ישראל היום או ביביתון?

כשמריצים חיפוש מהיר בגוגל על ישראל היום, אפשר למצוא מגוון תוצאות רב, ביניהן את זו הטוענת לביביתון. האמת שאותי, זה כבר מזמן לא מצחיק. הפוצי מוצי של שלדון אדלסון נוסד למעשה אי שם בשנת 2007 הלא רחוקה. אדלסון, כך מספרים, הינו אדם רב ממון הידוע בתור לאומנותו בכל הנוגע למדינת ישראל. אבל בעיקר בלאומנותו לבנימין נתניהו, זה במקרה נבחר גם לראשות הממשלה, כשנתיים לאחר צאת העיתון.

במהלך כהונת רה"מ אהוד אולמרט, אפשר היה לזהות את הרדיפה האובססיבית מצד עורכי וכותבי העיתון נגד מר אולמרט. למעשה עד היום, ממשיכים עורכי וכותבי העיתון לרדוף את אולמרט, ממש כאילו היה סמל מסחרי לעיתון ישראל היום - עיתון אנטי אולמרט.

אפשר לטעון כי אולמרט אכן חשוד בעבירות שוחד, מרמה, מתן עדות שקר, הפרות אמונים, ושאר סעיפים במקרה בו דנן. היו הרבה כמוהו לפניו וסביר להניח כי יהיו גם אחריו. אבל האם אולמרט עצמו הוא הבעיה? או שמא עצם קיומו מול נתניהו?

כמעט בלתי אפשרי לפספס את הכתיבה האובססיבית של דן מרגלית נגד אולמרט. מרגלית, הניחן בשנים האחרונות בכתיבה רדודה בעלת תוכן לא מושך העין, כך מספרים נתוני הרייטינג של תוכניתו בטלוויזיה החינוכית, הופך כהרף עין לחיה רעה ומסוכנת כאשר מזכירים לו את השם 'אהוד אולמרט'. ללא ספק, מרגלית הבין את הג'וב.

נניח לרגע ואולמרט אשם, רק נניח. האם הדבר מצדיק להפוך את המאבק בו לסוג של השתעבדות עיתונאית? האם הדבר מצדיק להמשיך ולרדוף אותו על בסיס אותם טקסטים חוזרים ונשנים, בעיתון הנחשב למוביל בישראל?

הזלזול באינטליגנציה הציבורית, מצד עורכי ישראל היום, בהחלט הפך לסוג של בדיחותא לאומית. הכתיבה בעלת התחביר הלקוי מצד כתביו, הכותרות שלא תמיד מקושרות בצורה הראויה עם התוכן, ובעיקר: הסיקור המעוות בכל הנוגע לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

עורכי העיתון, ביניהם עמוס רגב, מקפידים תמיד להלל את הצלחת העיתון, דברי שבח והילולה נכתבו רק באחרונה עם "שבירת מונופול ידיעות אחרונות" - על-ידי רגב עצמו. השבחת העיתון, כאילו היה משול לקאנצלר המדינה, ממש ראש האומה בישראל.

התנהלות החינמון ישראל היום, המנוהל על-ידי מיליארדר התומך באופן מובהק בראש ממשלה, הינה מרכיב מרכזי בהפיכה פשיסטית. שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס, נהג בשיטה דומה כאשר השתלט על מערכות הרדיו והעיתונות בגרמניה, תוך השתקת קולות מתנגדיו, בעיקר אלו היהודים. גבלס הודה בכך בריש גלי כשאמר שהוא מודע לכך שהמשטר הנאצי משתלט על התקשורת, ואף תירץ זאת שהיהודים עשו לדעתו, דבר דומה בטרם עליית הרייך. לפחות הוא היה ישר.

הניסיונות להציג את עיתון 'ישראל היום' כתופעה שולית, והמעטה בערכו בכל הנוגע לממשל ושלטון, הינן תופעות מסוכנות ביותר אשר מוליכות את מדינת ישראל לעבר משטר היררכי. בו למנהיג המדינה יש גם עיתון, העיתון הפופולרי בישראל, שכרגע נמנע מהקמת אתר אינטרנט, באופן זמני.

רדיפת אולמרט מצד עורכי וכותבי 'ישראל היום' מזכירה לי שוב ושוב, פעם אחר פעם, את שירו של מרטין נילמר; "בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים, אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט. ואז הם לקחו את היהודים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי. ואז הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי. ואז הם לקחו את הקתולים, ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי. ואז הם לקחו אותי, אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני".