|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
|
מסעדת ג'ויה
|
|
|
|
מסעדת "ג'ויה" הוותיקה שבהרצליה פיתוח עברה בעלות והיא קרויה מעתה "נובה ג'ויה", כשמחד-גיסא היא משדרגת את התפריט המונוטוני שלה ומאידך-גיסא גורעת ממנו
|
הפתגם הנושן, "משנה שם - משנה מזל", שימש, כנראה, מוטו למסעדת ג'ויה" הוותיקה, שבאזור התעשיה של הרצליה פיתוח (רחוב שנקר 9). עם שינוי בעלותה התחדשה המסעדה האיטלקית, כפי שגם מעיד עליה שמה, והיא קרויה מעתה "נובה ג'ויה".
הלכנו לבדוק אם, אומנם, זו אותה הגברת בשינוי האדרת. מסתבר שבעליה החדשים שידרגו מחד-גיסא את התפריט השמרני והמיושן שלה ומאידך-גיסא גרעו ממנו, וחבל. בעוד שלמנות הוותיקות התווספו מנות חדשות מדגת הים, כמו שרימפס וסלמון, וגם פסטה של פאליה-פיינו (פטוצ'יני ירוק ולבן, ברוטב-שמנת, פטריות, אפונה ירוקה, שינקן מעושן וגבינת פרמג'אנו) - נעלמו מהן, משום מה, מעדנים פיקנטיים ואהובים, כמו ערמונים, שהשביחו את טעמה של מנת כבדי העוף; ואת מקומו של רסק-העגבניות הטריות, שליווה בעבר את פוקצ'ת הבית, תופס מעתה רסק מלאכותי מקופסת-שימורים.
גם מן הקינוחים נעלמה, לפתע, ה"ספומה" - הלהיט הייחודי של "ג'ויה" הוותיקה, שהורכב משכבות של מרנג-לימון קפוא וסלט של פירות אקזוטיים, מוגש במתכונת של מגדל-פיזה-על-העוקם, ושלא היה כמוהו מעדן מרענן ומשיב-נפש ביום קיץ לוהט.
זיכרונות וגעגועים
אף שהפוקצ'ה החמימה הוגשה לשולחננו על-חשבון הבית, היא הייתה חרוכה ויבשה מדי, כשנוסף לכל הצרות סר חינה בעינינו בשל רסק-עגבניות תפל, נוסח קטשופ ארור.
בינתיים נגזר עלינו להמתין, בסבלנות רבה, עד לבוא המנות העיקריות: הראשונה - לינגוויני-ירקות ושרימפס - פסטה ארוכה ואובלית, בשילוב שרימפס וירקות פריכים, בליווי עגבניות טריות; והשנייה - כבדי-עוף ביין מתקתק, כשלצידם תפוחי-אדמה בתנור וקומץ עלוב של ירקות מאודים, שבעבר הוגשו ביד נדיבה. בסך-הכל היו שתי המנות טעימות וטריות, וזה הרי העיקר. בקבוק גדול של סודה "סן פלגרינו" שטף באחת את הכבודה המצמיאה שבאה אל פינו.
על קינוח נאלצנו לוותר, פשוט משום שבעבר היינו דלוקים על ה"ספומה" המרעננת, ומשזו נעלמה מן התפריט - בחלנו בכל היתר. הסתפקנו באספרסו כפול, דומיננטי ורב-ניחוחות, ועם זיכרונות וגעגועים למעדן שהיה ואיננו.
על הארוחה לשניים שילמנו 151 שקל והוספנו תשר של 15 אחוז לשירות אדיב של מלצרית חדשה, שהשתדלה בכל מאודה לרצות אותנו. בסופו של דבר זיכינו את "נובה ג'ויה" החדשה ב-8 מתוך 10 נקודות אפשריות, בתקווה שהטעון שיפור אכן ימצא את מקומו בעתיד.
