הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   מדיני/פוליטי  צבא וביטחון 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
[צילום: יח"צ]
עיתונאי
נדב איל (נולד: 6 במרס 1979), עיתונאי ישראלי, מכהן כעורך חדשות חוץ בחברת החדשות של ערוץ 10. יליד אנגליה. גדל בפרדס חנה. בנערותו היה חניך בתנועת הצופים.
[צילום: פלאש 90]
עיתונאית
רינה מצליח (נולדה: 20 ביוני 1956), עיתונאית ואשת תקשורת ישראלית. משמשת כמגישת תוכנית הראיונות "פגוש את העיתונות" בחדשות 2.
[צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
סגנית שר
ציפי חוטובלי (נולדה: שני בדצמבר 1978). פוליטיקאית ישראלית, מכהנת כסגנית שר החוץ, חברת כנסת בכנסת ה-20 בסיעת הליכוד.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
טראמפ רוצה לנצח ומודד הכל במספרים
10/10/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
חזרתו של אל-קאעידה
10/10/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
שינה - המפתח לאושר
10/10/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
השר ארדן ו"אינתיפאדת" האש בקליפורניה
10/10/2017   |   איתן קלינסקי
 
 
 
מלחמת הכוכבים במחצית
10/10/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
תקרית האש בגבול הצפון
חיילי יוניפי"ל על גבול לבנון [צילום: AP]

צבא לבנון אינו מקבל הוראות מטהרן ושורשיה של התקרית הם במצב בגבול לבנון ובמצב הפוליטי הפנימי בלבנון ולכן אין קשר בין הירי לאשקלון והירי לאילת לאירוע זה, וזאת גם אם הצירוף של האירועים יוצר תחושה של מתקפה מתואמת מכמה כיוונים.

במשחק הפוליטי הפנים לבנוני, חיזבאללה מצדיק את קיומו של הכוח הצבאי שלו בכך שהוא המגן על לבנון לכן מיהר חיזבאללה להצהיר לאחר התקרית שבפעם הבאה אנשיו יגיבו על הפגיעה בצבא לבנון, וזאת, כדי להדגיש את תפקידם הם כמגני הריבונות הלבנונית

▪  ▪  ▪
לכאורה תקרית האש של ה-3 באוגוסט 2010 בין צבא לבנון לצה"ל שבה היו נפגעים לשני הצדדים ממחישה את שבירותה של הפסקת האש המתקיימת בגבול לבנון מאז הסתיימה מלחמת לבנון השנייה ב-2006, ומגדילה את ההסתברות של תרחיש שבו חישוב מוטעה של אחד הצדדים תביא לעימות צבאי נרחב בין לבנון וישראל. בתקשורת ובזירה הפוליטית הישראלית היו גם כאלה שמיהרו להצביע על חוט מקשר שכביכול קיים בין התקרית הזאת לבין ירי הרקטות מרצועת עזה לאשקלון ומסיני לאילת ועקבה, והסיקו מכך שיש יד מכוונת לכל האירועים האלו - אירן.

בחינה של מאפייני התקרית מובילה למסקנות שונות ומצביעה ראשית, על יציבותה של הפסקת האש בגבול לבנון המתבססת על קיומה של הרתעה הדדית בין ישראל וחיזבאללה ושנית, על היעדר קשר בין התקרית בלבנון לשיגורי הרקטות בגזרות האחרות.

הרקע לתקרית הוא קיומן של מחלוקות בין ישראל ולבנון על סימון הקו הכחול המפריד בין ישראל ולבנון בשטח והמציאות הפוליטית בלבנון. הקו הכחול אליו נסוגה ישראל כאשר החליטה ב-2000 על נסיגה חד-צדדית מדרום לבנון אינו קו הגבול הבינלאומי המוסכם בין ישראל ולבנון, אם כי הוא חופף במרבית התוואי שלו את קו הגבול הבינלאומי משנת 1923. כאשר נסוגה ישראל מדרום לבנון היא מילאה את החלטת מועצת הביטחון 425 שקראה לישראל לחזור לגבול המוכר בין ישראל ללבנון טרם מבצע ליטני ב-1978. קו זה הותווה בשיתוף פעולה עם האו"ם והוא הקו הכחול.

חלקו של הקו הכחול סומן בשטח בהסכמה בין ישראל ולבנון, אולם בחלקים שלא סומנו קיימות עדיין נקודות מחלוקת בין שני הצדדים באשר לתרגום הקו הכחול לסימון בשטח. ישנם גם מקומות בשטח שבהם, מסיבות של טופוגרפיה, גדר הגבול הישראלית אינה נמצאת על תוואי הגבול עצמו אלא בתוך שטח ישראל, כאשר שטח קטן בריבונות ישראלית נותר בצדה הלבנוני של הגדר. לצבא הלבנוני יש נטייה להתייחס לפעולה צבאית ישראלית מעבר לגדר כחדירה לטריטוריה הלבנונית, גם אם היא בשטחים אלו. בתקרית של ה-3 באוגוסט הפעילות הישראלית לביעור צמחיה התרחשה בשטח מהסוג הזה מעבר לגדר ובאזור שבו לא סומן הגבול. לפי טענת הלבנונים תוואי הקו הכחול בנקודה המסוימת הזאת נתון במחלוקת.

