|   15:07:40
דלג
  תרצה הכטר  
מרצה, חוקרת וכותבת
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

עזר כנגדה

העיתונות מתה משעמום? פייסבוק יושיע מרחב עיתונאי המתמלא בדיווחים ובציטוט התבטאויות חד-צדדיות נותר מיותם וסופו שהוא מת משעמום ניצול המרחב הדיגיטלי כספק של מידע שמטבעו הוא אינטראקטיבי ונגיש מיידית, עשוי לשמש קרש הצלה
14/11/2010  |   תרצה הכטר   |   מאמרים   |   תגובות
העזר [צילום: AP]

בהמשך למאמר, "לא הרכילות הרגה את העיתונות, היא מתה משעמום", אפשר להוסיף: "ופייסבוק יושיע אותה". אוצר בלום של "סיפורים" שלמים, כאלו שיש בהם התחלה-אמצע-וסוף, זמין לכל עיתונאי המוכן להציץ מדי יום בפייסבוק.

קהל היעד העיקרי של תכנים העוסקים במלחינים, בזמרים, במשוררים ובאירועי בידור מוסיקליים, כולל מגוון גילאים. במציאות של ימינו, ההיצע של תכנים אלו מגוון ועצום. יחד עם זאת, לגילאים הצעירים יותר, בני העשרים-שלושים, יש עניין רב יותר בעידכונים, בדעות ובידיעות עדכניות. אלו למדו לחפש חומרים בכל מדיה זמינה. בראש ובראשונה קהל זה פונה לאינטרנט. נשאלת השאלה - איך ניתן להחזיר קהל יעד למדורי העיתון המודפס ולשמור על קהל הקוראים הנאמן, במיוחד אלו המתעניינים בתחומי השירה והזמרה? מה עושה בעיני קהל היעד את ההבדל בין עיתונות משעממת לבין עיתונות זורמת, דינאמית ועדכנית?

בשני עיתונים שהגיעו אלי בימים אלו מצאתי עידכוני חדשות על זמרים, מלחינים ומשוררים. אחד העידכונים עסק בשלמה ארצי, שנחשב בקרב חוגים נרחבים לאישיות כשרונית ולאחד מעמודי התווך של השירה העברית החדשה. בל ניתמם, ברור שלא רק מעריצים יש לו לשלמה ארצי. על כל עשרה מעריצים תמיד יש אחד שלא סובל אותו. קחו דוגמה נוספת, סשה ארגוב ז"ל ומתי כספי (שייבדל לחיים ארוכים). גם הם מהאמנים הוותיקים. רבים גדלו על יצירותיהם וביצועיהן בידי אמנים שונים. גם עליהם כתבו בעיתוני הבוקר האחרונים.

נעצור כאן כדי לברר האם המשפט "העיתונות מתה משעמום" תופס? מה משעמם כאן? האם אין בדיווחים ובמאמרי הדעה שנכתבו בהקשר לשלמה ארצי, סשה ארגוב ומתי כספי עניין לקהל היעד?

הכותרת: "28 שנים אחרי שיצא במופע משותף עם סשה ארגוב ז"ל, חוזר מתי כספי אל המופע ההוא ומעלה אותו שוב, ומסביר כי יש בו געגועים לחומרים ההם" – דווקא הנוסח הזה עורר בי ריגושים מסוימים, למרות שאני מודה שהיה חסר בכותרת משהו שלא הצלחתי לשים עליו את האצבע בשלב זה. אמן כמו מתי כספי חושף קבל עם ועדה את צפונות ליבו בקשר ללחנים ולאישיות של אמן ידוע שהלך לעולמו לפני 15 שנה. מפעים ביותר, אבל הלב מסרב לעלות על גדותיו משום מה. מתי כספי זה, לא מסתפק באמירה ובהבעת הערצה לסשה ארגוב. הוא מלווה זאת במחווה, במעשים: "מאז ומתמיד הערצתי את סשה ארגוב, התחברתי מאוד ללחנים שלו... עכשיו אני שוב חוזר אל אותו מופע..." מדוע? "פשוט משום שהטקסטים במופע הזה הם דבר שלא יסולא בפז", הוא משיב.

