מייד לאחר פגישתו של מחמוד עבאס עם השליח המיוחד מיטשל ועם הנשיא המצרי מובארק במצרים אמור יו"ר הרשות הפלשתינית לכנס את הוועד הפועל של אש"ף ואת מוסדות הפת"ח (המועצה המהפכנית והוועדה המרכזית) לדון בדרישתו של הנשיא אובמה לעבור למשא-ומתן ישיר עם ישראל.
מחמוד עבאס עבר לשחק "משחק כפול".
הוא חשש לסרב לבקשתו של הנשיא אובמה בשיחת הטלפון שיזם הנשיא האמריקני בשבוע שעבר אך בחשאי החל לתאם עם הליגה הערבית שתתנגד לדרישתו של אובמה ותציב תנאים וחישוקים בפני הפלשתינים למשא-ומתן ישיר עם ישראל. כאילו שאין לפלשתינים עצמאות בהחלטותיהם. כאילו גורלם ועתידם תלויים בהסכמת הליגה הערבית.
ועכשיו הוא ממשיך במשחק....
הוא משגר בכירים פלשתינים לאמצעי התקשורת כדי שיודיעו כי הם מתנגדים למשא-ומתן ישיר עם ישראל והם רוצים למצות את "שיחות הקרבה". הראשון בהם היה מחמד דחלאן. בראיון לסוכנות הידיעות הפלשתינית "וופא" אמר דחלאן "כי הפלשתינים יילחמו כדי שלא לפתוח במשא-ומתן ישיר עם ישראל כיוון שלא הושגה שום התקדמות בשיחות הקרבה".
הוא מתח ביקורת על ממשל אובמה כי הוא נכנע לכל דרישות נתניהו וכי אין לו את הזכות ללחוץ על הפלשתינים ללכת למשא-ומתן עקר.
"הפלשתינים כבר אמרו "לא" בעבר כשנדרשו לוותר בענייני המהות, כך עשה
יאסר ערפאת בקמפ דיויד וכך יעשה מחמוד עבאס, הפלשתינים חייבים ללכת למועצת הביטחון גם אם יוטל שם וטו אמריקני" התפאר דחלאן.
מקורות בפת"ח מוסרים כי בכירי הארגון תודרכו על-ידי יועציו של מחמוד עבאס להתנגד להשקת המשא-ומתן הישיר עם ישראל מבלי שתהייה הקפאה מוחלטת של ההתנחלויות והסכמה על פתרון שתי מדינות בגבולות 67.
במקביל מתדרכים בכירי הפת"ח את אמצעי התקשורת הערביים כי הרשות הפלשתינית בוחנת אפשרות לבקש מוועדת המעקב של הליגה הערבית לפנות למועצת הביטחון של האו"ם במטרה להביא לסוף הכיבוש.
מחמוד עבאס ינסה גם בפגישתו עם הנשיא מובארק בתחילת השבוע הבא לשכנעו כי טרם הגיעה העת למשא-ומתן הישיר עם ישראל וכי יש להמשיך במשא-ומתן העקיף באמצעות השליח מיטשל.
שר החוץ המצרי אבו אלע'יט כבר שחרר השבוע הצהרה כי עדיין מוקדם מידי לעבור למשא-ומתן ישיר.
מאמרי המערכת של העיתונים המזוהים עם הרשות הפלשתינית מזהירים שלא להיגרר למשא-ומתן הישיר וכי הפלשתינים הם שישלמו את מחיר המשא-ומתן הישיר עם ישראל בגלל הזדקקותו של הנשיא אובמה לתמיכת הלובי היהודי בבחירות לקונגרס בנובמבר ולקראת התמודדותו על כהונת נשיאות שנייה.
ממה חוששים הפלשתינים?
החשש הפלשתיני העיקרי הוא שישראל וארצות הברית מנסות לגרור אותם להסדר ביניים נוסף נוכח חוסר היכולת להשיג הסדר קבע בגלל הפערים הגדולים בין שני הצדדים בסוגיות העיקריות של הסדר הקבע. לכך הפלשתינים לא מוכנים.
הם עדיין דוגלים בגישתו של יאסר ערפאת בוועידת קמפ דיויד בשנת 2000: "הכול או לא כלום".
ההצעות הישראליות-האמריקניות האחרונות לפלשתינים להחזיר את המצב לקדמות בשטח ערב פרוץ "אינתיפאדת אל-אקצה", חיזוק הסמכויות ביטחוניות והאזרחיות של הרשות הפלשתינית והעברת שטחים נוספים לאחריות הרש"פ נועדו, מנקודת המבט הפלשתינית, להכשיר את המשך הבניה בגושי ההתנחלויות הגדולים לקראת סיפוחם לישראל במסגרת "חילופי שטחים".
להערכתם הסדר הביניים החדש שיוצע להם יכלול ריבונות פלשתינית בשכונות הערביות בירושלים ודחיית שאלת הריבונות על העיר העתיקה בירושלים והר הבית להסדר הקבע. גם נושא הפליטים ו"זכות השיבה" יידחה להסדר הקבע בשל הקושי לפתור אותו כעת.
להערכת בכירים פלשתינים, ישראל והרשות הפלשתינית נמצאים על סף הסכם ביניים נוסף כיוון שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך ומאידך-גיסא אין שום כוח ערבי או בינלאומי שיכול ללחוץ על ישראל לקבל את הדרישות הפלשתיניות בהסדר הקבע. הבעיה העיקרית היא שלהנהגה הפלשתינית אין את האומץ להתייצב בפני בני עמה ולהגיד להם את האמת.
מחמוד עבאס חושש לומר את האמת לציבור הפלשתיני כי איננו יכול להגשים את חלומותיהם ושאיפותיהם הלאומיות. אם יעשה זאת, הוא יואשם בכישלון ויצטרך ללכת הביתה. את זה איננו רוצה...
לכן הוא ימשיך ב"משחק הכפול" ויאשים את ארצות הברית וישראל.
העיקר להישאר על הכיסא.