|
| תאריך:
|
06/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
06/07/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
הנה כותרת שאסור היה לכתוב אותה. המשט הוא אכן טורקי, אבל השר הוא ישראלי, בכל רמ"ח אבריו, לוחם ישראלי, קצין ישראלי, מנהיג ציבור ישראלי. ביוגרפית ראה אור עולם בעירק אבל מאז זרחה עליו השמש הישראלית במלוא עוזה ואור עולם שלו הוא מכאן. אסור היה מכל בחינה לכתוב "השר העירקי". זאת לא אמת. זה גם גובל בהזרה אתנית של אדם היכולה לפגוע בו אם הוא רגיש. אלא מה לעשות והשר אמר כך על עצמו. לא כעדות לפני פקיד דרכונים שגם הוא היה מגביה גבה בתאו והיה אומר בליבו "שאלתי היכן הוא נולד, האזרח הישראלי, כדי לזהות אותו במרב הדיוק, ובמקום להשיב לי מי הוא, הוא השיב לי מה הוא. מוזר".
|
|
|
|
|
תוכניות הלימוד המשולבות, הן מסלולי העילית של כל פקולטה למשפטים כיום. הביקוש בשוק העבודה לאנשים בעלי רקע משולב הוא גבוה במיוחד. הסטודנטים של היום כבר לא מסתפקים בתוכנית הלימודים הסטנדרטית ומחפשים ערך מוסף. סטודנט למשפטים שואל עצמו האם העולם הולך לקראת התמחות בעלת ספציפיקציה רבה יותר או שמא נרכשת הערכה רבה יותר לידע רוחבי?
|
|
|
|
|
בסוף השבוע פרסם ארי שביט בעיתון הארץ מאמר שיש בו מסר ברור: הקטסטרופה בפתחנו, מאות או אלפי הרוגים, טילים מקצה הארץ ועד קצה. בקיצור, תוהו על פני ישראל (מלחמת לבנון השלישית", 2.7.10). לפני שנתייחס למהות הטענות, מן הראוי להבהיר: עיתונאי אינו אמון על חינוך העם, לא על התנהלותו ולא על נבחריו. ברם, עיתונאי גם אינו צריך לקדם אג'נדה משלו באמצעות מאמרי הפחדה ואימה. אפילו המדיום הטלוויזיוני או האינטרנט מזהירים מפני צפייה בתכנים שיש בהם כדי לפגוע ברגשות של אוכלוסיות מסוימות. עיתונות אינה עוד כלי לניגוח באמצעות השחלת הערכות מבהילות שיש בהן כדי לתת תוקף לדעות ולהעצימן. כלפי טענה זו, ודאי יהיו רבים אשר יטענו שאלה הן "עובדות", ומי שאינו מוכן להביט בהן נכוחה, רק משלה את עצמו.
|
|
|
|
|
סלח לנו כבוד הנשיא ארדואן כי חטאנו. אנא מחל לנו נשיא רחום כי פשענו. הנה אנו כורעים ומשתחווים להוד רוממותו ופנינו בושה, כלימה וחרפה. לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך, כי על רחמיך הרבים. מה אנו, מֶה חיינו, מה חסדנו, מה צִדקנו, מה ישועתנו, מה כוחנו, מה גבורתנו, מה נאמר לפניך נשיא חנון? כלום! אנחנו מתפללים אליך בשתיקה. בדממה. חוטאים המתרפסים לפניך ומתחננים - אנא מרק עוונותינו. הב לנו ארוכה, מרפה ומזור לכל תחלואינו, חוּס ורחם על עבדיך כי מיאנו ללכת בדרך הישר ואין למו מחילה.
|
|
|
|
|
ברשת ב' ברדיו נשמע בימים אלה יהורם גאון בתשדיר פרסומת, מנסה לפתות אותנו להירשם לסמינר של מכון מגלי"ם, על ארכיאולוגיה ותגליות בירושלים. מגלי"ם, כפי שתוכלו לראות באתר שלהם, הם ראשי-תיבות של "המכון הגבוה ללימודי ירושלים". כמורה-דרך ומורה להיסטוריה - אלה הם בדיוק התחומים המעניינים אותי. ובכל זאת - לא אשתתף בשום פעילות של מכון מגלי"ם, ואני מבקש להזהיר את הציבור מההונאה וההסתרה של מכון מגלי"ם, בכל פעילותה - כולל בפרסומת ובסמינר האמורים. הונאה והסתרה, צר לי לומר, שאליהן מצטרף יהורם גאון כשותף פעיל, ביודעין או בלא יודעין, ורשת ב' - כשותפה סבילה.
|
|
|
|
|