עם זאת ממשלת לבנון יכלה כמובן לנקוט בתגובה יותר מתונה ולהתלונן בפני יוניפיל על מה שנראה לה כהפרה של צה"ל במקום לפתוח באש. היא בחרה להפגין מדיניות תקיפה ולהנחות בהתאם את יחידות צבא לבנון בדרום לבנון. אומנם לא ברור אם הייתה הנחיה ספציפית מבירות לפתוח באש במקרה המסוים הזה, אבל די ברור שהמדיניות התקיפה המונחית מביירות שיחקה תפקיד מרכזי בהחלטות של הפיקוד הלבנוני המקומי. נראה כי הסיבה העיקרית למדיניות זו היא הצורך הפוליטי של צבא לבנון להפגין שהוא המגן על הריבונות הלבנונית, ובמשתמע - לא חיזבאללה. במשחק הפוליטי הפנים לבנוני, חיזבאללה מצדיק את קיומו של הכוח הצבאי שלו בכך שהוא המגן על לבנון. לכן מיהר חיזבאללה להצהיר לאחר התקרית שבפעם הבאה אנשיו יגיבו על הפגיעה בצבא לבנון, וזאת, כדי להדגיש את תפקידם הם כמגני הריבונות הלבנונית.

שני הצדדים מיהרו למנוע מהתקרית להתרחב והביעו את עניינם בשמירת היציבות לאורך הגבול. התגובה המעניינת במיוחד היא של חיזבאללה שלא נטל חלק בתקרית למרות הפגיעה הקשה בצבא לבנון. יתרה מזאת, בכירים בחיזבאללה טענו שהתקרית היא ביטוי לרצונה של ישראל למשוך את חיזבאללה לעימות צבאי רחב. משתמע מכך, כי חיזבאללה אינו מעוניין בעימות כזה, לפחות בעת הזאת. יש בכך ביטוי לעוצמתה של ההרתעה ההדדית בין ישראל וחיזבאללה שיצרה המלחמה ב-2006. הרתעה זו מתבססת על יכולתם של שני הצדדים לפגוע קשה בעורף הצד השני. חיזבאללה מאיים לפגוע באוכלוסיה האזרחית ולא רק בצפון ואילו ישראל מאיימת בפגיעה קשה בנכסים העיקריים של חיזבאללה ושל לבנון. חיזבאללה שהואשם כי גרר את לבנון למלחמה שבה נפגעה קשה כדי לשרת אינטרסים זרים אינו מוכן לשלם את המחיר הצבאי והפוליטי של סיבוב שני. ישראל מצידה אינה רוצה בפגיעה באוכלוסיה האזרחית שלה.

מניתוח זה עולה גם שצבא לבנון אינו מקבל הוראות מטהרן ושורשיה של התקרית הם במצב בגבול לבנון ובמצב הפוליטי הפנימי בלבנון ולכן אין קשר בין הירי לאשקלון והירי לאילת לאירוע זה, וזאת גם אם הצירוף של האירועים יוצר תחושה של מתקפה מתואמת מכמה כיוונים.

חשוב גם להצביע על התפקיד של יוניפיל בהקשר זה. אם אחד משני הצדדים מעוניין לפגוע בשני אין בכוחו של יוניפיל למנוע זאת, וזה גם לא במנדט שלו. יוניפיל משמש כמנגנון שמאפשר לפעול למניעת חיכוך כאשר שני הצדדים אינם מעוניינים בחיכוך. במקרה זה נראה כי יוניפיל ניסה למנוע את התקרית ביודעו כי יש מחלוקת בין שני הצדדים. הוא נכשל בכך, אולם שיחק תפקיד חשוב במגעים בין שני הצדדים שמטרתם להפסיק את התקרית ולמנוע התרחבותה.

המסקנה הראשונה העולה מתקרית ה-3 באוגוסט היא שהרצון של כל הצדדים המעורבים, ישראל, חיזבאללה וממשלת לבנון להימנע מהיגררות לעימות צבאי תקף. אי לכך הם ישתדלו להכיל תקריות ומוקדי חיכוך. מסקנה שנייה היא שהאינטרס של כל הצדדים בעת הזאת הוא לצמצם את מוקדי החיכוך ולכן יש להאיץ את הפעולות לסימון מדויק של הקו הכחול בשטח בשושבינות של יוניפיל. מסקנה שלישית, היא שיוניפיל ממלא תפקיד חיובי ומייצב גם אם אין ביכולתו למלא ציפיות מוגזמות בצד הישראלי - למנוע בכוח כל ניסיון לפגיעה בישראל. במסגרת המוגבלת של המנדט שהחלטה 1701 של מועצת הביטחון נתנה ליוניפיל, הוא מתפקד באופן סביר.

