האם משטרת ישראל התגייסה הבוקר (יום ג', 27.7.10) להכריע במחלוקת משפטית, בכוח האלה? כיצד ניתן להסביר את הפשיטה המשטרתית הברוטלית, בעיצומו של דיון משפטי?
הבוקר פשט כוח של כאלף וחמש מאות שוטרים חמושים, בצירוף פרשים, בולדוזרים ומסוק, על הכפר הבדואי הבלתי-מוכר אל-עראקיב (דרומה לרהט), והרס לחלוטין את כל הכפר. השוטרים הרסו את כל ארבעים בתי הכפר ואת דירי הצאן, פינו את הרכוש למכולות שהכינו מראש, השמידו את המטעים של עצי הפרי, והותירו את שלוש מאות התושבים - בהם כמאתיים ילדים - המומים בשמש הקופחת. התושבים, בסיוע עשרות פעילי שמאל שנזעקו לעזרה, מחו, בהתנגדות בלתי אלימה, אך ללא הועיל.
בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מנהלת השופטת
שרה דברת, זה זמן רב, דיון משפטי סבוך, בעתירה שהגיש נורי אל-עוקבי, מראשי אל-עראקיב, להכיר בבעלותו על אדמותיו (גילוי נאות: נורי אל-עוקבי, בן הששים ושמונה, הוא ידיד ותיק שלי. לפני כשלושים וחמש שנים סייעתי לו בגיוס עשרות ישראלים טובים, ויחד הקמנו גן ילדים לילדים בדואים). העותרים נעזרים בשירותיו המשפטיים של העו"ד מיכאל ספרד, במומחיותו האקדמית של הגיאוגרף פרופסור אורן יפתחאל, ובמסמכים שאסף נורי אל-עוקבי, המוביל את התנגדות התושבים לסילוקם מעל אדמותיהם המקוריות. הדיונים המשפטיים עודם בעיצומם, והמחלוקת המשפטית טרם הוכרעה.
הכפר הבדואי אל-עראקיב ישב בשטח המריבה שנים רבות לפני הקמת מדינת ישראל. בשנת 1951 פינתה המדינה את התושבים מכפרם, כפי שעשתה לאלפי בדואים ישראלים, וריכזה אותם באזור ה"סייג" - במשולש באר-שבע-דימונה-ערד. תושבי אל-עראקיב חזרו לאדמתם, וחזרו לעבד את אדמותיהם. המדינה טענה שאין להם בעלות על אדמות הכפר. נורי אל-עוקבי הנמרץ סרב להיכנע, ופתח במאבק אזרחי דו-זרועי: הוא הקים אוהל הפגנתי במקום, ובמקביל הגיש עתירה משפטית תקדימית. הדי העתירה הגיעו לאחרונה אף אל דפי "הארץ", במאמר של ההיסטוריון-עיתונאי
תום שגב.
כל אדם סביר יכול היה להניח שכל עוד הדיון המשפטי טרם מוצה, לא יעשו בשטח מעשים "קובעי עובדות". כך קורה, מן הסתם, בכל מדינה נורמלית. אלא שאצלנו - אצלנו החלה השנה הקק"ל להקים באדמות הכפר חורשה מדברית, והבוקר - התערבה בפרשה גם המשטרה.
ממשלת ישראל הרגילה אותנו כבר, חוששני, שבגדה המערבית אין דין ואין דיין - בהימנעות מהריסת מאה וחמישה מאחזים בלתי-חוקיים. הבוקר המחישה הממשלה שגם באדמות הבדואים אין דין ואין דיין - אלא שכאן הגיעה ההוכחה דווקא בהריסת כפר בלתי מוכר.
את הרעיון הציוני רב הצדק של הקמת מדינה ליהודים - דרדרו ממשלות ישראל לגזלת אדמות פלסטיניות בשטחים, ואדמות בדואיות בישראל. במצב זה, רק סמלי שאת בתי-המשפט - מחליפים צה"ל והמשטרה. כציוני וכאיש חינוך, אינני יודע לאן להוליך את החרפה.