט; הבריחה מלבנון, השהייה הבלתי מוצדקת נגד כיבוש חוזר של הרצועה, ובעיקר אי-גיבוש מדיניות חדשה-עתיקה מחויבת המציאות למדינת ישראל, ההופכת בגין מדיניות השלום לסיכון חיים הולך וגובר לכל תושביה.
שדולת ארץ ישראל ו
אביגדור ליברמן חייבים לפרוש מן הקואליציה ולאפשר ללבני ולאובמה לנסות לבצע את מדיניותם. יש לקוות שבהימור המטורף הזה והאסונות שהוא יגרום בזמן קצר תבוא עד מהרה התפכחות ציבורית וייתכן שגם התפכחות פוליטית מהותית. נתניהו, ברק ולבני ייאלצו להתפטר. היהודים יבינו סוף-סוף שאין לרדוף שלום אלא לנצח במלחמה ואין לך רדיפת שלום טובה ממנה.
הקרע בין ציבור העם היהודי לבין ראשי השלטון, נתניהו שגזל את הימין, ברק שצפצף על העבודה ולבני ממזרת-שרון ויורשת-אולמרט ייאלץ את הציבור שאיננו יתום להגיע למסקנות בדבר ההגדרה העצמית הלאומית היהודית בארץ ישראל כולה כמדינה חד-לאומית. סוף-סוף תהיה חוקה ראויה לישראל כמדינה יהודית למען יהודים.
גם ארצות הברית תתעשת ממגיפת הפיוס, ההתבטלות בפני סין והפיוס עם העולם המוסלמי. מלחמת בני אור בבני חושך היא בלתי נמנעת.
הגנרל עשוי הבדולח מקריסטל שבר את הפריזמה של עירוב האור עם החושך, התוהו ובוהו השורר על פני התהום. הוא לא יהיה לבד במלחמה הזו.
