לנוכח העיתוי הנוח של
פרסום ספרו של ג'ורג' וו. בוש, בו נחשף כיצד
אהוד אולמרט ביקש מארה"ב לפעול נגד סוריה, וכשנענה בסירוב, החליט, לפי מקורות זרים, לפעול באופן עצמאי; וכמובן לנוכח ניצחון הרפובליקנים במערכת הבחירות האחרונה, בארה"ב - הצהרתו הגלויה של
בנימין נתניהו בנוגע להכרח באיום צבאי מצד ארה"ב על אירן, מביכה ומפתיעה כאחד את הממשל הדמוקרטי החבול.
נתניהו, שזוכה להערכה עצומה בארה"ב ובמיוחד בקרב חוגי הרפובליקנים, הצליח בעבר בכל הקשור לסוגייה האירנית. נתניהו היה זה שגרם במישרין להחרפת הסנקציות על אירן, תוך התניית הדברים בהתקדמות ב"תהליך השלום".
ירושתו של נתניהו מאולמרט, בנושא זה, הייתה קשה ביותר. חזית זו נזנחה על-ידי ממשלת אולמרט ולבני לחלוטין. נתניהו השכיל לנצל את
תיאוריית הזיקה שיצר ממשל אובמה, שלכאורה קיים קשר בין בעיית אירן לבין פתרון הסכסוך המדיני בין ישראל לפלשתינים. בעבודה מדינית לא פשוטה, מאחורי הקלעים ברובה, הצליח נתניהו, יחד עם שר החוץ
אביגדור ליברמן ויחד עם שר הביטחון
אהוד ברק, לייצר קואליציה עולמית אחידה, שפעלה באופן ממשי, בבעיה האירנית. הצלחתו העיקרית של נתניהו, הייתה בהעברת הבעיה האירנית מבעיה אזורית, שעל ישראל היה להתמודד איתה לבדה, לבעיה בינלאומית, שאחריות העולם כולו לפעול בנוגע אליה.
כעת, להערכתנו, נתניהו הוציא את הערמונים מהאש, בתקופה בה ממשל אובמה חלש ביותר, לא מוכן, חבול ומוכה. נתניהו בעצם מצליח להפתיע אפילו את הגורמים המקורבים לו ביותר. מסתבר שהיו מעט מאוד שותפי סוד למהלך הזה, לכאורה.
מאז תום מועד ההקפאה, עד כה, ועל-רקע הבחירות בארה"ב, לא התנהלו כל מגעים בין ישראל לפלשתינים. כעת, ככל הנראה, מעמדת הכוח החדשה, ראש הממשלה יציב תנאים חדשים משלו להמשך המהלך המדיני. כך בעצם יצליח נתניהו למוסס את כל התנאים שהוכתבו לו על-ידי ממשל אובמה עד כה. כעת נתניהו נמצא בעמדת מיקוח הרבה יותר טובה. מה שנתניהו צפוי להציג, להערכתנו, זו תוכנית מדינית להסדר ביניים ארוך-טווח והדרגתי, בין ישראל לפלשתינים, שבטווח הארוך יפעל לטובת האינטרסים של מדינת ישראל. הימים הקרובים, אם כן, יבשרו האם הצליח נתניהו לעקוף את תיאוריית הזיקה המסוכנת של ממשל אובמה, לפיה יש קשר בין אירן להסדר עם הפלשתינים.
כמו-כן, מנוף לחץ נוסף שמפעיל נתניהו על ממשל אובמה,
מגיע מכיוון סין. ככל הנראה, הסינים הפנימו לאחרונה בעזרת עבודת שטח שקטה, את מרכזיותה של ישראל באזור וגם את מהות ואת טיב הסכסוך. בפני הסינים הוצגו יכולות ישראליות, שהאמריקנים היו מעדיפים שישראל לא הייתה חושפת. חשיפת המגעים עם הממשל הסיני, בעיתוי הנוכחי, בנוסף לחשיפת המידע שהוצג לפניהם, יצרה אפקט רב-עוצמה נוסף על
ממשלו החבול, המופתע והמבולבל של אובמה. כל המהלכים הללו תופסים את ממשל אובמה, במצב שמאפשר לישראל מרחב תמרון גדול מאוד, אשר ניכר כי נתניהו לא מבזבז זמן כדי לנצלו כראוי. מיותר להדגיש, שהתערבות סינית של ממש במזרח התיכון, יכולה לטרוף את כל הקלפים במשחק המדיני, שאובמה וממשלו ממשיכים ומתגלים בו ככישלון מהדהד.
