מאחורי החיוך התותב של ג'ימי קרטר מסתתר עוכר ישראל. ג'ימי קרטר, הנשיא ה–39 של ארצות הברית, חתן פרס נובל לשלום בשנת 2002 על "עשורים של מאמץ בלתי נלאה למציאת פתרונות של שלום לסכסוכים בינלאומיים, לקידום הדמוקרטיה וזכויות האדם, ולעידוד פיתוח כלכלי וחברתי" (מתוך אתר האינטרנט של האנציקלופדיה המקוונת 'ויקיפדיה' בערך הנושא את שמו).
מזה שנים הוא מקדם בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט באופן שקוף, מוטה, בוטה ופוגעני, אג'נדה פרו-פלשתינית מובהקת. ייתכן כי כאן יקפצו מי שאין לדעת אם הם עוכרי השמאל או שוחריו, ויגידו – בוקר טוב אליהו. עכשיו התעוררת?
אני עדיין זוכר את הפגישה הקרה, אף כי החיוך הקרוש על שפתיו של קרטר לא הפשיר במהלכה, שקיים לפני כשנה, אולי יותר, מי סופר, מי זוכר, עם נועם שליט, אביו של החייל השבוי גלעד שליט, פגישה שבה הפציר נועם, בנועם הליכותיו, בפשטותו, בקולו שכמוהו כלחישה, מ
כבוד הנשיא לשעבר להשפיע על החמאס להתיר לנציג הצלב האדום לבקר אצל שליט. קרטר לא התחייב בפה מלא. בכל משך הפגישה הוא נראה אדיש, מנותק, תלוש. כאבו של האב לא נגע בו, לא חלחל אליו. פניו נותרו פני אבן. הוא הותיר את שליט המאופק ואציל הנפש מבוזה ומושפל. התמונה עוררה בי שאט נפש.
אחת לחודשים אחדים הוא מגיע ל"אזורנו", שגריר נודד מטעם עצמו, ומכריז הכרזות מוטות, חד-צדדיות במפגיע, מקוממות. את יחסה של ישראל לפלשתינים כינה בספר שפרסם בשנת 2006 "אפרטהייד". גם שמאלן קטן כמוני, המוקצה ולא אחת אף מנואץ ומוכפש, המותח לא אחת ביקורת על מעשים שונים שישראל עושה בשטחים הכבושים על ידה, מגנם ומוקיעם, סולד ואף מוקיע בשאט נפש את הביטוי הגזעני האומלל שבו נקט קרטר לאפיין את מדיניותה של ישראל בשטחים המאוכלסים על-ידי פלשתינים. קרטר הגזים. קרטר נסחף. קרטר אמר אמירה מרושעת, אשר אפילו מפיו, האיש העוטה את גלימת חתן פרס נובל ואת אצטלת ההוד, ההדר והיקר שהענקת הפרס עוטרת אותו בה, היא נשמעת זדונית ומקוללת.
איש לא מינה את קרטר לתווך בין ישראל לפלשתינים. עם כל הכבוד שרוחשים לו בישראל (כיום, בעקבות התבטאויות שונות שלו הרבה פחות מבעבר), בשל היותו נשיאה לשעבר של הגדולה במעצמות תבל, בת בריתנו ההיסטורית, ארצות הברית, טוב ונכון יעשה אדון קרטר אם יואיל האיש, אשר זה מכבר נכנס אל המחצית השנייה של העשור התשיעי לחייו, להתרכז בפעילויות הרבות שהוא קיבל על עצמו עם ייסודו בשנת 1982 באטלנטה את המרכז הקרוי על שמו – בעיקר במדינות העולם השלישי, בפרויקטים בתחום חיסון נגד מחלות, בשיטות להגברת הפריון החקלאי בעולם, בטיפול בנושא זכויות האדם ואף ביישוב סכסוכים ולא בחרחורם ובליבוים.
עם מתווכים כמוהו, מוטב להיוותר בזירה בלעדיו. סע הביתה בשלום ועזוב אותנו לנפשנו המסוכסכת. נסתדר – או לא – בלעדיך, אדון ג'ימי קרטר.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
