|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סוף-סוף עשיית צדק לזקנים ולמחבלים
|
העברת בני ובנות גיל הזהב לבתי הכלא תשפר את תנאיהם בצורה ניכרת, לעומת זאת, העברת המחבלים לבתי הסיעוד הממשלתיים תשאיר אותם בודדים, מלוכלכים ומוזנחים כפי שמגיע להם
|
|
צדק לכולם [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
להלן הצעה לעשיית צדק, גם לקשישים וגם למחבלים:
הווה ידוע כי הקשישים בינינו חשופים לפגיעות, מצבם הכלכלי והבריאותי אינו משופר בלשון המעטה, וכי מצב רוחם ובריאותם בדרך-כלל ירוד.
על כן, אני מציע להעביר את בני ובנות גיל הזהב לבתי הכלא ואת המחבלים לבתי הסיעוד הממשלתיים.
בדרך זו לגיל הזהב תהיה סוף-סוף נגישות ללימודים וקורסים, מקלחות, תחביבים וטיולים ברגל, יקבלו תרופות, טיפול שיניים, טיפול רפואי, כסאות גלגלים וכו', כל צרכיהם ורצונותיהם ללא הגבלה.
בנוסף, הם יהיו תחת השגחה מתמדת באמצעות מערכת במעגל סגור ובכך האחראים יזהו מיידית אם הקשיש במצוקה, או נפל או צריך עזרה.
בגדיהם ומצעיהם יכובסו ויגוהצו פעמיים בשבוע.
שומר ישגיח מקרוב תוך כדי סיור כל 20 דקות, ויביא להם אוכל וממתקים ממש לחדרם.
סוף-סוף יהיה להם מקום מסודר לקבלת אורחים או בני משפחה המגיעים לביקור, ולא יאלצו לארח בחדר השינה.
תהיה להם נגישות לספריה, חדר כושר, יעוץ רוחני, אפשרות שחייה בבריכה, והזדמנויות להרחבת ההשכלה.
יקבלו ביגוד, נעליים, נעלי בית, פיג'מה ואפילו יעוץ משפטי חינם.
לכל קשיש יתאפשר השימוש במחשב, טלוויזיה, רדיו, ושיחות טלפון.
תהיה להם כתובת מסודרת לטענות ותלונות והשומרים יונחו לטפל ולהתייחס אליהם בכבוד הראוי.
ומצד שני המחבלים יקבלו אוכל קר, ישאירו אותם ללא השגחה ובודדים.
מלוכלכים ומוזנחים, בלי מועדון ובלי בילוי לשעות הפנאי.
היחס אליהם יהיה סוף-סוף כיאה וכיאות להם.
כיבוי אורות בשעה 20:00 ומקלחות פעם בשבוע במקרה הטוב ובמים קרים בלבד.
ממש אחרית הימים, צ ד ק ל כ ו ל ם.
(תודה לאבי ג. על הרעיון וחומר הגלם)
|
| תאריך:
|
29/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
29/07/2010
|
|
זאב גולדשטיין
|
|
סוף-סוף עשיית צדק לזקנים ולמחבלים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
קורא ותיק
|
29/07/10 21:13
|
|
|
|
2
|
|
יוסף דיין
|
29/07/10 22:35
|
|
|
|
3
|
|
להצטרף לארגון חמס
|
30/07/10 02:39
|
|
|
|
4
|
|
מוטי1
|
30/07/10 10:59
|
|
יש בי הערכה רבה לאדם המודה בטעותו. יש לי אפילו מידה מסוימת של כבוד לאדם שאינו עומד על טעותו והוא מתעקש על עמדתו גם אם המציאות טופחת לו על כתפו בחביבות ומציעה לו במתק שפתיים שיחדל מכסילותו. לעומת זאת יש בי בּוּז עמוק וזעם יוקד לאדם שפוסע על שני הסעיפים - מודה בטעות אבל... זו טעות לטווח הקרוב ולא לרחוק... אֶה בֶּ צִיגָלֶה מֶה... כן ולא... נכון - אבל... כזה הוא העיתונאי ארי שביט. מודה ולא עוזב ועל כן לא ירוחם:
|
|
|
|
|
בשורת איוב נחתה שוב על עם ישראל. שישה מטובי בניו, אנשי צוות אוויר של מסוק היסעור, ישובו הביתה בארונות. לא במשימה מבצעית ולא במלחמה, אלא בתאונה. תאונה על אדמת נכר, בהרי הקרפטים הרחוקים, בקור ובגשם וביערות של מרכז אירופה.
|
|
|
|
|
לשם שינוי, היום התעלתה על עצמה איילה חסון, כתבת קול ישראל, והביאה חדשה עיתונאית מן המעלה הראשונה: דיווח על פגישה של החתרן הבלתי-נלאה מקדימה (חיים רמון), אולי בשליחותו של החתרן הבלתי-נלאה מקדימה (שמעון פרס), עם בכיר ברשות הטרור הפלשתינית, במטרה לחבל באפשרות לקיום מתן ומתן ישיר בין ממשלתה החוקית של מדינת ישראל לבין אותה רשות טרור, בנימוק שאם - חס וקדימה! - תעלה מפלגת קדימה לשלטון בישראל, האויב יקבל ממנה יותר.
|
|
|
|
|
לעיתים נדמה כי הציונות הדתית מהווה איום בעיני החברה הישראלית, אך תחילה יש להבין כמה תהליכים עמוקים ותמורות המתחוללות בקרב החברה הישראלית במאה ה-21. אם נביט מהפריזמה הצרה של מהלך ההינתקות נאמר, במידה מסוימת, כי ציבור המתיישבים הדתי משלם את מחיר ההינתקות של הציבור החילוני מאידיאולוגיה. דבר זה עומד בקנה אחד עם הדיסקט החדש של המדינה; דיסקט מעשי ולא אידיאולוגי, מדינה במקום ארץ - חוק במקום מוסר1. מפלגת קדימה זכתה לרוב גדול בערי המרכז ולא לחינם: זוהי מפלגה הניגשת לבעיה הפלשתינית בכלים מעשיים ולא אידיאולוגיים. הימין החילוני השאיר את הימין הדתי בודד במערכה, ולכן היה קל יותר לצייר אותו כדתי-משיחי ואף הזוי. מהלך ההינתקות חשף את העימות - לא עוד ימין חילוני, אם כן, אלא ימין-דתי שנתפס זר, גם בזכות הצהרות כמו "תסביך המשיחיות של המתנחלים" של ראש הממשלה דאז אריאל שרון ומעצבי דעת-קהל שהפכו את המילה מתנחל לגנאי.
|
|
|
|
|
במחוזותינו נהוג לומר שחלוקת הגיוס על פני השנה, היא על-פי שלושה מועדים: במרס, ביולי ובנובמבר. החלוקה היא רק לפי הגיוסים הקרביים כמובן, כי גיוסים לא-קרביים לא נספרים על פני השנה. לכל מועד גיוס יש את החשיבות שלו. למתגייסי מרס מובטח ליל-סדר אי שם באזור חיוג תפוס. למתגייסי יולי מובטח שלא יהיו חגים בבית, זאת לאחר שרק אתמול הם סיימו את הבגרות האחרונה. ולמתגייסי נובמבר מובטח חורף טוב וקר שיציף את חנויות הציוד לחיילים בהורים היסטריים שחושבים שתרסיס להזעה מוגברת זה בדיוק מה שיהיה חסר לילד במדבר שכוח-אבק.
|
|
|
|
|