תאריך:  05/08/2010   |   עודכן:  05/08/2010
שלמה ברום

מועדון הבלוגרים עוקבים: 4לקבלת רשימות שלמה ברום לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים:
 בג"צ קציר   בשאר אסד 


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
תקרית האש בגבול הצפון
הודעות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
מנסה לחשב
5/08/10 17:53
2
אמתי
5/08/10 21:57
3
אמתי
5/08/10 22:06
פורום: ישראלי-ערבי כתוב הודעה
+
שבץ חלובה
13/05/16 07:09
 
אדונירם
16/05/16 23:11
 
גריי
10/03/17 16:27
 
זאת לאור תגובותיו
27/04/17 09:38
 
דן ה
26/06/17 04:22
 
שנמאסת?
20/07/17 22:18
 
ירדנה
24/07/17 23:48
 
שבץ חלובה
5/08/17 04:25
 
ירדנה
24/07/17 23:59
+
dd79
21/01/17 21:12
+
7-7-7.
26/06/16 06:26
+
זה נבלה וזה טריפה
9/04/16 14:25
+
שבץ חלובה (2)
20/12/15 10:31
+
שבץ חלובה
20/12/15 07:51

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
במהלך יולי 2010 נשמעו כמה קולות בארצות-הברית הקוראים לשקול מחדש את האופציה הצבאית נגד אירן. חלק מהדוברים לא הזדהו בשמם, ויתכן שהם באים מתוך המערכת הביטחונית או הפוליטית. ואולם כמה מהם, בעלי תפקידים בכירים בעבר, הזדהו בשמם. הבולט ביניהם הוא ראש ה-CIA לשעבר, גנרל מייקל היידן, שאמר במפורש, בראיון ל-CNN, שהתקפה על מתקני הגרעין באירן אינה האופציה הגרועה ביותר עבור ארצות-הברית. לדבריו, כששימש ראש ה-CIA (עד פברואר 2009), המהלך הצבאי נמצא בתחתית הרשימה, אך עתה הוא נראה צפוי יותר, משום שכל האמצעים שארצות-הברית נקטה אינם מספיקים כדי לעצור את אירן בדרכה לבנות יכולת לייצור נשק גרעיני.
05/08/2010  |  אפרים קם  |  מאמרים
א/נשים, ואפילו בכירים בתקשורת (אצלי רשומים שניים כאלה), טועים וסבורים שהמונח "אקדמיה" קובע שחברי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה באים "מן האקדמיה", והם כביכול: פרופסורים, חוקרים מדעיים ומרצים בתחום הקולנוע והטלוויזיה.
05/08/2010  |  שאול דישי  |  מאמרים
במכירת דירה ישנה, המוכר מעוניין להראותה במיטבה, ובדרך-כלל מבצע בה עבודות שיפוצים הכוללות תיקוני סדקים, חידוש פריטים שנפגעו וצביעה כללית. בכך דומה הדירה לכלה או לחתן ביום חופתם, אשר דואגים להיראות נאים.
05/08/2010  |  אברהם בן-עזרא  |  מאמרים
בהמשך לידיעה על יציאה לפנסיה של אנשי צבא הקבע בגיל 50, נשמעו תרועות הניצחון של אנשי האוצר שהצליחו במאבקם להעלות את גיל הפרישה - אולם, יש לראות זאת גם מזווית אחרת.
05/08/2010  |  גרשון אקשטיין  |  מאמרים
בבוא היום, כשהחלטת הממשלה על גירוש 400 ילדי העובדים הזרים תצא לפועל, על רשויות ההגירה, המשטרה, כמו גם על העובדים הסוציאליים - לסרב פקודה. לסרב לבצע החלטה שהתקבלה בממשלה בסיבוב שני, על חודם של קולות בודדים, שאלה שהצביעו נגדה התחלקו בין מיעוט שדרש לגרש את כל 1,200 ילדי העובדים הזרים ורוב שתבע להשאיר את כל ילדי העובדים הזרים בארץ. החלטה המענישה 400 ילדים, שנולדו, גדלו והתחנכו בארץ, המשלמים עכשיו את מחיר היעדר מדיניות ממשלתית לאורך שנים.
05/08/2010  |  איציק פרי  |  מאמרים

פורומים
INSS
ישראלי-ערבי
מדיני/פוליטי
צבא וביטחון
כתבות מקודמות
אלכס לוי
לאודר: פתרון "שתי מדינות" - בהישג יד
צוות חדשות עולם
הביטוחים שיגנו על הכסף שלכם - המדריך למתחיל
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט