משחקים מסוכנים בחצר האחורית

האיומים הישירים שנשלחו לעברו של ראש הוועדה הקרואה באופקים צביקה גרינגולד על -ידי משרד הפנים, אינם באים מתוך דאגה ישירה לתושבים, לעיר או למצבה הכלכלי, הם נועדו לשרת אינטרסים פוליטיים עבור קומץ פעילים, הממתין בתורו להדחה הבאה. המצב בו שרויה העיר מסמל יותר מכל את המדיניות הריכוזית והבלתי נסבלת של שלטון הפקידים במשרד הפנים, אל מול שרידי הדמוקרטיה הדועכת של השלטון המקומי.

מאז הכריז שר הפנים לשעבר רוני בר-און על פיזור מועצת העיר אופקים ב-2007 ומינוי ועדה קרואה, החליפו שרי הפנים את יו"ר הוועדה שלוש פעמים. הראשון דוד חרמש שהה כחודש, אחריו אריה אזולאי שהחזיק מעמד כשנה, ואחריהם הגיח צביקה גרינגולד שסוגר בימים אלה שירות של שנתיים. שרי הפנים דואגים רק לתפקיד היו"ר המרופד במשכורת, מי בכלל סופר את חברי הוועדה המתנדבת, שבאים מכוח נאמנות אזרחית, נאלמים, אינם יעילים ואינם מייצגים את העיר נאמנה? לזה נקרא דמוקרטיה?

שר הפנים הנוכחי, אליהו ישי, במהלכיו האחרונים, מסמן כי הוא מעוניין להביא לאופקים ראש ועדה רביעי והמשחק הזה עלול שלא להסתיים לעולם. ראש ועדה רביעי (יהודי מאמין תומך שס) לא יוריד כסף מהשמים, אלא דווקא ימשיך להוריד ולדרדר את העגלה אל מעמקי הבוץ, בתקופה בה ניכר בבירור שכיוונה הוא לצאת משם. גרינגולד החל מלאכת קודש וחייבים לתת לו לסיים את עבודתו עד ליְשוֹרֶת האחרונה, בה יחזיר לתושבים את זכותם הבסיסית לממש את אזרחותם.

הטענה להדיח ראש עיר מכהן או ראש ועדה ממונה בשל גירעון בתקציב, היא טענה שנכונה תמיד. עד כמה חמורה הבעיה, מהו עומקה ומהי המגמה? זהו שדה הטשטוש בו מבקש שר הפנים לקבל החלטותיו ולצאת תמיד צודק. מי יוכל לטעון אחרת? מה קרה עכשיו שלא ידענו קודם? מהו השוני בגינו יבקש השר להחליף ראש? אופקים בגירעון כבר משנת 2003 וכידוע, על-פי תחשיבי משרד הפנים, לא ייסגר הגירעון גם עד 2012. כמה ראשים עוד נחליף עד שמשרד הפנים יודה שמינוי ועדה הוא פרס לעסקנים ועונש לתושבים?

אם רוצה שר הפנים להבריא את אופקים ולעזור לתושבים לחזור לממשל שפוי, אזי עומדות בפניו שתי אפשרויות: האחת, לשחרר כספים לצביקה גרינגולד על-מנת שימשיך להבריא את העירייה כפי שהחל מאז תחילת כהונתו. השנייה, לפנות לציבור בהכרזה על תאריך לבחירות דמוקרטיות בעוד שנה, לאחר שייתן זמן סביר לעיר להתארגן. החלטתו להקפיא את כספי העירייה יש בה אמירה כי השַּגַּעַת הפוליטית עוד לא אמרה די, המסר לציבור הוא המשך טלטלה, והשדר לצביקה גרינגולד הוא: אנחנו לא נדיח אותך, אנחנו פשוט נגרום לך לברוח...

כיום עומד שר הפנים אליהו ישי בפני בעיה מבית. ראש הוועדה הממונה באופקים הוא מינוי של מפלגת קדימה והשטח המבעבע עשוי בעיקר מתומכי הליכוד ושס. אלה רוצים להחזיר 'עין תחת עין' למהלך מ-2003, בו הודח ראש העיר אבי אסרף (ליכוד) על-ידי שר הפנים דאז (קדימה). ההתעללות הזו, של כל אחד כלפי רעהו בתורו, היא לב ליבה של הקטסטרופה ולא התקציב. משחק הורדת ידיים זה מסמל את גבול היכולת הפוליטית, נשק יום הדין האחרון שעוד נשאר בידי הפוליטיקאים טרוטי העיניים. מצב זה של משחקים בחצר האחורית של מדינת ישראל הוא אשר עומד בעוכריה של הדמוקרטיה מחד-גיסא וממשיך לספק שקט לא תעשייתי לשאר חלקי החצר הקדמית מאידך-גיסא. אם יבחר שר הפנים באפשרות הקלה, הוא ירשום לחובתו מהלך לדיראון עולם.

החל בשנת 2008 נספרו במדינה עשרים וחמש ועדות קרואות, 16 מתוכן במועצות ערביות ו-5 בעיירות-פיתוח (לוד, ערד, ירוחם, קריית גת, מצפה רמון ואופקים); בערים חזקות לא נרשמו ועדות קרואות למרות גירעונות גדולים יותר - יוצא אפוא שמשרד הפנים ממשיך להיות חזק על חלשים.

משרד הפנים מחזיק בידיו כספים (מענקי איזון) רק בשביל יתרת הכלי הרגולטורי היחידי שעוד נשאר בידיו, אחרת מדוע צריך תמיד מענק כדי להתאזן? בכך הוא ממשיך להתל כלוליין כשידו האחת מחלישה וידו השנייה מדיחה. משרד הפנים ממשיך לשדר כי הדמוקרטיה במהותה כשלה, ואת מקומה תפסה הביורוקרטיה של הפקידות הבכירה.

אם אפשר למנות ועדות קרואות כיד המלך, מי צריך בחירות?