השבוע המשיכו להישמע קולות הקוראים לעולם החופשי לתקוף את כל מתקני הגרעין האירניים, כי "העולם נמצא ברגעים האחרונים שבהם עדיין יש ביכולתו לעצור את דהירתה של אירן אל הפצצה". כנגד אותם קולות, חשפה אירן השבוע מטוס ללא טייס חדש מתוצרת עצמית, ש על-פי הדוברים האירניים ביכולתו להגיע לטווחים ארוכים במהירות גבוהה ולתקוף בטילים מדויקים וקטלניים כל מטרת שטח. חשיפת המטוס ששמו "כראר", נועדה להרתיע תוקפים אפשריים - בעיקר אלה שיש להם בסביבה נושאות מטוסים, אבל גם את מדינות המפרץ ואת סעודיה בראשן - כדי שלא יעזו אפילו לחשוב על שיתוף פעולה עם ישראל ולתת למטוסיה רשות לעבור מעליהן בדרכם לאירן. המטרות שאותן יכול כנראה המל"ט החדש לתקוף מתקנים לזיקוק, לשאיבה ולהולכה של נפט, מחנות צבא, כלי שייט ומוסדות שלטון.
חוליות ליום פקודה
המתח במדינות המפרץ הולך וגדל בשל כמה סיבות:
סיבה אחת, שההנהגה במדינות אלה משוכנעת שכל הדיבורים של אירן על ישראל נועדו לאמיתו של דבר להסיח את דעת העולם ממטרתה הראשונה - המפרץ "הפרסי" (בלשונם זה "המפרץ הערבי") רווי הנפט והגז. הם זוכרים את ההתבטאויות האירניות על האי בחריין ואת טענת אירן כי אי זה שייך היסטורית לה. אי זה נמצא במרחק זעיר מן החוף הסעודי, והדבר האחרון שמעוניינת סעודיה הוא מציאותה של אירן במרחק הליכה. המנהיגים הערביים גם זוכרים היטב שאירן כבר כבשה שלושה איים אחרים במפרץ הפרסי, ומהם היא מסוגלת לאיים על תנועת המיכליות במיצרי הורמוז.
הסיבה השנייה היא שמנהיגי המפרץ סבורים כי בין אירן ובין ישראל יש מאזן אימה שימנע מהן לתקוף זו את זו. על-פי העיתונות בעולם, יש לישראל בין 200 ל-300 ראשי חץ גרעיניים, שניתן לשלחם לכל נקודה באירן באמצעות טילי "שביט 3" שפיתחה ישראל. די בעשירית ממספר זה כדי להפוך את עריה הראשיות של אירן לעיי חרבות עשנים. מנגד, הם סבורים כי ישראל חשה מאוימת על-ידי עשרות אלפי הטילים שבידי חיזבאללה בלבנון, שכן טילים אלו מדויקים וארוכי טווח הרבה יותר מאלה ששיגר חיזבאללה לעבר ישראל במלחמת לבנון ב-2006.
הסיבה השלישית לחשש במדינות המפרץ מפני אירן היא שאוכלוסייתן כוללת עשרות אלפי איש שהיגרו מאירן בשנים האחרונות, כדי להתפרנס וכדי לברוח משלטון האייתוללות. שליטי המפרץ חוששים שאירנים רבים אלה מאורגנים ב"תאים רדומים", המנהלים בשגרה אורח חיים נורמטיבי שאינו מעורר חשד, אך עם קבלת פקודה הם יתחילו לבצע את הפעילות אשר למענה נשלחו לגור במפרץ: איסוף מודיעין על הפעילות הצבאית במדינות אלה, בעיקר של כוחות זרים, והעברתו לאירן; חיסול מנהיגים, אנשי צבא, משטרה ומודיעין; חבלה כמו פיצוץ גשרים ומרכזים מסחריים, מיקוש דרכים או סתם שפיכת שמן בצמתי דרכים.
החשש הזה מפני תאים רדומים אינו תיאורטי כלל: ארגון המתקרא "החזית העממית האחואזית" המייצג את המיעוט הערבי באירן המתגורר באזור הנקרא ח'וזיסטן וערביסטן, והפועל מזה תקופה ארוכה לשחרור שטח זה מאירן וסיפוחו לעירק, קרא לערבים שהיגרו מאירן והמתגוררים במפרץ, לשתף פעולה עם השלטונות המקומיים ולסייע להם לגלות את התאים האירניים הרדומים הללו המצויים בין אותם מהגרים מח'וזיסטן.
גיוס ערבים לשירות אירן מגיע על-רקע מתיחות רבת שנים בין השלטון האירני ובין המיעוט הערבי החי בחבל ח'וזיסטאן, בגלל דיכוי קשה מצד השלטון שממנו סובלים הערבים, ובשל דחיקתם לשוליים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים באירן, למרות ששדות הנפט והגז האירניים נמצאים בעיקר בשטח החבל הערבי. ערבים המשתפים פעולה עם השלטון האירני עושים זאת למען בצע כסף ובשל הסכסוכים הקשים בתוך הציבור הערבי באירן, על-רקע השבטיוּת והפַּלגנות שרואים אותה בבירור בעירק.
הדברים שפרסם הארגון באו על-רקע הסערה המתחוללת בשבוע האחרון בכווית בשל גילוי כמה תאים רדומים אירניים, שארגן אותם לא אחר מאשר השגריר האירני בכווית, שנחשד כי פעל בהנחיית אחד ממפקדי משמרות המהפכה. על כן השגריר הוחלף בפתאומיות בחודש מאי האחרון, לאחר ששלטונות כווית החלו לחשוד בו בעקבות חשיפתה של חוליית טרור אירנית אשר שמה לה למטרה לחסל את מפקדי צבא כווית במקרה שארה"ב או ישראל תתקופנה את אירן. חברי החוליה הודו בחקירתם כי נשלחו לרגל אחרי מתקנים צבאיים רגישים השייכים לצבאותיהן של כווית וארה"ב, ומי שהפעיל אותם הוא אישיות רמת דרג בשגרירות האירנית בכווית.
החוליות פעלו בכווית בנפרד, מבלי שחברי חוליה אחת הכירו את אנשי חוליות אחרות, והתיאום ביניהן התבצע באמצעות איש מודיעין אירני שנהנה בכווית מחסינות דיפלומטית בשל היותו חבר בסגל השגרירות ומקורב לשגריר. חוליות אלה אינן מתוחכמות מדי: קבוצת אנשים בעלי הכנסה נמוכה שכרה חדרי מלון יוקרתיים במחירים מפולפלים, וכך הם עוררו את תשומת לבה של הנהלת המלון שפנתה למשטרה. זו עירבה בחקירה את המודיעין המסכל שהבין כי הכסף העומד לרשות הקבוצה הגיע ממקור חיצוני, ומעקב אחרי תנועת הכספים של הקבוצה הוביל את החוקרים לאירן.
גם שירות הביטחון של בחריין הוציא אזהרה פומבית מפני תאים אירניים רדומים, לאחר שבבחריין נעצרו 250 (!) אנשים זרים בחשד ששהו בבחריין כדי לשרת "מדינה זרה" בבוא פקודה. אנשים אלו קיבלו בחקירתם "יחס מיוחד", דבר שעורר גל גדול של ביקורת נגד שלטונות בחריין הסוניים, בעיקר מצד הרוב השיעי בבחריין המצדד באירן. על-רקע מעצר המוני הזה ו"ההוֹדאות" שנסחטו מן העצורים, עלה שוב לדיון פומבי בתקשורת נושא הנאמנות של הרוב השיעי למדינת בחריין, ותחנת הרדיו של שירות השידור הבריטי (בי. בי. סי.) בערבית הקדישה השבוע שעתיים לנושא זה. הדיון הלוהט כלל חילופי האשמות בין המיעוט הסוני השליט ובין הרוב השיעי הנשלט על בגידה במולדת, הפרה של זכויות אדם ועבירות על הדין הבינלאומי.
