תקופת כהונתך השנייה תיזכר כבזבוז וכהחמצה, אלא אם כן בזמן שעוד נותר לך להשלמתה תעשה מעשה חשוב. מעשה גדול. מחולל שינוי. מהפכני.
אתה נואם משובח, אשף המילים המצטלמות יפה, אבל אתה נותר, נכון לעכשיו, מנהיג מאכזב. מנהיג חלול. ממריא ונוחת, פעם (סליחה – פעמים אחדות) לארצות הברית, פעמים לאירופה. נעים לטוס, ודאי במחלקת העסקים, עם כל הנוחות והפינוקים. כשאתה בעננים, אתה במיטבך.
במגרש של הגדולים אתה מְשחק מִשחק קטן. אתה טס לשום מקום. לא ממריא גם כשאתה בשחקים. ודאי, תמיד יש הסברים מלומדים, להיעדר פרטנר, לחוסר רצינות של הצד השני, לאלף-ואחד תירוצים. בשורה התחתונה: דבר חשוב אינו קורה תחת שרביט הנהגתך, אדוני ראש הממשלה.
יש לך סיכוי שספק אם יהיה כמוהו למי שיבוא במקומך, אחריך. יש לך קואליציה רחבה מאין כמוה, אופוזיציה אנמית, מקרטעת, מזנבת. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה – מה? - מה שאתה חייב לעשותו אבל מתחמק ממילוי החובה. אתה יכול להגיע להסדר תקדימי, היסטורי, ולעשות מה שאתה מייחל לו יותר מכל – להירשם בספרי ההיסטוריה באותיות של זהב, כגדול עושי השלום במקומותינו.
אבל אתה לא מעז. אתה חושש. ממי, בעצם. מהאמריקנים? מליברמן? מלבני? (טוב, לא אשעשע אותך). אחת לחודשים אחדים אתה מארח את שליחו של אובמה, ג'ורג' מיטשל המעודן והחייכני בלשכתך, מתחבק ומסתחבק אתו, מצטלם עימו, מסתגר בלשכה ומדבר. אבל בשורה התחתונה, כלום לא זז.
חלון הזדמנויות פתוח בפניך לרווחה, אדוני. יפה בחוץ. שמש זורחת. ציפורים. אופק. הזדמנויות. מרחבים. אבל אתה רואה רק שחורות. חשרות עבים. איומים. סכנות וסיכונים.
יותר מכל אתה שבוי בעצמך, בתפישת עולמך, בהשקפתו. כלוא בעולם המושגים שאינו מתיר לך לראות את מה שטבוע בניסוח "והדרך עודנה נפקחת לאורך", כמאמר המשורר. אינך מאמין באיש, ודאי לא במי שעדיין נחשבים ונחשדים כאויביך. חשדן מטבעך, ספקן, קטן-אמונה, אתה לא עושה שום צעד לשום מקום.
יש עוד זמן, נכון, אבל גם הוא יאזל ויותיר אותנו מאוכזבים, משוועים למנהיגותך, עדים לבזבוז המשווע של תקופת כהונה שבה יכולת ואתה עדיין יכול, אולי, לעשות כל מהלך (אשר שר הביטחון,
אהוד ברק, מגדיר אותו, אף שבהקשר אחר - שגם בו אתה מגלה אזלת יד בלתי נסלחת - "ראוי ואפשרי"), אבל אינך עושה. עובדה. עובדות.
אילו היית משיב הביתה את גלעד שליט, אפשר היה לסכם את תקופתך כראש ממשלה במילה אחת – דיינו. ולייחל למי שיבוא אחריך, שיחולל את השינוי שאתה, ככל הנראה, אינך מסוגל לחוללו.
