בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
הרהורים בעקבות פרשת "חיי שרה" (א')
|
בפרשת השבוע מוזכרות דרכי הנועם של אברהם אבינו כלפי היושבים בארץ, שלא חשב עצמו כאדון הארץ על-אף כל ההבטחות שהובטחו לו מאת האלוקים ● הכבוד שרחש לאחר צריך להוות תמרור דרך עבורנו
|
ציון קברו של אברהם אבינו, בעל מידת הכבוד לאחר, במערת המכפלה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
השבת קראנו את פרשת "חיי שרה". בפרשת זו אנחנו עדים למשא-ומתן ארוך ומייגע כפי שמתואר בבראשית כ"ג. אנו מתוודעים לבקשות, להפצרות, לעניינים פורמאליים של מקח וממכר. "בדרך כלל לשון התורה מקצרת בכל מקום בפרטים. מוותרת על תיאורי סביבה, נוף, תלבושות, אפילו קלסתר פנים, אלא אם כן יש צורך בכל אלה" - כך כותבת נחמה ליבוביץ בספרה "עיונים בספר בראשית" בבואה לדון בפרשת "חיי שרה". חשוב שנשים לב לשאלה שמעוררת נחמה ליבוביץ - התורה, שממעטת בתיאור הפרטים, מדוע נהגה ברחבות אפית דווקא בפרק כ"ג בספר בראשית בפרשת "חיי שרה"? ניתן למצוא תשובות רבות לשאלה "מדוע דווקא האריכה התורה בפרשה זו". המלבי"ם, גם הוא שואל: "למה האריך בסיפור הזה?". רבים הם הפרשנים, שתשובתם לשאלה זו מתבססת על ההבנה, שהפירוט נועד להבליט בקניית מערת המכפלה, סמל לראשית ההתנחלות בארץ על-ידי קניין קרקע בתוכה, כדברי בראשית רבה עט, ז'. אברהם שלי אני מעלה מתוך הפירוט וההרחבה האפית את דמות אברהם שלי. אברהם המתנהל בכבוד עם אלו שחיים כאן, מכיר שהוא בא למקום בו ישנם אנשים. אברהם שנושא עימו את בשורת "לך לך", בשורה של "אעשך לגוי גדול" ו"נתברכו בך כל משפחות האדמה", מסמל לי את הצניעות והענווה, ובעיקר כבוד לאלו שחיים כאן. אברהם בא לכאן מארם נהריים. הוא פוגש בני עמים חיים, כמו חתים ויבוסים. לכן לשון פנייתו היא אדיבה ומלאת כבוד למי שחי כאן לפני בואו הנה - "גֵּר וְתוֹשָב אֲנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחוּזַת בַּיִת". אברהם לא מנהל דיאלוג בשם 'אני אדון הארץ, לי היא הובטחה', אלא מתוך כבוד והערכה לכל החיים בארץ כנען. כי רק ביחד נבנה כאן חיים. אברהם מכיר בקיומו של עם שחי כאן. במשא-ומתן הוא קד "לעם-הארץ לבני-חת" (אני מודע לקיומו של הפירוש ש"עם הארץ" מתייחס רק למכובדים). הכבוד שרוחש אברהם לחיים כאן - לעם החי בארץ הזו - מהווה עבורי תמרור דרך לחיינו עתה בארץ הזו. עבר בן-קיימא ואם דיברנו על קנייה, גם התורה מכבדת את זכרם של אלו שחיו כאן קודם. אברהם קנה את מערת המכפלה בכסף מלא, כאשר בניו, יצחק וישמעאל, קוברים אותו. מציינת התורה שקברו את אברהם "אל מערת המכפלה אשר אל שדה עפרון בן צוהר החתי". למעשה, מערת המכפלה היא קניינו של אברהם, אבל הכתובים לא מוחקים לחלוטין את העבר של אלו שחיו כאן. מזכירים את עפרון בן צוהר בן העם החתי. הפרשה מסתיימת בתיאור קבורת אברהם בידי בניו, ישמעאל ויצחק; יצחק שהיה על סף העקידה וישמעאל שגורש, כורתים יחדיו ברית עקודים ומגורשים כדי לחלוק כבוד אחרון לאביהם ולקוברו בארץ הזו. אני מייחל לכך שבני העקודים והמגורשים, בני ישמעאל ויצחק, יכרתו ברית לחיים בארץ הזו. ברית של חיים, בהם לא יהיו יותר עקודים ולא יהיו מגורשים מביתם. ברית של כבוד אחד לרעהו, ברית של כבוד אחד למאווייו הלאומיים של זולתו.
