השבת אזרחות ודרכון לילידי עירק וצאצאיהם - אפשרית?

בשנת 1950 הורשו יהודי עירק לעזוב את עירק תוך שנה בתנאי שיוותרו על אזרחותם. הקהילה היהודית בעירק, שמנתה 150,000 איש בשנת 1947, מנתה רק 6,000 איש לאחר שנת 1951. תעודות המעבר של היהודים שעזבו את עירק הוחתמו בחותמת לפיה אין הם רשאים לחזור לעירק.

אלא שהחוקה העירקית החדשה נתנה תקווה לתיקון העוול ההיסטורי כמאמר החמישייה הקאמרית haven’t the Jewish people suffered enough?

על-פי החוקה העירקית החדשה, שאושרה במשאל-עם ביום 15.10.05, עירקי הוא כל אדם שנולד לאב או לאם עירקיים. אזרח עירקי מלידה והוא אינו יכול לוותר על אזרחותו מכל סיבה שהיא, והוא גם רשאי להחזיק באזרחויות נוספות (למעט אלו הנושאים בתפקידי ביטחון בכירים). לפי החוקה העירקית החדשה, כל אדם שאזרחותו נשללה, רשאי לבקש אותה מחדש. בחוקה נקבע כי הכללים בעניין ייקבעו על-פי חוק.

אלא שחוק האזרחות העירקי מיום 7.3.06 מציב קשיים בפני יהודים יוצאי עירק וצאצאיהם מלקבל בחזרה את זכויות האזרחות שלהם.

סעיף 18(1) לחוק האזרחות העירקי קובע, כי כל עירקי שאזרחותו נשללה על-רקע פוליטי, דתי, גזעני או כתתי יהיה רשאי להגיש בקשה להשיב את אזרחותו. במקרה של מות אדם שאיבד את אזרחותו על-רקע פוליטי, דתי, גזעני, כאמור, רשאים ילדיו, שאיבדו את אזרחותם כתוצאה מאובדן אזרחות אביהם (נוסח החוק מדבר על אב ולא הורה), להגיש בקשה לקבלת אזרחות.

חוק האזרחות העירקי שולל גם מפלשתינים אפשרות לקבל אזרחות עירקית, וזאת על-מנת שלא תישלל זכות השיבה שלהם למולדתם.

אלא שאליה וקוץ בה. סעיף 18(2) לחוק האזרחות העירקי משנת 2006 קובע, כי מהזכויות שלפי סעיף 18(1) לחוק כאמור, לא יהנו מי שאיבדו את האזרחות לפי חוק מס' 1 משנת 1950 וחוק מס' 12 משנת 1952.

ומהו חוק מס' 1 משנת 1950 שכותרתו Supplement to Ordinance Cancelling Iraqi Nationality? זהו החוק שעל פיו יצאו רוב יהודי עירק בתחילת שנות החמישים למאה הקודמת. בסעיף 1 לחוק מספר 1 משנת 1950 נקבע, כי מועצת השרים רשאית לבטל אזרחות עירקית מכל יהודי עירקי שמרצונו החופשי מבקש לעזוב את עירק.

על פניו, נראה כי חוק האזרחות העירקי החדש עומד בניגוד לחוקה שקבעה כי כל אדם שאזרחותו נשללה רשאי לבקש אותה מחדש.

סעיף 90 לחוקה העירקית החדשה מקנה לבית המשפט העליון הפדרלי העירקי סמכות לבקר את חוקיותם של החוקים והתקנות שבתוקף, ולכאורה ישנה אפשרות להגשת עתירה לבית המשפט העליון הפדרלי העירקי, בטענה כי שלילת אפשרות קבלת האזרחות מיהודי עירק וצאצאיהם אינה חוקית.

אלא שלפני שנלין על גזענותם של העירקים כלפי היהודים, מן הראוי להראות שגם מדינת ישראל אינה נקייה מגילויי גזענות. בסעיף 2 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, נקבע כי "בתקופת תוקפו של חוק זה, על-אף האמור בכל דין לרבות סעיף 7 לחוק האזרחות, שר הפנים לא יעניק לתושב אזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, ומפקד האזור לא ייתן לתושב אזור היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור".

אם יש מישהו שמחפש עו"ד עירקי כדי לעתור לבית המשפט העליון הפדרלי העירקי, בטענה כי חוק האזרחות העירקי החדש אינו חוקתי, ראוי שיזכור כי לפי חוק האזרחות הישראלי ניתן לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם שקיבל עליו אזרחות של מדינת אויב, ועירק עדיין נחשבת כמדינת אויב.

אז חבריי למוצא העירקי, מסתבר שאנחנו תקועים כאן בארץ הזאת בזכות ולא בחסד, בדיוק כמו בני דודנו הערבים. אם חברינו ממוצא פולני, רומני, גרמני או אירופי אחר יכולים להסתלק "הביתה", כפי שדרשה הלן תומס כתבת הבית הלבן לשעבר, לנו העירקים אין בשלב זה לאן להסתלק. לידיעתך, מר חאלד משעל (אם יש לך רעיון לפתור את הבעיה, מר משעל, אני פתוח למו"מ).