לא שאני "חושש מאוד" או "חושש ביותר" שהסרט התיעודי(!) יזכה בקטגוריה העלילתית - אבל לנוכחותו בקטגוריה הלא נכונה מבחינת התקנון(!) יש השפעה שמעוותת את התוצאות כולן, זה העניין וזהו "לב העניין" למי שעדיין לא הבין או לא רצה להבין. ככל שעובר הזמן, מסתבר ל"קול" שמנכ"ל האקדמיה, הגב' אילנה שרון - שהיא בעצם המנהלת האדמיניסטרטיבית שלה מאז הקמתה – עושה בה "כברצונה" בעשרים ואחת השנים האחרונות!
על סמך התבטאויותיה בראיונות לעיתונות מאז
שהחלה הפרשה הזאת להתגלגל – ובמיוחד בראיון מצולם בן כ-15 דקות ל"ערוץ אחד" בתוכנית "טלסינמה" – ששודר גם "בשידור חוזר" כך שראו אותו לפחות שני אנשים אם לא יותר – היא מאוד-מאוד מרוצה מעצמה ומהאופן בו מתנהלים העניינים ב"ערוגה" שלה, שהיא בעצם ה"אחוזה" שלנו – אנשי ענף הסרטים חברי האקדמיה. וכאשר היא כל-כך זחוחה, וכל-כך מרוצה מעצמה ו"מהמצב", אני אסביר מדוע אני מודאג, לא שמח, ומאוד לא מרוצה –
בלשון המעטה.
להפיק ולארגן את הטקס השנתי (גם פעמיים בשנה!) הוא אמצעי ולא מטרה שבגללה אנחנו צריכים לשתוק או להבליג.
המטרה הגדולה, לבד מהרמת קרנו של הקולנוע הישראלי – היא שהתחרות המקצועית בין המתחרים חברי האקדמיה ואו עמיתיהם שאינם חברים בה – תהיה הוגנת, לפי התקנון הכתוב, וללא משוא-פנים ואו העדפה מתקנת ואו אפליה כלשהי.
ברגע שהתקנון לא קוים בצורה שוויונית, ואפילו הושגה לשם כך ובעקבות כך הסכמה של הוועד המנהל כמעין "חותמת גומי" שמאשרת ה"קוֹל" – נעשתה "עוולה תקנונית" חמורה. כל מניין הקולות, כל ההצבעות בשלב א' ובשלב ב', נפלו קורבן לשיבוש מתמטי שפגע בבסיס הדמוקרטי של התחרות.
"הגולם קם על יוצריו" – הוכח שהאקדמיה מתקיימת כגוף חלול ולא בהכרח צודק, המקיים מועדון של הקרנת סרטים ישראלים חדשים (בחינם ואו ב"חצי חינם") ושני טקסים טלוויזיוניים במשך השנה הקלנדארית.
היו"ר הנוכחי של האקדמיה מארק רוזנבאום, שהוא נציג חברי האקדמיה והאחראי על הפעילות הנאותה והשוויונית על-פי התקנון הכתוב – "מטורפד" מטעם עצמו - אינו פוצה פה, לא מתערב ומפעיל את שיקול דעתו, רק מחכה לטקס.
המועמדים עצמם – שתקו, שותקים, וכנראה ימשיכו לשתוק למעט המקרה בו הם יוזמנו לבמת הטקס ואז הם יודו לבן או לבת הזוג, לאנשי הצוות ול"אימא ואבא".
העיתונות לא משמיעה את קולה ברמה – זה לא חשוב או "סקסי מספיק", ולכן איש/ה הישר בעיני עצמו ימשיך לעשות – וזה יוצא עקום, מאוד עקום.
עד כאן! – את כל השאר אתם כבר יודעים, או יכולים להשלים בקריאה לאחור:
גמר חתימה טובה.