התבטאות מן הסוג הזה, ואפילו הפוך מזה, כגון הבעת בוז, ביקורת שלילית, גינוי וגידוף – קבילים במקומותינו וכבר התנסינו בקריאת הערכות חיוביות של מעריצים ומנגד, בכתיבה ביקורתית של עיתונאים, בעלי טורים ואחרים בכל המדיות, שהביעו חוסר נחת וחוסר שביעות רצון מתונים עד בוטים. אין בכך כל חדש. באמת משעמם.

מה יכול להציל את העיתונות משעמום במדור העוסק בתחום כל-כך מבוקש כמו תרבות ובידור?

גיליתי היום שיש הבדל בין ציטוט חומרים המבוססים על ראיון אישי עם עיתונאי לבין ציטוט מתוך המדיה הדיגיטלית האינטראקטיבית, הפייסבוק במיוחד.

כשמתי כספי אומר למראיין, לשם ציטוט בעיתון: "לצערי, יש היום רמה אחרת של שירים, טקסטים שאף אחד לא היה מסכים לשים בספר שירה, ובטח לא ללמוד אותם", והראיון מתפרסם בעיתון הנפוץ ביותר במדינה, זה נראה בסדר גמור, אך לא לגמרי... וכשהוא ממשיך ואומר: "הנביבות שיש בטקסטים האלה (בעיקר בזרם הים-תיכוני), זה משפיע על המאזינים שלוקחים את זה כדוגמה ובאופן טבעי לומדים שזוהי הרמה", או כשהוא מתריע: "תוך כמה שנים, אם לא יתוקן המצב הזה, כל הרמה עלולה לקבל ירידה משמעותית" – הוא משתמש בחופש הביטוי שלו, נקודה. בזה זה נגמר.

מאידך-גיסא, אישיות המזדהה בפייסבוק בשם אפרים שמיר, זמר במקצועו ולשעבר חבר בלהקת כוורת, מביע דעה ("סטטוס") בחשבון הפייסבוק שלו (המופץ מיד לאלפי נמענים ומהם הלאה לאלפי נמענים אחרים) כשהוא מתבטא כאחד האדם: "ישבתי שעתיים על כסא אצל רופא השיניים והוא השמיע שעתיים את שלמה ארצי. הרופא קדח לי בפה וארצי חפר לי במוח. בחיים לא סבלתי ככה. מהרופא סבלתי פחות" – תגובות נזעמות של בן ארצי (בנו של...) מובאות כלשונן פעמיים (!) בעיתון. פעם אחת כידיעה ופעם נוספת כמאמר דעה. האייטם מושך עניין, יש בכתבה ערך מוסף. מהו אותו גורם המגביר את פעימות הלב? מה עושה את הכתבה לסיפור טוב? דינאמיקה. הציטוט כולל את האמירה המקורית בפייסבוק, התגובה, תגובת הנגד וכן הלאה.

נצעד הלאה ונקשה קושייה כזו: האם מחר יביא העיתון הנפוץ ביותר במדינה תגוביות (טוקבקים) לידיעה המדווחת על התבטאויותיו של מתי כספי בראיון שנתן לעיתונאי? בוודאי שלא. אמור מעתה, הפייסבוק מאפשר לעיתון המודפס נגישות לכל ההתבטאויות הקשורות לאמירה המקורית. ניתן לשלוף מרשת חברתית זו, או לצורך העניין מכל דיון וירטואלי אחר, בו-זמנית, הן את ה"סטטוס" (האמירה המקורית) והן את ההערות והתגובות, נכון לאותו רגע. הכתבה או המאמר בעיתון המודפס הופכים כך למאוזנים יותר וחשוב מכך – הקריאה מרתקת יותר. ה"סיפור" העיתונאי עוסק בצחצוח חרבות בין יוצרים מאותה הברנז'ה, ויש בו התחלה-אמצע-סוף שחוזרים על עצמם פעמים רבות. לעומת זאת, ביקורת כמו זו של מתי כספי כלפי "טקסטים של הזרם הים-תיכוני", היא אייטם עקר. ההשקעה באייטם כזה יורדת לטמיון בהשוואה לאייטם המביא לנו התרגשות ואווירה אותנטית של אינטראקציה, המשכיות, התפתחויות. מרחב עיתונאי המתמלא בדיווחים וציטוט התבטאויות חד-צדדיות נותר מיותם וסופו שהוא מת משעמום. ניצול המרחב הדיגיטלי כספק של מידע שמטבעו הוא אינטראקטיבי ונגיש מיידית, עשוי לשמש קרש הצלה.

