בצל אירועי הטרור בספרד שגרמו למהפך שלטוני במדריד, ביסוס שלטונו של הנשיא פוטין במוסקבה והתלהטות המרוץ האלקטוראלי לנשיאות ארה"ב, עומדות להיערך בטייוואן ב-20 במארס 2004, בחירות לנשיאות.
הבחירות הפעם טומנות בחובן מאפיינים שונים מבעבר, בשל שתי סיבות עיקריות:
א) התמודדות חוזרת של הנשיא המכהן - צ'ן שוואי ביאן, נציג מפלגת הרוב (DPP), שהדיח במפתיע את מתחרהו נציג ה-KMT, בשנת 2000, לאחר כ-50 שנות שלטון.
ב) שילוב משאל-עם, במקביל לבחירות, בעניין מדיניות הביטחון של
טייוואן בהתמודדות מול סין.
בשל צוק העיתים באזורנו, מתגמדים אירועי פנים בקצה האחר של העולם והסיקור התקשורתי אודותם הוא מינורי למדי, זאת על-אף העובדה שבפועל נחשבת הזירה הטיוואנית-סינית לאחד ממוקדי המשבר הרגישים בתבל.
שורשיה של המתיחות האזורית נטועים בשנת 1949, לאחר תבוסת מפלגת ה-KMT בהנהגת צ'אנג קאי שק, אשר שלטה בסין, לכוחות הקומוניסטיים בראשות מאו-טסה טונג. צ'אנג ומקורביו נמלטו לאי טייוואן (פורמוזה), וכוננו שם שלטון המשך, מתוך תקווה לשוב ולהשתלט על סין רבתי.
ההתפכחות מחלום "סין הגדולה", הותיר את טייוואן, בעיניה של סין, בקטגוריה של "חבל מורד", אשר במוקדם או במאוחר ישוב אל חיק המולדת. ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות במרחב אסיה-פאסיפיק בשנים האחרונות, אשר כללו את החזרתן של הונג-קונג ו-מקאו לריבונות פורמאלית של סין, דרבנו את שלטונות בייג'ינג למקד כלפי טייוואן מאמץ דיפלומאטי המשולב באיומים צבאיים, כדי לאלצה לאמץ נוסחה אפשרית לפתרון המשבר, במתכונת של "מדינה אחת, שתי שיטות".
למתבונן ממרחק נדמה כי הזירה הטיוואנית - סינית רווית מתיחות, ופרוץ מעשי איבה הוא רק עניין של זמן. רושם זה מתחזק גם נוכח רטוריקה מתלהמת מצד דוברים סיניים, המנצלים גם את המערכה האלקטוראלית בטייוואן ככר נוח לשיגור מסרים מאיימים כלפי טייפה, בעיקר בזיקה למגמות אפשריות לקידום הרעיון של עצמאות האי.
בפועל, קיים ספק, באשר לאקוטיות האיום הסיני כלפי טייוואן, ראש וראשונה נוכח הצמיחה המאפיינת את כלכלות בייג'ינג וטייפה כאחד, ובפרט בהינתן הזיקה ההדוקה המתקיימת בין שני המשקים. סין הפנימה זה מכבר את העובדה שיציבות אזורית היא הערובה המרכזית להמשך השגשוג, אשר על כן, תעדיף לכלכל בזהירות את מהלכיה מול טייוואן, בטרם תעלה מדרגה ותפנה לאופציה הצבאית.
מערכת הבחירות בטייוואן נפתחה כאשר סממנים של מהפך מבצבצים באופק; לחובתו של הנשיא המכהן נזקפו כשלים בניהול המדיניות הכלכלית וטיפול גמלוני סביב מגפת ה-SARS לפני כשנה. התחזיות הכלכליות לא עמדו במבחן התוצאה, וממדי הצמיחה הכזיבו. מנגד, הפיקה האופוזיציה (KMT) את לקחי המפלה משנת 2000 ועמלה על ליכוד השורות, בראשות ליאן צ'אן (סגן הנשיא לשעבר), וניהלה קמפיין מתוכנן היטב אשר הישרה אופטימיות שהשפיעה גם על השווקים הפיננסיים המקומיים.
בנתונים אלה ביצע הנשיא המכהן מהלך מפתיע שתכליתו להסיט את מוקד תשומת הלב לעניין מדיניות החוץ והביטחון, עת יזם עריכת משאל-עם בכפיפה אחת עם הבחירות לנשיאות. המצביעים יידרשו להשיב ל-2 שאלות ממוקדות:
א) האם על טייוואן להצטייד בסוללות של טילים אנטי-בליסטיים כדי להתמודד עם האיום הצבאי הגובר מצד סין?
ב) האם על טייוואן לכונן מנגנון לניהול מו"מ עם סין על בסיס של הדדיות שוויונית?
סוגיית משאל העם הפיחה דינאמיקה במערכת הבחירות ואף הניעה תגובות נזעמות הן בבייג'ינג והן בזירה הפנים-טיוואנית. סין מפרשת את עניין המשאל כביטוי נוסף של בדלנות ומגמת עצמאות מצד טייפה, בעוד מפלגת ה-KMT טענה להעדר לגיטימיות לעצם החיבור בין הבחירות ל-רפראנדום. על-אף מחאות אלה, לא נרשמו גילויים של התנגדות ממשית לגלגול המהלך, ותחזיות קודרות של גורמי ביטחון בטייוואן באשר למחאות אלימות בסוגיה זו, התבדו.
היבט מעניין נוסף אשר נחשף בעוצמה חריגה סביב המערכה האלקטוראלית הנוכחית הוא המאזן הדמוגראפי העדין בין ילידי טייוואן, שהנשיא המכהן צ'ן הוא מייצגם הבולט, לבין תושבי האי שמוצאם בסין וצאצאיהם, שהיוו עד לשנים האחרונות רוב בקרב אוכלוסיית המדינה המונה כ-23 מיליון נפש. ניצחון אפשרי של צ'ן, אשר מסתמן עתה כריאלי יותר, עשוי גם לעצב מחדש את דמותה של החברה הטיוואנית , בהינתן דומיננטיות גוברת של ילידי המקום.
מפגן כוח מרשים של ילידי טייוואן נערך ב-28 פברואר השנה, לרגל יום הזיכרון לטבח שביצעו אנשי ה-KMT (טרם כינונה של טייוואן) בתושבי האי ב-1947.
שרשרת אנושית של 2 מיליון איש, בהשתתפות הנשיא צ'ן, סימלה את פניה החדשות של טייוואן ואת השאיפה לעצמאות ולשלום.
נראה כי הבחירות לנשיאות ב-20 במארס השנה יהוו נקודת ציון בלתי מבוטלת בתהליכים המרתקים המתחוללים בזירת אסיה-פאסיפיק. מגמות העצמאות של טייפה, בנתונים של ניצחון חוזר לנשיא המכהן - צ'ן שוואי ביאן, עלולות לחולל סממנים של אווירת משבר מול בייג'ינג, שכן זו האחרונה לא וויתרה על דרישתה לאיחוד סין.
מתיחות גוברת במרחב זה תהיה לצנינים בעיני וושינגטון, אשר פועלת מאחורי הקלעים, לרסן את להיטותו של הנשיא צ'ן לבצע מהלכים מוחשיים במגמת עצמאות האי. על-אף זאת, נשלל על הסף תרחיש של הפניית-עורף אמריקנית כלפי טייוואן, בנסיבות של הסלמה ביטחונית ביוזמה סינית.
_______________________
הכותב שהה בעבר בשליחות ממלכתית במזרח הרחוק.