כל ההתרחשויות הללו סביב התאים הרדומים מהווה עליית מדרגה בחששן של מדינות המפרץ מפני התגברות הפעילות האירנית נגדן, ומשמעותה היחידה היא צחצוח החרבות של אירן לקראת השתלטותה על אזור המפרץ. פקידי ממשל במדינות המפרץ מביעים חרטה על כך שאפשרו ל"מהגרי עבודה" רבים כל כך להשתקע במדינותיהם. בדוביי, למשל, מהווים אזרחיה המקוריים רק כעשירית מתושביה, וכל השאר הם תושבי קבע זרים של הנסיכות. כמה עשרות אלפים מהם באו מאירן, ואין דבר קל יותר מהשתלת כמה חוליות רדומות באוכלוסיה כל כך גדולה.
הדבר חייב לשמש תמרור אזהרה לפני כל מדינה המאפשרת לקבוצות של "מהגרי עבודה" זרים להשתקע בה, שכן אלו יכולות להוות מסתור ולהעניק מחסה לחוליות חתרניות. מי יכול להבטיח לישראל כי אין בקרב "מהגרי העבודה המסכנים" הזורמים אליה באלפיהם ממצרים דרך סיני אנשים שגויסו על-ידי מצרים, סוריה, חמאס או אירן, כדי לעשות בישראל בדיוק את מה שאמורות לעשות במפרץ החוליות הרדומות האירניות?
מכור חשמלי למעצמה גרעינית
דוגמה לכך שמי שמזלזל ביריבו נרדם בשמירה, ומתעורר כשכבר מאוחר מדי, חווינו על בשרנו: בעקבות ידיעות שהגיעו בתחילת שנות האלפיים על התחמשות חיזבאללה בטילים רבים, היה אצלנו מי שניסה להרגיע את העם היושב בציון בטענה שטילים אלה יחלידו במחסנים. הטילים הללו - להזכירנו - לא רק שלא החלידו במחסנים, אלא התעופפו אלינו במספרים גדולים וקטלניים במהלך מלחמת לבנון השנייה, לפני ארבע שנים.
בשל הפסקות חשמל תכופות שמהן סבלה לבנון בשבועות האחרונים, קרא נסראללה, שליט לבנון, לבדוק ברצינות את האפשרות להקים בלבנון כור גרעיני לייצור חשמל, דוגמת זה שחנכה אירן בבושהר לפני ימים אחדים. הוא כמובן מדבר על כור גרעיני למטרות שלום, ובכך הוא חוזר כתוכי על הדברים שמשמיעים הבוסים שלו בטהרן.
נסראללה אף מגדיל בחזונו הגרעיני ומפנטז על מכירת חשמל לסוריה, לירדן, לטורקיה ולקפריסין, על-ידי מדינה שתשתיות החשמל שלה מעורערות ומקרטעות, בגלל - בין השאר - המלחמה שבה פתח בה לפני ארבע שנים. נדמה שקוראים לכך שגעון גדלות, ויש אומרים כי גם אדולף היטלר היה נגוע בו.
ללא ספק, נסראללה יצא מעודד מאוד מהפעלת כור החשמל בבושהר, ומן העובדה כי הפעלתו עברה בשלום למרות הקולות בעולם שקראו להרסו במתקפה אווירית לפני שיהפוך לפעיל. תחושת הניצחון השוררת במסדרונות השלטון בטהרן מחלחלת עד לביירות, ואנו עלולים בוקר אחד לשמוע, כי בעקבות מגעים חשאיים הסכימה רוסיה למכור ללבנון כור חשמלי כמו זה שבבושהר, שיפעל כמובן בפיקוח רוסי ובינלאומי, וכך יהפוך חיזבאללה מארגון טרור עם טילים לארגון טרור בעל ידע גרעיני, לצורכי שלום כמובן. הלבנונים יפעלו על-פי ההסכמים הבינלאומיים בדיוק כפי שהם מקיימים את החלטה 1701 של מועצת הביטחון האוסרת העברת נשק לחיזבאללה, ויתייחסו למפקחים מטעם הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית כמו שהם מתייחסים לפקחי יוניפיל.