למאמר במקור
תאריך:  14/11/2010   |   עודכן:  15/11/2010
תרצה הכטר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
עזר כנגדה
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
זהבה המתוקה
15/11/10 22:00
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מלחמת סיני ב-1956 הייתה פרשת דרכים מדינית-צבאית בחיי המדינה הצעירה, לא רק עקב העובדה שהמלחמה הזו הייתה סימן למלחמות הבאות, אלא בעיקר עקב הכנסת "אלוהי ההבטחה" לשיח המדיניות הישראלית. בעקבות מלחמת סיני, "אלוהי ההבטחה" הרקיע לשחקי ההכרזה על הקמת "מלכות ישראל השלישית" בנאום נרגש וחגיגי של דוד בן-גוריון מעל דוכן הנואמים במשכן הכנסת.
14/11/2010  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
ביום שישי האחרון (12.11.10) מלאה שנה להפגנות בשכונת שייח' ג'ראח נגד סילוק המשפחות הפלסטיניות מבתיהן והעברתם למתנחלים יהודים. הצטרפתי שוב להפגנה.
14/11/2010  |  נפתלי רז  |   מאמרים
בתחילת החודש, במסגרת הטור הקבוע שלו בשבועון ה"חרדי" "משפחה", שפך ישראל אייכלר (דובר חסידות בעלזא וח"כ לשעבר) אש וגופרית על נשיא ארה"ב ברק אובמה. בין השאר האשים אייכלר את אובמה שהאחרון - להבדיל משאר נשיאי ארה"ב - מעולם לא ביצע או בנה דבר מועיל לאנושות, אלא מדובר ב"לוליין פוליטי". נשיא ארה"ב, האפוטרופסית של הציונות בימינו, הושחר בידי אייכלר באופן גס, ועל רקע אישי.
14/11/2010  |  הרב אליהו קאופמן  |   מאמרים
במוצאי שבת לפני שבועיים חזרנו במונית מהעצרת השנתית לזכר יצחק רבין, וכמו תמיד נכנסנו לשיחה עם הנהג שלנו. בדרך-כלל עוברות השיחות האלה בנעימים ובצחוקים. רחל אוהבת אותן, כי הן מפגישות אותנו פנים אל פנים עם אנשים שלא יוצא לנו לפגוש. השיחות בהכרח קצרות, ואנשים מביעים את דעותיהם באופן תמציתי, בלי לברור מילים. הן מגוונות, וברקע שומעים בדרך-כלל חדשות ברדיו, תוכנית מלל או מוסיקה, לפי בחירת הנהג. וכמובן מוזכרים הבן החייל והבת הלומדת. אלא שהפעם עברו הדברים בצורה פחות חלקה. אולי היינו פרובוקטיביים יותר מהרגיל, בהשפעת העצרת שהייתה עגומה למדי - חסרת תוכן פוליטי, חסרת רגשות, חסרת תקווה. הנהג התחמם יותר ויותר, וכך גם רחל. הרגשנו שאלמלא היינו לקוחות המשלמים בעד הנסיעה, יכולים היו הדברים להגיע לתגרה ממש.
14/11/2010  |  אורי אבנרי  |   מאמרים
פרופסור דני גוטווין ("דני האדום") מאוניברסיטת חיפה, פרסם ב-9 בנובמבר השנה מאמר ביומון "הארץ" בשם "זמן הפשיזם". במאמר פיתח פרופסור גוטווין את התזה כי הפשיזציה שהחלה לפקוד את ישראל מסופקת על-ידי השלטון כאמצעי להרגעת הרוחות, בשכבות הביניים הנמוכות המידרדרות לדירוג העוני. זאת, לאחר שאינו יכול לספק להם פתרונות דיור בהישג ידם בשטחים הכבושים. הקפאת הבנייה בשטחים הכבושים ומניעת הבנייה במרבית השטחים מזה זמן רב - מונעת מהשלטון חלוקת דיור. תזה מבריקה זו לא פותחה מספיק במאמר, לדעתי, ואנסה להוסיף לה עוד זוויות.
14/11/2010  |  יגאל לביב  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il