ביום שני האחרון
חשף עיתון 'הארץ' את דבר קיומו של מחקר מטעם המכון לאסטרטגיה ציונית אשר מציג הטיה פוסט ואנטי ציונית בחוגים לסוציולוגיה באוניברסיטאות בישראל. נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר, קיבל את טיוטת המחקר לידיו וראה שמדובר במחקר מעמיק. לכן, באינסטינקט בריא, ביקש הנשיא לבחון את הטענות שהועלו במחקר.
קלפטר, רק עשרה חודשים בתפקיד, לא ידע מה מצפה לו. כמה מן המרצים הבכירים באוניברסיטת תל אביב פתחו במתקפה מאורגנת נגד כוונת הנשיא לבדוק האם יש חברי סגל אשר משתמשים במחקר האקדמי כקרדום פוליטי לחפור בו.
ביומיים שחלפו, גויסו
'מאמר המערכת' והכותב הנכבד
יוסי שריד, למתקפה על המחקר של המכון לאסטרטגיה, וזאת תוך שימוש בכינויי גנאי ("פוליטרוקים", "פרחחים") וטעויות עובדתיות (לדוגמה, המחקר לא עוסק רק בחוגים לסוציולוגיה כפי שנטען במאמר המערכת, אלא גם במכוני מחקר ותופעת שעתוק המרצים והתיאוריות באמצעות שושלות).
פרופ' קלפטר הבין את הרמז, והתקפל. ב
ראיון מיוחד שקיים עם כתב 'הארץ', חזר בו הנשיא מכל כוונותיו, ונשבע אמונים לדת החופש האקדמי. אילולא היה מדובר במדינת ישראל, הראיון הזה היה יכול להידמות לכתב הודאה שחתום על-ידי חף מפשע לאחר שעבר חקירה אלימה.
מי שבחרה להתמודד עם ממצאי המחקר, הייתה נרי ליבנה, אשר ב
מאמר דעה משלה הודתה כי הטענות שהועלו במחקר נכונות: "לו אני נשיא האוניברסיטה, הייתי מוותרת על הבדיקה ומסכימה מיד עם נייר העמדה". אלא שטענתה הבאה מעידה שגם היא לא קראה את המחקר: ליבנה מחליטה/מאשימה שכותבי המחקר החליטו להשתמש במילה פוסט-ציונות כשם קוד למילה שמאלנות. על-פי ליבנה, חוקרים בכירים שסווגו במחקר כציוניים, דוגמת הפרופסורים שלמה אבינרי,
רות גביזון, מני מאוטנר, שוקה פורת, דני גוטויין ואליעזר שביד הם לא פחות מאשר ימנים. יתרה מכך, בפרק שעסק במכוני המחקר האקדמיים והציג הטיות פוסט-ציוניות בכינוסים שנערכו מטעמם, הודגשה כמה פעמים העובדה שלמרות שבכינוסים נוספים נמצאו הטיות לטובת השמאל, הנתונים לגביהם אינם כלולים בתחום מחקר זה.
ב
מאמר דיעה נוסף, טוען פרופ' מני מאוטנר כי "אמת המידה היחידה לתכנים המופקים באוניברסיטה היא אמת מידה הומניסטית: האם התכנים מכוונים לקדם את רווחת בני האדם". אלא שיש להוסיף מילה אחת: כולם. "רווחת בני האדם כולם". המציאות כיום היא, כפי שמוכיח המחקר, שישנן קבוצות באוכלוסיה אשר מודרות מהשיח האקדמי. כאשר מרצה דומיננטי כמו אורן יפתחאל, מעדיף להעסיק רק את מי שחוקרים סוגיות מאוד ספציפיות, נשללת האפשרות מגיאוגרפים צעירים אחרים רבים לעסוק במחקרים בנושאים אחרים, נניח, על אודות ההתיישבות הציונית.
בסיום דבריו, מציע מאוטנר לחברי המכון לאסטרטגיה ציונית: "השאלה באילו תכנים צריך למלא את הציונות כיום היא שאלה חשובה. אני מציע לכם להתמקד בה". אנו מתמקדים בה. לראיה - המחקרים הרבים אותם פרסם המכון במגוון תחומים: גיבוש חוקה, העשרת החינוך, קליטת עלייה, העצמת הפריפריה ועידוד ההתיישבות. לצערנו, כלי התקשורת הם אלה שאינם בוחרים להתמקד במחקרים אלה.