אבל כשמדובר בלבנון ובאנרגיה, יש לשים לב היטב לקולות הבוקעים מביירות כי חלק ממאגרי הגז שגילו לאחרונה ישראלים בים התיכון בעצם שייכים ללבנון, וישראל טוענת שלא כדין כי הם שייכים לה. עניין זה עלול להיות מקור לסכסוך מסלים אם לא ייפתר במהרה, ולתחושתי כבר מתנהלים מאחורי הקלעים מגעים בין ישראל ולבנון בעניין זה, כדי לוודא ש"אנשים בלתי מזוהים" לא יתנכלו למתקני הקידוח וההפקה הישראלים כאשר אלה יוקמו בים. סביר להניח שישראל אולי אף תסכים לחלק מדרישות הלבנונים, ולו כדי לשמור על "שקט תעשייתי" עמם, כלומר עם חיזבאללה. אלא שבכך נכנעת ישראל לסחטנות, וההסכמות הקודמות שייסחטו ממנה יהפכו בסיס לדרישות הסחטניות הבאות.
ובתוך כך, ביום שלישי השבוע נהרג אחד מראש חיזבאללה באזור ביירות בחילופי יריות עם מיליציית "אלאחבאש" ("החבשים") הסונית, שמבחינה צבאית אינה מציבה אתגר משמעותי לחיזבאללה. נסראללה מתייחס אל המיליציה כאל מטרד, אבל במזרח התיכון גם מטרד עלול להיות מסוכן מאוד. נסראללה יודע זאת היטב, ואם הם יעברו את גבול הסביר במדינה כמו לבנון, הוא יראה להם את נחת זרועו. מי שמדבר על הקמת כור גרעיני אינו יכול להסכים לאנדרלמוסיה במדינתו. במדינת חיזבאללה ישררו חוק וסדר, שלום ושלווה, בדיוק כמו אלה השוררים באירן מאז מהפכת ח'ומייני.
איוולת מוצהרת
בהופעה פומבית קראה השבוע
ציפי לבני, מנהיגת קדימה ולשעבר שרת החוץ, לראש הממשלה לעשות כל מאמץ להגיע לשלום עם הפלשתינים "כי זה אינטרס ישראלי ראשון במעלה". איני חולק על דעתה שהגעה לשלום היא אינטרס ישראלי, אלא שאני בטוח שהצהרה כזו בשער בת רבים מעידה - בראש ובראשונה - שלגברת לבני אין שמץ של מושג מדיני במה שנוגע לדרך ההתנהלות הנכונה בשבילים הנפתלים של המזרח התיכון. באזור שבו אנחנו נמצאים מקבל מישהו במחיר סביר רק את מה שאינו מעוניין בו, וככל שהוא מביע עניין רב יותר בסחורה, מחירה עולה. השלום הוא משהו שאנו מבקשים לקנות מאויבינו, וללא ספק עלינו לשלם עבורו. אבל המחיר ייקבע על-פי מידת הדחיפות שהם מזהים אצלנו להגיע לשלום הנכסף. לכן, הצהרתה של לבני בדבר "האינטרס הישראלי" מעלה את המחיר שידרשו אויבינו ידרשו תמורת השלום, ואם היא וחבריה יחזרו על אמירה זו שוב ושוב, המחיר יעלה לרמה שלא נוכל לעמוד בה כלל, ובכך היא והם מרחיקים את השלום.
אילו הייתה לגברת לבני טיפת הבנה מדינית, היא הייתה מכריזה קבל עם ועולם: "אדוני ראש הממשלה, הקמנו מדינה מפותחת, מתקדמת, מצליחה ודמוקרטית למרות מצב המלחמה המתמשך זה 62 שנים, למרות מלחמות, פידאינים, מחבלים וטרוריסטים. באמת איננו זקוקים לשלום, כי בכלל איננו מעוניינים להשתלב במזרח התיכון הנחשל והמוזנח. אם מדינות ערב ירצו שלום, ניתן להם שלום, אבל שאנו גם נשלם תמורתו? למה? מה אין לנו שרק הם יכולים לתת לנו?" אמירה כזו, אם יחזרו עליה פעמים רבות בקואליציה ובאופוזיציה, יכולה בהחלט להוריד את המחיר שנצטרך לשלם בסופו של דבר בעד השלום. אבל בשביל זה נדרשת תבונה מדינית, שכנראה גברת לבני, ואולי גם פוליטיקאים אחרים אצלנו, לא בורכו בה.