|
תאריך:
|
31/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
01/11/2010
|
|
איתן קלינסקי
|
הרהורים בעקבות פרשת "חיי שרה" (א')
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מורה נבוכים
|
1/11/10 11:26
|
|
|
|
שאלה למורה נבוכים
|
1/11/10 13:03
|
|
|
|
מורה נבוכים
|
1/11/10 13:37
|
|
|
|
אלישמע
|
1/11/10 14:39
|
|
2
|
|
שלומית אבן חן
|
1/11/10 12:56
|
|
|
|
איש עצוב
|
1/11/10 13:11
|
|
|
|
אלישמע
|
1/11/10 14:29
|
|
3
|
|
איש עצוב
|
1/11/10 13:09
|
|
|
|
אלישמע
|
1/11/10 14:45
|
|
|
|
איש עצוב
|
1/11/10 15:52
|
|
4
|
|
קורא ותיק
|
1/11/10 14:34
|
|
|
|
אלישמע
|
1/11/10 15:49
|
|
5
|
|
פנחס
|
1/11/10 19:47
|
|
עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ביקש בעדותו בבית המשפט המחוזי בתל אביב להחיל עליו את חזקת האינטליגנציה במקום "חזקת החפות". ההבדל בין שני העקרונות הנ"ל הוא בתחום הערכי, המוסרי, השכלי והמשפטי. אין ספק שעו"ד וינרוט, בבקשתו להחיל עליו את חזקת האינטליגנציה, יצר או מתכוון ליצור פאזה חדשה של חזקה משפטית, שלא נשמעה ולא נלמדה עד עכשיו במערכת המשפט.
|
|
|
המעשים שלך והחוכמה שלך מלווים את העם שלנו דורות, וכשאני נזכרת בך את נראית לי כמו דבורה הנביאה, כמו אשתו של חנינא בן דוסא... נוגה קסום עוטף אותך: אישה אצילה ומיוחדת מאוד.
|
|
|
הדיילת הציעה עיתונים, שלא עניינו אותי. קראתי את עשרות הדפים האחרונים בספר המדהים של יורם עשת-אלקלעי על שיקומו הכואב של פגוע ראש במלחמת יום הכיפורים (אדם הולך הביתה. ירושלים: כתר, 2010). עליתי אל המטוס, והתיישבתי, כשעל כותרת העיתונים בלט תאריכם. 24 באוקטובר - שלושים ושבע שנה לתבוסתנו הנוראה ביום הכיפורים.
|
|
|
זה היה צפוי כזריחת השמש. עוד לא נדמו המחאות על שלילת זכויות פרלמנטאריות של ח"כ חנין זועבי, ועדיין לא עברה סופית הצעת תיקון חוק האזרחות על בסיס גזעני, והנה התבשרנו על הצעת חוק ניאו-פשיסטית חדשה: הפעם מונעים מיהודים לסייע במידע לאכיפת החוק נגד עברייני כיבוש. בהצעה החדשה יפעל החוק לאו דווקא נגד עברייני הכיבוש שנתפסו מתעללים בערבים, אלא נגד חיילים שלאחר שחרורם התחרטו על מעשיהם ומנסים להביא להפללת עברייני התעללות בערבים בשטחים הכבושים! הצעת החוק באה להלבין התעללויות באוכלוסיה אזרחית, ולהעניש דווקא בעלי מצפון. ההצעה מטילה ענישה פלילית על מי שבמשך חמש שנים לאחר שחרורו מצה"ל יפרסם עדויות מצולמות על מה שהוא ו/או חבריו עוללו בזדון לחפים מפשע, בימי שירותם הצבאי.
|
|
|
הופתעתי מאוד כאשר הודיעו לי, בסוף 1976, שראש-הממשלה, יצחק רבין, מזמין אותי לפגישה אישית במעונו. הוא פתח לי את הדלת בעצמו, הגיש לי כוס ויסקי, מזג כוס גם לעצמו, ופתח בלי הקדמה: "תגיד לי, אורי, אתה החלטת לחסל את כל היונים במפלגת-העבודה?"
|
|
|
|